פערי שכר בין גברים ל נשים | צילום: שאטרסטוק
דו"ח: נשים מרוויחות 55% עד 80% מגברים בשורה של ענפים במשק
רמות השכר המדוברות עולות מבדיקה שערכה הנציבות ביחס לשנת 2020 במסגרת דו"ח על פערי השכר במשק. על פי הדו"ח, חרדים, ערבים ויוצאות אתיופיה שרכשו השכלה אקדמית והצליחו להשתלב בענפי ההייטק, הפיננסים והפרמצבטיקה עבדו במשרות זוטרות בלבד - ולא הקטינו את הפערים בינם לבין עובדים אחרים
דוח של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שמתפרסם הבוקר (ראשון) מצביע על קיפאון וחוסר גמישות בגיוון כוח האדם בשוק העבודה הישראלי ועל פערי שכר עמוקים לרעת קבוצות מיעוט בחברה ונשים.
הדוח בחן דפוסים עיקריים הקשורים לגיוון שוק העבודה בין השנים 2015 ל-2020, וממנו עולה כי מרבית הגידול בשילוב של נשים, חרדים, ערבים, יוצאי אתיופיה וגברים ונשים שגילם מעל 45 במקומות עבודה הוא של עובדים שאינם אקדמאים וששכרם נמוך.
ברוב המכריע של המקרים, פערי השכר בקרב עובדים המשתייכים לאחת מקבוצות אלה, כמו גם פערי השכר המגדריים, נותרו כשהיו במהלך 6 השנים שנבחנו. לפי הדוח, בשנת 2020 רמת השכר הממוצעת של נשים בשורה של ענפים במשק היתה נמוכה ב-55% עד 80% מרמת השכר הממוצעת של גברים.
חרדים, ערבים ונשים יוצאות אתיופיה שרכשו השכלה אקדמית והצליחו להשתלב בענפים הנחשבים יוקרתיים כמו הייטק, פיננסים ופרמצבטיקה עבדו בהם במשרות זוטרות שלא הולמות את כישוריהם ובכך, גם לא הקטינו את פערי השכר בינם לבין עובדים אחרים.
בענפים שבהם משולמות משכורות נמוכות, חלה ב-6 השנים שאליהן מתייחס הדוח עליה בייצוג היתר של עובדים חרדים, ערבים, יוצאי אתיופיה ונשים וזאת תוך עלייה בפערי השכר.
שיפורים מתונים בלבד בגיוון התעסוקתי במגזר הציבורי
אחד הממצאים המטרידים שעולים מהדוח מתייחס אל המגזר הציבורי שאמור להוות למגזר הפרטי דוגמה בכל הקשור לשוויון במקומות עבודה ואף להוביל מגמה זו. לפי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, בין 2015 ל-2020 חלו במגזר הציבורי שיפורים מתונים בלבד בגיוון העובדים שקלט לשורותיו, ובאותה התקופה חלו שיפורים מתונים עוד יותר בכל הקשור לצמצום פערי השכר בין העובדים. לפי הדוח, השיפור בפערי השכר במגזר הציבורי מצומצם, וניכר בעיקר בקרב גברים המשתייכים לאחת מקבוצות המיעוט.
עוד עולה מהדוח כי ב- 2015 נשים שאינן אקדמאיות הרוויחו כמעט 80% מהשכר שקיבלו גברים בתפקידים מקבילים ובשנת 2020 פערי השכר התרחבו, כך שהן משתכרות כשני שליש בממוצע משכרם של גברים שעושים את אותם תפקידים.
ייצוגן של נשים בשוק העבודה הישראלי גבוה, הן מהוות 51% מכלל האוכלוסייה שנמצאת בגיל העבודה ו-57% מכוח העבודה האקדמי. למרות זאת, בשנים האחרונות לא חל כל שינוי חיובי בצמצום פערי השכר המגדריים וגם עליה מתמדת ברמת ההשכלה של נשים ובעליה במספר שנות הוותק שבן צוברות במקומות העבודה – לא הובילו לשינוי במגמה.
פערי השכר בין גברים לנשים בולטים בעיקר בענפים שבהם משולם שכר גבוה, כמו תכנות, שירותים פיננסיים ומחקר ופיתוח. שכרן הממוצע של נשים שמועסקות בענפים אלה עמד ב-2020 על כ-23 אלף שקל לחודש, בזמן ששכרם הממוצע של גברים שמילאו את אותם תפקידים היה גבוה מ-32 אלף שקל לחודש.
21% מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה בישראל הם ערבים, הם מהווים רבע מכוח העבודה שאינו אקדמאי ו- 12% מכלל כוח העבודה האקדמאי במשק. הדוח מצביע על מגמה שלפיה יותר נשים ערביות שלהן השכלה אקדמאית חוו במהלך השנים האחרונות עלייה בייצוג בענפים רבים במשק המשלמים שכר גבוה. עם זאת, חרף השתלבותן במקומות עבודה אלה, הן מאיישות משרות זוטרות.
