אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנותקת, נמאסת: הסדרה הקומית החדשה של אפל צפויה באופן מפתיע מאיה רודולף בתפקיד המיליארדרית מולי נובאק בסדרה שלל | צילום: apple tv

מנותקת, נמאסת: הסדרה הקומית החדשה של אפל צפויה באופן מפתיע

"שלל" של אפל TV, המבוססת קלות על הדמות של מקנזי בזוס, היא עוד סדרה על עשירה מופלגת שנתקלת בחיים האמיתיים. יש בה רגעים נחמדים ומשעשעים וכוכבת ענקית, רק שהיא לא חריפה מספיק

29.06.2022, 06:52 | רותה קופפר

כפי שמקנזי בזוס נשארה עם 38 מיליארד דולר מהגירושים מג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון, כך הדמות שמבוססת באופן מאוד חופשי על דמותה המיליארדרית הזאת, מולי נובאק (מאיה רודולף, "סטרדיי נייט לייב"), נותרת עם עשרות מיליארדים על שמה, 87 מיליארד במקרה הבדיוני. מולי מחזירה לשמה את שם נעוריה וולר (כפי שמקנזי נקראת כעת מקנזי סקוט), וגם עומדת בראש ארגון פילנתרופי אדיר. אלא שבסדרה הקומית החדשה "שלל" (“Loot"), של אפל TV, מולי כלל לא יודעת שיש בידיה סכום כזה, עד הגירושים, כאשר מנהלת הארגון סופיה (מיכאלה ג'יי רודריגז מ"פוזה") מתקשרת ליידע אותה על כך.

עוד כמה הבדלים בין המציאות לבדיון: שלא כמו במקרה של מנכ"ל אמזון המפורסם עד מאוד (גם בכך שבניגוד לאשתו, פילנתרופיה היא לא הצד החזק שלו), על הבעל של מולי, המיליארדר בסדרה ג'ון נובאק (אדם סקוט, "מחלקת גנים ונוף"), איננו יודעים הרבה. הוא מופיע בפרק הראשון לרגע כדי להראות עד כמה הוא ואשתו עשירים ומנותקים ועד כמה הוא בוגדני ואז נעלם (כנראה כדי לככב בסדרה אחרת של אפל, שנקראת לגמרי במקרה "ניתוק", ובהזדמנות זו שוב נמליץ עליה מאוד).

יוצרי הסדרה הם מאט הבארד ואלן יאנג, החתומים על "מחלקת גנים ונוף", והתסריטאים של סדרות מעולות ומצחיקות כמו "רוק 30" ו"סופרסטור". ההתמחות שלהם בסדרות על מקום עבודה ניכרת גם כאן; אירגון פילנתרופי שמקבץ יחד אנשים שונים מאוד זה מזה, שלא היו מבלים כל כך הרבה זמן בצוותא אלמלא כפו זאת עליהם.

הדמות החיצונית והזרה לסיטואציה, עוד מרכיב בסדרות שלהם, היא מולי נובאק המיליארדרית השייכת לקצה של הקצה של האלפיון העליון, שלה עוזר אישי צמוד ניקולס (ג'ואל קים בוסטר), שתפקידו בין היתר להבטיח לה שהיא נראית נפלא "על סקאלת הג'ניפר — מאניסטון עד לופז".

הכל מתגלגל באופן די צפוי מהפרק הראשון עד העשירי, צפוי להפתיע בהתחשב ביוצרים. מולי עשירה מופלגת, קומית ומוגזמת ועם זאת חמודה (משהו שכנראה רק רודולף יכולה לעשות), מגיעה לארגון ופוגשת שם אנשים מהשורה שעובדים במקום, וגם אנשים עניים שנהנים מהתרומות שלה. היא מחלקת לנזקקים מתנות שאיש לא זקוק להן, היא לבושה כליצן ממותג, ומתקשה להבין איך אנשים מן השורה חיים. דמות התשליל שלה היא סופיה: אישה חרוצה ונוקשה, שלא יודעת לעשות כיף, ולומדת ממולי איך ליהנות קצת מחיי העושר של הבוסית.

דינמיקת הרומנטיקה של המשרד (על כך מופקד נאט פאקסון החמוד) לא מתקבלת על הדעת גם אם נשעה את חוסר האמון שלנו לעד. גם החברות המתפתחת בין סופיה למולי חסרת היתכנות.

אם לא היתה זאת מאיה רודולף, אחת הקומיקאיות האמריקאיות המעולות, הידועה בחיקויים שלה מביונסה, דרך דונטלה ורסאצ'ה ועד קאמלה האריס ב"סטרדיי נייט לייב", שחקנית שכיף לשהות במחיצתה על המסך — בכלל הכל היה חסר פשר. אבל היא שם, יחד עם השחקנים האחרים של חבורת "גנים ונוף", והצפייה בהם מהנה ועוברת בקלילות.

זאת אומרת כל עוד מתעלמים משאלות טורדניות כמו מיהי הדמות של הגיבורה ולמה היא נחוצה? איך יכול להיות שהיא עד כדי כך מנותקת? הרי היא לא נולדה לכסף הזה, היא התעשרה יחד עם בעלה, וחיה ככה רק 20 שנים מתוך ה־45 שלה. היא יודעת שאנשים הולכים לעבודה, שאין להם מטוס פרטי ושורה של מכוניות ספורט בשלל צבעים. לא ייתכן ששכחה את זה.

אבל נניח שהיא אכן כל כך מנותקת, והמסע שהיא תעבור, כי הרי לא צריך לראות יותר מפרק אחד כדי לדעת שהיא תעבור התפתחות אישית, יביא אותה מניתוק מוחלט לגאולה מכל סיבה שלא תהיה. אז מה? למי אכפת שמישהי שיש לה כל כך הרבה תלמד להסתפק במועט?

"שלל" היא עוד סדרה בטרנד הגדל באופן אקספוננציאלי, ממש כמו האינפלציה בעולם, של סדרות העשירים המופלגים — וביחס הפוך למצבם הכלכלי של רוב התושבים בו. האם זה חלק ממה שכינו בעיתון "ניו יורק" מגמת "עשירים הם גם טובים, בבקשה אל תאכלו אותם"? אולי. כי אחרת מה היא רוצה להגיד? היא לא אפלה כמו "הלוטוס הלבן" או חריפה כמו "יורשים", לא בדיוק נלעגת כמו "שיטס קריק" או כמו גיבורי התת־ז'אנר הסטארטאפיסטי "ווי קראשד", וגם לא מתוחכמת כמו "מיליארדים".

נראה שהיוצרים נכבשו במנעמי הכסף בעצמם. בראיון איתם הם מספרים על הבית שבו צולמה הסדרה. "זאת וילה מטורפת שנקראת 'The One'", הם מספרים בעיניים נוצצות, "בית שנחשב ליקר ביותר בבל אייר שבקליפורניה, בית של מיליארדר ולא סתם מיליונר", אומר הבארד. "זאת משאלת לב מצד אחד, אבל אנחנו גם צוחקים על זה", אומר שותפו. אלא שהצחוק, יש לומר, לא רועם.

תגיות