"השכר הממוצע של נשים בכירות בהייטק ובפיננסים נמוך ב-9,000 שקל מזה של גברים"

דו"ח של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שמתפרסם הבוקר (ראשון) מצביע על קיפאון וחוסר גמישות בגיוון כוח האדם בשוק העבודה הישראלי ועל פערי שכר עמוקים לרעת קבוצות מיעוט בחברה ונשים.

הדו"ח בחן דפוסים עיקריים הקשורים לגיוון שוק העבודה בשנים 2015-2020, וממנו עולה כי הגידול בשילוב של נשים, חרדים, ערבים, יוצאי אתיופיה וגברים ונשים שגילם מעל 45 במקומות עבודה הוא ברובו של עובדים שאינם אקדמאים וששכרם נמוך.

ברוב המכריע של המקרים, פערי השכר בקרב עובדים המשתייכים לאחת מקבוצות אלה, כמו גם פערי השכר המגדריים, נותרו כשהיו בשש השנים שנבחנו. לפי הדו"ח, ב-2020 רמת השכר הממוצעת של נשים בשורה של ענפים במשק היתה נמוכה ב-55% עד 80% מרמת השכר הממוצעת של גברים.

חרדים, ערבים, נשים יוציא אתיופיה שרכשו השכלה אקדמית והצליחו להשתלב בענפים הנחשבים יוקרתיים כמו הייטק, פיננסים ופרמצבטיקה עבדו בהם במשרות זוטרות שלא הולמות את כישוריהם, ובכך גם לא הקטינו את פערי השכר בינם לבין עובדים אחרים.

בענפים שבהם משולמות משכורות נמוכות, חלה בשש השנים שאליהן מתייחס הדו"ח עלייה בייצוג היתר של עובדים חרדים, ערבים, יוצאי אתיופיה ונשים וזאת תוך גידול בפערי השכר.

אחד הממצאים המטרידים שעולים מהדו"ח מתייחס אל המגזר הציבורי שאמור להוות דוגמה בכל הקשור לשוויון במקומות עבודה ואף להוביל מגמה זו. לפי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, בין 2015 ל-2020 חלו במגזר הציבורי שיפורים מתונים בלבד בגיוון העובדים שקלט לשורותיו, ובאותה התקופה חלו שיפורים מתונים עוד יותר בכל הקשור לצמצום פערי השכר בין העובדים. לפי הדו"ח, השיפור בפערי השכר במגזר הציבורי מצומצם, וניכר בעיקר בקרב גברים המשתייכים לאחת מקבוצות המיעוט.

עוד עולה מהדו"ח כי ב- 2015 נשים שאינן אקדמאיות הרוויחו כמעט 80% מהשכר שקיבלו גברים בתפקידים מקבילים ובשנת 2020 פערי השכר התרחבו, כך שהן משתכרות כשני שלישים בממוצע משכרם של גברים באותם תפקידים.

ייצוגן של נשים בשוק העבודה הישראלי גבוה, הן מהוות 51% מכלל האוכלוסייה שנמצאת בגיל העבודה ו-57% מכוח העבודה האקדמי. למרות זאת, בשנים האחרונות לא חל כל שינוי חיובי בצמצום פערי השכר המגדריים; גם עלייה מתמדת ברמת ההשכלה של נשים ובמספר שנות הוותק שבן צוברות במקומות העבודה – לא הובילה לשינוי במגמה.

פערי השכר בין גברים לנשים בולטים בעיקר בענפים שבהם משולם שכר גבוה, כמו תכנות, שירותים פיננסיים ומחקר ופיתוח. לפי הדו"ח, שכרן הממוצע של נשים שמועסקות בענפים אלה עמד ב-2020 על כ-23 אלף שקל לחודש, בזמן ששכרם הממוצע של גברים שמילאו את אותם תפקידים היה גבוה מ-32 אלף שקל לחודש.

21% מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה בישראל הם ערבים, הם מהווים רבע מכוח העבודה שאינו אקדמאי ו-12% מכלל כוח העבודה האקדמאי במשק. הדו"ח מצביע על מגמה שלפיה יותר נשים ערביות שלהן השכלה אקדמאית חוו בשנים האחרונות עלייה בייצוג בענפים רבים במשק המשלמים שכר גבוה. עם זאת, חרף השתלבותן במקומות עבודה אלה, הן מאיישות משרות זוטרות.