עובדים ערבים הגדילו בשנים האחרונות את השתלבותם במקומות עבודה, בעיקר בענפי צווארון כחול ובמגזר הציבורי. עם זאת, בענפי הצווארון הלבן שבהם משולם שכר גבוה שילובם של עובדים ערבים היה מצומצם יותר. לפי הדוח, חרף הגידול שחל בשנים האחרונות בשילוב של נשים בשוק העבודה, לא חלה עליה בשוויוניות השכר, והפערים בינן לבין גברים נותרו עמוקים.
יותר חרדיות משתלבות בתכנות אבל משתכרות פחות
קבוצת אוכלוסייה נוספת שאליה מתייחס הדוח היא החרדים והחרדיות, שמהווים כ-9% מאוכלוסיות גיל העבודה בארץ. בין 2015 ל-2020 גברים חרדים אקדמאים הגדילו את השתלבותם בשוק התעסוקה, בעיקר בענפי השירותים והביטוח. אלא שמגמה זו לא שיפרה את מעמדם לעומת עובדים שאינם חרדים כך ששוויוניות השכר שלהם לא השתפרה כלל ואף ירדה.
לפי הדוח, בשנים האחרונות התגברה המגמה של יציאת נשים חרדיות שאינן אקדמאיות לעבודה בענפים המשתייכים לצווארון הלבן, כמו תכנות ומחשבים. הנציבות מייחסת מגמה זו לקורסי הכשרה מקצועיים שהמדינה מקיימת במטרה לעודד תעסוקת נשים חרדיות.
עם זאת, המגמה המעודדת נבלמה החל מ-2019 וייצוגן של נשים חרדיות בענפים אלה אף ירד. בנציבות הסבירו כי למרות שמספר הנשים החרדיות שיוצאות לעבודה בענפים אלה דווקא עלה, הייצוג שלהן באותם ענפים ירד בשל קצב גידול גבוה יותר שחל באותם ענפים.
בכל מקרה, העלייה בייצוגן של חרדיות בענף התכנות לא לווה בשנים האחרונות בעליה בשוויוניות בשכרן וחרף שנות ותק שצברו בעבודה הן עדיין משתכרות בממוצע ב-55% בלבד מהשכר שמקבלים עובדים שאינם חרדים ואינם אקדמאים.
לפי הדוח, בין 2015 ל-2020 חלה עלייה נרחבת בייצוג של יוצאי אתיופיה בשוק העבודה אך בלי כל עליה בשוויוניות בשכר. כך, יוצאי אתיופיה שלהם השכלה אקדמאית מועסקים בחלקים מצומצמים של המשק בלבד וכמעט לא נכנסים לענפי תעסוקה חדשים. כך, עובדים מקבוצת אוכלוסייה זו עדיין נעדרים מרוב ענפי המגזר הפרטי, במיוחד אלה שמשלמים שכר גבוה כמו תעשיית התרופות, ייצור ותכנות מחשבים, מחקר מדעי ופיתוח ועוד.
"המצב חמור ואי אפשר להשאיר אותו כפי שהוא", אמרה ל"כלכליסט" נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה שבמשרד הכלכלה והתעשייה, מרים כבהא: "יש עליה מסוימת בייצוג של אותן קבוצות אוכלוסייה בשוק העבודה, אבל זאת לא העלייה שציפינו לה והיא חלה בעיקר במקצועות שבהם השכר אינו גבוה. גם כשיש השתלבות של עובדים אקדמאיים מקבוצות אלה בענפים יוקרתיים יותר, היא לא מקבלת ביטוי בשכר והפערים עדיין גדולים. השילוב לבדו לא מספיק ויש להקפיד ולדאוג לאיכות השילוב".
הנציבה כבהא הוסיפה: "יש גופים שמתהדרים בגיוון בעובדיהם אבל אנחנו לא רואים את התוצאות לכך בנתונים. אלה דיבורים שנשארים בגדר דיבורים, והאתגר שעומד לפנינו הוא להוריד אותם לרמת הביצוע כדי שנוכל לראות גם את התוצאות".
שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי שקיבלה לידיה את הדוח בימים האחרונים מסרה בהתייחס לממצאים שעולים ממנו כי "קבוצות רבות מודרות מתעסוקה איכותית, או מתעסוקה בכלל, ופערי השכר המגדריים עדיין גדולים". לדבריה, במהלך השנה האחרונה משרדה הקים מסלולים לשילוב מגוון של אוכלוסיות במשרות איכותיות, זאת לצד מהלכים להגברת המודעות בנושא בקרב המעסיקים.