נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון | צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
הנגיד: משבר הדוט. קום של 2001 לא יחזור לסקטור ההייטק
פרופ' אמיר ירון אמר בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, כי סקטור ההייטק כיום עמיד יותר מזה שהיה בראשית שנות ה-2000. בהתייחסו להתפתחויות הפוליטיות ציין, "כלכלת ישראל הוכיחה יכולת מרשימה לצמוח גם בתנאים של אי ודאות פוליטית". יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, הוסיף כי "ההייטק לא הגיע לפריפריה וזאת בושה לכל הענף"
"העמידות של סקטור ההייטק חזקה בהרבה ממה שהיה במשבר הדוט-קום ב-2001", כך אמר נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה. ירון הקדיש חלק משמעותי מהרצאתו לניתוח סקטור ההייטק בישראל, שלדבריו מזמן אינו ספיח של הכלכלה הישראלי אלא חלק חשוב בכלכלה וכי הוא מהווה "10% מהשכירים, 25% ממס ההכנסה, מעל ל-50% מהיצוא, ו-15% מהתמ"ג".
ירון הציג ניתוח המשווה את המשבר הנוכחי בהייטק למשבר הדוט. קום בראשית שנות ה-2000. ירון טען כי המצב של סקטור ההייטק כיום שונה מהותית מכמה בחינות "בזמן הדוט. קום, ההכנסות והרווחים של החברות היו נמוכים מאוד. כיום אנו רואים – לפחות בחברות הציבוריות – גידול בהכנסות וברווחים". בנוסף טען ירון כי כיום "הביזור של חברות ההייטק הוא גדול בהרבה, הן מתפרסות על תחומים שונים, ורוב גדול של החברות נמצא כבר בשלב הייצור".
עם זאת הדגיש ירון כי "אני לא רוצה שהדברים יתפרשו כאילו אני אומר שלא תהיה האטה בכלל, אנחנו רואים כבר האטה בהיקף הגיוסים, ושמענו על חברות שהקפיאו גיוס עובדים, אבל הסקטור עמיד יותר".
זה לא היה המסר האופטימי היחידי של ירון, כבר בפתיחת נאומו התייחס להתפתחויות הפוליטיות ואמר "כלכלה אוהבת יציבות, ולא אוהבת אי יציבות, אבל בישראל יש מערכת מוסדית שאיפשרה תפקוד תקין של המשק גם בתקופת בחירות. כלכלת ישראל הוכיחה יכולת מרשימה לצמוח גם בתנאים של אי ודאות פוליטית".
ירון קרא לשמירה על ריסון פיסקלי בתקופת בחירות, ואמר כי אסור להסתנוור מנתוני הגירעון הנמוכים "הרבה מכך נובע ממסים גבוהים שקשורים לנדל"ן ולהייטק, צריך לזכור שיש גם הסכמי שכר בפתח, אני מאמין שיש חשיבות גדולה לחתום על הסכמי שכר, אבל אסור שיהיו בו מנגנוני הצמדה קשיחים של השכר לאינפלציה זה מביא לספירלת מחירים שכר".
דווקא בנוגע לפעילות הבנק המרכזי לנוכח האינפלציה, ירון לא הרחיב בדבריו, אבל חזר על כך כי "אנחנו נעבוד בנחישות להחזיר את האינפלציה ליעד, זה לא תהליך שיקח חודש". ירון דחה את הטענות כאילו כל האינפלציה מיובאת מבחוץ ואמר "חלק גדול מהאינפלציה נמצא גם בנדבכים הלא סחירים, האינפלציה נמצאת כבר בהרבה סעיפים במדד".
ירון מנה חמישה גורמים שהביאו לכך כי האינפלציה בישראל נמוכה בהשוואה בינלאומית, "התחלנו ברמות מחירים גבוהות, קצב עליות השכר היה איטי יותר, השקל התחזק באופן יחסי לשאר המטבעות, מחירי האנרגיה בישראל לא עלו בגלל חוזים ארוכי טווח, ובזמן הקורונה הגידול בכמות הכסף היה מתון יותר לעומת מדינות אחרות". ירון הציג את התחזיות העדכניות לאינפלציה בישראל, המלמדות כי בחצי השני של 2023 מתחילה חזרה לכיוון יעד האינפלציה.
