דרמה בארצות הברית: העליון ביטל את פסק הדין שהתיר הפלות

פסיקה היסטורית בארצות הברית: בית המשפט העליון ביטל היום (שישי) את פסק הדין "רו נגד ווייד" מ-1973, שהתיר הפלות ברחבי ארצות הברית. בהחלטה נכתב כי פסק הדין מלפני כמעט 50 שנה "היה שגוי כי אין בחוקה האמריקאית אזכור לזכות לבצע הפלות". הפסיקה צפויה להוביל לאיסור על הפלות בכחצי מהמדינות בארצות הברית, ועשויות להיות לה גם משמעויות פוליטיות לקראת הבחירות לקונגרס בעוד פחות מחצי שנה.

ההחלטה היא שיא של עשורים בניסיון של מתנגדי ההפלות לאסור עליהן - והפכה לאפשרית לאחר המינוי של שלושה שופטים מהצד הימני של המפה הפוליטית האמריקאית על ידי נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ. בחודש שעבר, בהדלפה חסרת תקדים, נחשפה החלטה זו של שופטי הרוב בעליון - וכעת היא נמסרה רשמית. כבר בעקבות אותה הדלפה פרצו הפגנות נגד הפסיקה ובעדה. מיד לאחר פרסום ההחלטה היום התחדשו המחאות ליד בית המשפט העליון בוושינגטון.

הפסיקה התקבלה ברוב של שישה שופטים מול שלושה, ומבטלת את פסק הדין ההיסטורי שהכיר בזכות החוקתית של אישה לבצע הפלה. שישה משופטי העליון בארצות הברית הם שמרנים שמונו על ידי נשיאים רפובליקנים. שלושת האחרים הם ליברלים שמונו בכהונות של נשיאים דמוקרטים. פסק הדין היום מהווה ניצחון משמעותי ביותר לרפובליקנים ולשמרנים שהיו מעוניינים שנים להגביל או לאסור הפלות.

בישיבה שערכו השופטים הצביעו השמרנים בעד ביטול הזכות הארצית להפלות. הדיון וההצבעה נערכו בעקבות דיון שנערך בחודש דצמבר, שעסק בניסיון של מדינת מיסיסיפי לחדש את האיסור על הפלות במדינה הרפובליקנית, החל מהשבוע ה-15 להיריון.

מיסיסיפי פנתה לעליון במטרה לבטל את "רו נגד ווייד", שמתבסס על הזכות לפרטיות במסגרת החוקה האמריקאית, וקובע כי יש להגן על זכותה של אישה להפסיק את ההיריון. מיסיסיפי דרשה מהעליון לבטל גם פסיקה נוספת, מ-1992, שאשררה את הזכות להפלה ואסרה על חוקים שמגבילים "שלא לצורך" את הגישה להפלה אחרי השבוע ה-24 להיריון - השלב שבו העובר עשוי לשרוד מחוץ לרחם.

ההחלטה על ביטול פסק הדין מ-1973 צפויה כאמור להוביל לאיסור על הפלות במדינות רפובליקניות רבות בארצות הברית. ההפלות צפויות להישאר חוקיות במדינות בשליטת הדמוקרטים. הראשונה שבהן תהיה כנראה מיזורי. התובע הכללי במדינה, אריק שמיט, פרסם חוות דעת שמבטלת למעשה את האפשרות לבצע הפלות במדינה, למעט מקרים רפואיים דחופים. מנגד, ראש העיר ניו יורק אריק אדמס הבטיח: "העיר שלנו תהיה מקלט בטוח למבקשות לעבור הפלה".

הבכירים הדמוקרטים זעמו על הפסיקה. הנשיא לשעבר ברק אובמה אמר: "היום בית המשפט העליון לא רק ביטל כמעט 50 שנה של תקדים, אלא גם העביר את ההחלטה האישית ביותר שבן אדם יכול לקבל לפוליטיקאים ולאידאולוגים - זו מתקפה על החירות הבסיסית של מיליוני אמריקאים".

יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, אמרה: "הפסיקה הזו אכזרית, מקוממת וקורעת לב. אבל תהיו בטוחים - הזכויות של נשים ושל כל האמריקאים יועמדו לבחירה בנובמבר", כשהיא מתייחסת לבחירות אמצע הקדנציה. מזכירת המדינה לשעבר הילרי קלינטון אמרה: "ההחלטה הזו תישאר כאות קלון של חזרה לאחור בנוגע לזכויות נשים. רוב האמריקאים מאמינים כי ההחלטה אם להביא ילד לעולם היא אחת המקודשות ביותר שיש, וצריכה להישאר בין ההורים והרופאים שלהם".

מהצד השני, סגן הנשיא לשעבר מייק פנס, סגנו של טראמפ, שיבח את ההחלטה: "היום החיים ניצחו. הזכות להפלות הושלכה לפח הזבל של ההיסטוריה".

ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי חברות מובילות בארצות הברית, ובהן טסלה, Airbnb, נטפליקס וסטארבקס, הודיעו כי הן ישלמו לעובדות שירצו לבצע הפלות את הוצאות הנסיעה ממדינות שיאסרו הפלות אל מדינות שיתירו אותן.

הרוב הרפובליקני בבית המשפט העליון בארצות הברית הושג לאחר שבשנים האחרונות איבד העליון שני שופטים שתמכו בזכותן של נשים לבצע הפלות. השופטת הליברלית רות ביידר גינסבורג נפטרה ב-2020, והוחלפה באיימי קוני בארט, שכבר לפני הצטרפותה לעליון הבהירה כי תתמוך בביטול הפסיקה מ-1973. השופט אנתוני קנדי, שמרן שלעתים הצטרף לשופטים הליברלים בסוגיות חברתיות כמו הפלות וזכויות הקהילה הגאה, פרש ב-2018 והוחלף בשופט השמרן ברט קוואנו.

הפלה היא אחת הסוגיות הרגישות ביותר בפוליטיקה האמריקאית, ומעוררת מחלוקות קשות כבר עשרות שנים. נוצרים שמרנים ונבחרי ציבור רפובליקנים רבים מנסים כבר שנים לבטל את פסק הדין. לפי סקר שערך בשנה שעברה מכון Pew, רוב האמריקאים, 59%, מאמינים שהפלה צריכה להיות חוקית ברוב המקרים או בכולם, בעוד 39% מאמינים שיש לאסור עליה.

גם בישראל מיהרו להגיב להחלטה. יו"ר נעמת חגית פאר אמרה: "זהו יום שחור לא רק לנשים, אלא לכל מי שמאמין בזכות האישה על גופה. מדובר במסר מזעזע שיוצא ממי שמתיימרת להיות מנהיגת העולם החופשי.- אין בין הפסיקה הזאת לבין דמוקרטיה או חופש דבר וחצי דבר".

ח"כ גלעד קריב מהעבודה אמר כי מדובר ב"תזכורת קשה לעובדה שזכויות אדם בכלל וזכויות נשים בפרט אינן דבר מובן מאליו גם אחרי שנות דור של הישגים והתקדמות". מנגד, שמחה רוטמן מהציונות הדתית: "בית המשפט נתן, בית המשפט לקח, יהי שם בית המשפט מבורך? או שאולי עדיף שבית המשפט לא ייצר זכויות חוקתיות וייתן לעם להחליט מהי זכות חוקתית".