עובדים ערבים הגדילו בשנים האחרונות את השתלבותם במקומות עבודה, בעיקר בענפי צווארון כחול ובמגזר הציבורי. עם זאת, בענפי הצווארון הלבן שבהם משולם שכר גבוה שילובם של עובדים ערבים היה מצומצם יותר. לפי הדו"ח, חרף הגידול שחל בשנים האחרונות בשילוב של נשים בשוק העבודה, לא חלה עלייה בשוויוניות השכר, והפערים בינן לבין גברים נותרו עמוקים.

קבוצת אוכלוסייה נוספת שאליה מתייחס הדו"ח היא החרדים, שמהווים כ-9% מאוכלוסיות גיל העבודה בארץ. בין 2015 ל-2020 גברים חרדים אקדמאים הגדילו את השתלבותם בשוק התעסוקה, בעיקר בענפי השירותים והביטוח. אלא שמגמה זו לא שיפרה את מעמדם לעומת עובדים שאינם חרדים, כך ששוויוניות השכר שלהם לא השתפרה כלל ואף ירדה.

לפי הדו"ח, בשנים האחרונות התגברה המגמה של יציאת נשים חרדיות שאינן אקדמאיות לעבודה בענפים המשתייכים לצווארון הלבן, כמו תכנות ומחשבים. הנציבות מייחסת מגמה זו לקורסי הכשרה מקצועיים שהמדינה מקיימת במטרה לעודד תעסוקת נשים חרדיות.

עם זאת, המגמה המעודדת נבלמה החל מ-2019 וייצוגן של נשים חרדיות בענפים אלה אף ירד. בנציבות הסבירו כי למרות שמספר הנשים החרדיות שיוצאות לעבודה בענפים אלה דווקא עלה, הייצוג שלהן באותם ענפים ירד בשל קצב גידול גבוה יותר שחל באותם ענפים.

בכל מקרה, העלייה בייצוגן של חרדיות בענף התכנות לא לווה בשנים האחרונות בעלייה בשוויוניות בשכרן וחרף שנות ותק שצברו בעבודה הן עדיין משתכרות בממוצע ב-55% בלבד מהשכר שמקבלים עובדים שאינם חרדים ואינם אקדמאים.

לפי הדו"ח, בין 2015 ל-2020 חלה עלייה נרחבת בייצוג של יוצאי אתיופיה בשוק העבודה אך בלי כל עלייה בשוויוניות בשכר. כך, יוצאי אתיופיה שלהם השכלה אקדמאית מועסקים בחלקים מצומצמים של המשק בלבד וכמעט לא נכנסים לענפי תעסוקה חדשים. כך, עובדים מקבוצת אוכלוסייה זו עדיין נעדרים מרוב ענפי המגזר הפרטי, במיוחד אלה שמשלמים שכר גבוה כמו תעשיית התרופות, ייצור ותכנות מחשבים, מחקר מדעי ופיתוח ועוד.

"המצב חמור ואי אפשר להשאיר אותו כפי שהוא", אמרה לכלכליסט נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה שבמשרד הכלכלה והתעשייה, מרים כבהא. "יש עלייה מסוימת בייצוג של אותן קבוצות אוכלוסייה בשוק העבודה, אבל זאת לא העלייה שציפינו לה והיא חלה בעיקר במקצועות שבהם השכר אינו גבוה. גם כשיש השתלבות של עובדים אקדמאים מקבוצות אלה בענפים יוקרתיים יותר, היא לא מקבלת ביטוי בשכר והפערים עדיין גדולים. השילוב לבדו לא מספיק ויש להקפיד ולדאוג לאיכות השילוב".

כבהא הוסיפה: "יש גופים שמתהדרים בגיוון בעובדיהם אבל אנחנו לא רואים את התוצאות לכך בנתונים. אלה דיבורים שנשארים בגדר דיבורים, והאתגר שעומד לפנינו הוא להוריד אותם לרמת הביצוע כדי שנוכל לראות גם את התוצאות".

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, מסרה בהתייחס לדו"ח: "קבוצות רבות מודרות מתעסוקה איכותית, או מתעסוקה בכלל, ופערי השכר המגדריים עדיין גדולים".