את סוף דבריו הקדיש ירון להצגה מלאה של עמדת בנק ישראל בסוגיית ההשקעה בתשתיות, סוגיה שגרמה לבכירי האוצר להתבטא הבוקר בחריפות נגד הרעיון של קרן תשתיות. ירון אמר, "בטווח הקצר נכון לבטל את כלל ההוצאה, ולעבור ליעד גרעון מבני מנוכה מחזור. ובטווח הארוך נכון להפריש לקרן חוץ תקציבית שתהיה מקור להשקעות נדרשות".
ירון התייחס לביקורת של האוצר על הקרן החוץ תקציבית ואמר "אנחנו יודעים שיש סיכונים שהקרן תנוצל למימון הוצאות שאינן תשתית (בגלל לחץ פוליטי, ש"ט), אחת הדרכים להתמודד עם הסיכון הזה זה לאמץ את המלצות הגופים הבינלאומיים ולהקים מועצה פיסקלית עצמאית". נזכיר, כי הרעיון של מועצה פיסקלית עצמאית גם הוא מקומם את משרד האוצר, שכן מדובר בלקיחת סמכויות ממשרד האוצר אל מועצה מקצועית אחרת.
"ההייטק לא הגיע לפריפריה וזאת בושה לכל הענף"
"אפשר להסתכל על ההייטק הישראלי ולהגיד שהוא 10. והוא אכן, 10% משוק התעסוקה, עם 17% מהתמ"ג אבל הוא גם מינוס 10: הוא נוגע רק ל-3% מתושבי הנגב ול-6% מתושבי הצפון. ההייטק לא הגיע לפריפריה וזאת בושה לכל ענף ההייטק הישראלי, למדינה ולמוסדות שמעורבים בנושא", כך לדברי יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן) במסגרת כנס הורביץ לכלכלה.
ח"כ ביטון אמר כי תוכנית רב שנתית שמימנה המדינה בהיקף של יותר מ-624 מיליון שקל כדי להרחיב את היצע העובדים בהייטק מהפריפריה הניבה תוצאות דלות, כשעיקר הכסף הוזרם ל-5 חברות בלבד, ורוב הכסף, כ-300 מיליון שקל הוקצה לחברה אחת בלבד בתמורה להשמתם של 180 עובדים מהפריפריה בהייטק. "גם אם היו בונים לכל אחד וילה במחיר של 1.5 מיליון שקל ומבטיחים לכל אחד משכורת מראש למשך 5 שנים, אפשר היה להגיע לתוצאות טובות יותר", העיר.
הוא הוסיף ואמר כי "עוד יותר כואב מזה, 75% מהמשרתים בעולם הסייבר והמודיעין של ישראל משתייכים לאשכולות הסוציואקונומיים הגבוהים ביותר, בין 7 ל-10 וזה כרטיס כניסה להייטק. לעומת זאת, 75% מהנופלים בגבולות בהגנה על המדינה הם בני הפריפריה. לא יתכן שבמדינה תהיה חגיגה כלכלית מסביב להייטק ולא תהיה בה צמיחה מכלילה שתיטיב עם כולם".
בשיחה שקיים עם נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ח"כ לשעבר יוחנן פלסנר התייחס יו"ר ועדת הכלכלה, ביטון גם לבעיית היציבות הפוליטית בישראל: "הנזק שנגרם עצום", אמר והוסיף: "תקציב מדינה סדור יוצר ודאות ורציפות לרשויות המקומיות, ליזמים שפועלים אצלנו, לדירוג האשראי של ישראל בעולם ועוד וגם לאזרחים כבר נמאס מהמצב הזה. הם עייפים מאיתנו, הם נקראים לקלפיות בפעם החמישית בתוך 4 שנים. הבחירות האלה שנגזרות אלינו כעת בולמות את קידום ענייני המדינה. כחול לבן מאד רוצה שיהיה תקציב מדינה ל-2023 אבל כפי שנראה כרגע המצב אבוד".
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי שהשתתף גם הוא בכנס אמר בהתייחס למצב הפוליטי כי "בהיעדר תקציב מדינה ל-2023 אני קורא לדרג המקצועי במשרד האוצר ולהסתדרות הכללית לחזור ולשבת ביחד מסביב לשולחן כדי לגבש מדיניות כלכלית נכונה. חתמנו על עסקת חבילה למען היציבות וכרגע המצב הפוליטי לא מאפשר ודאות למגזר העסקי ולכלל הציבור".