הישראליות בתחום הקריפטו צללו בעשרות אחוזים מינואר

המעבר לסביבה אינפלציונית והעלאת הריבית אינם מיטיבים עם שוק הקריפטו. החודשים האחרונים התאפיינו בצניחת מחירי המטבעות הדיגיטליים. הביטקוין, המטבע הגדול בענף במונחי שווי שוק עם שווי של 391 מיליארד דולר נכון לתחילת השבוע, צנח ב־60% מתחילת השנה למחיר של פחות מ־20 אלף דולר. הוא כבר רחוק ב־70% משוויו שנקבע בנובמבר האחרון, שהיה חודש שיא עבורו. האת'ריום, המטבע השני בגודלו עם שווי שוק של 135.8 מיליארד דולר, ירד ב־72% מתחילת השנה למעט יותר מ־1,000 דולר, הרחוק 77% מהשיא שקבע בשנה שעברה.

הפסדי המשקיעים לא נעצרו במטבעות הדיגיטליים והגיעו גם למניות החברות העוסקות בתחום בבורסת תל אביב. בשנתיים האחרונות נכנסו לאחוזת בית שתי חברות העוסקות בהמרות ביטקוין ואת'ריום. הראשונה היא טקטונה, בראשות יוסי ברנע ויריב גילת (8.6%). טקטונה החלה לעסוק במטבעות דיגיטליים בתחילת 2021 והיום משקיעה במטבעות קריפטו ובטכנולוגיית בלוקצ'יין לצד NFT. עם משקיעיה נמנים ירון יעקובי (7.33%), קרן הגידור ספרה (5%), בית ההשקעות מור (4.9%) והפניקס־אקסלנס (4.85%). יעקובי הגדיל את אחזקתו בשנה וחצי האחרונות ברכישת מניות בבורסה ומחוצה לה בהנפקות פרטיות בהשקעה מוערכת של 17 מיליון שקל; עד עתה הפסיד 9 מיליון שקל על השקעתו. ליעקובי אף הוענקה חבילת אופציות לרכישת מניות במחיר מימוש של 3.7 שקלים עם כניסתו לחברה, וזו הוערכה בעת הענקתה בשווי 3.4 מיליון שקל. אולם, האופציות אמורות להבשיל בספטמבר הקרוב, בעוד מחיר המניה קצת יותר מ־1.4 שקלים, כך שהן רחוקות מאוד מהכסף.

מור והפניקס־אקסלנס השקיעו בחברה באמצעות הקצאה פרטית והפסידו 4.8 מיליון שקל ו־6.6 מיליון שקל בהתאמה (אחזקת הפניקס כוללת גם את זו של החברה־הנכדה קסם תעודות סל). בחודשים האחרונים גם מור וגם הפניקס פועלים להקטין את אחזקתם בטקטונה אולם במנות קטנות, על מנת שלא להציף את השוק במניותיה. קרן ספרה, שנכנסה לחברה ראשונה, היא היחידה שעדיין רושמת רווח על ההשקעה וזה עומד על 3.1 מיליון שקל.

טקטונה רכשה ביולי שעבר את MyElla, העוסקת במסחר אלגוריתמי בביטקוין, מידי גיא בן ארצי, ממייסדי בנקור; לאחר המיזוג מונה בן ארצי כאסטרטג בחברה. טקטונה סגרה את 2021 ללא הכנסות ועם הפסד תפעולי של 38 מיליון שקל.

מתחילת השנה צנחה מניית טקטונה ב־60% לעומת ירידה של 17.5% במדד היתר שבו היא כלולה. שווי החברה, שלפני שנה עמד על 311 מיליון שקל, נחתך ל־116 מיליון שקל. לפי טקטונה, צלילת השווי אינה נובעת מהחשיפה לקריפטו באופן ספציפי אלא מהמומנטום השלילי בשוק המניות. החשיפה הישירה שלה לביטקוין מוערכת ב־2.5 מיליון דולר, כ־16% מהון העצמי של החברה, שהיה 54 מיליון שקל בתחילת 2021. "החברה טרם ביצעה השקעות מהותיות או מסחר בקריפטו בסכומים מעבר למיליוני דולרים. לכן הנזק החשבונאי, במספרים, זניח", ציינו בחברה. "ודאי שהסנטימנט בשוק כלפי קריפטו משפיע על המניה".

הגוף השני להנפיק היה סילבר קסטל. בית ההשקעות למטבעות דיגיטליים הגיע לשוק ההון בתחילת השנה, לאחר מיזוג עם השלד ישראל סין ביוטכנולוגיה (ICB). סילבר קסטל הונפק בהובלת המנכ"ל אלי מיזרוח (12.4%), היו"ר צבי זיו (3.06%) וסגניתו גבי רביד. מיזרוח שימש כמנכ"ל גולף, זיו כמנכ"ל בנק הפועלים ורביד כמנכ"לית בית ההשקעות פסגות. רביד פרשה מהחברה בחודש שעבר בשל מחלוקות שכר. עם סיום המיזוג יצאו השלושה לגיוס משקיעים לפי שווי של 100 מיליון שקל, אולם היום נסחר סילבר קסטל לפי שווי 25 מיליון שקל בלבד, לאחר שירד 73%.

בית ההשקעות סיים את 2021 עם הכנסות של 3.7 מיליון שקל והפסד של 2.5 מיליון שקל, לאחר הכנסות מינוריות והפסד של 11.9 מיליון שקל ב־2020. בתחילת מאי הודיע כי יגדיל חשיפה למטבעות דיגיטליים מ־25% ל־40% לאחר שקיבל היתר מרשות ני"ע. בחודש וחצי שחלפו צנח הביטקוין בכ־50%, והאת'ריום בכ־60%.

לטובת חיזוק ההון של החברה מנהלים מיזרוח וזיו משא ומתן לקבלת שירותי פרסום משידורי קשת תמורת הקצאה פרטית של 10 מיליון שקל. בשל צניחת המניה, הנפקת מניות כזו תביא לדילול מסיבי בגובה 40% של בעלי המניות, ועל כן ההסכם נדחה עד אוגוסט הקרוב.