לא רק ביצים וחלב: ליברמן פתח דלת לגל התייקרויות

בניגוד להצהרות התקיפות ששחרר לפני חודשים ספורים ביחס לכוונת חברות המזון להעלות מחירים, העניק שר האוצר אביגדור ליברמן, רגע לפני פיזור הכנסת, לגיטימציה לגל רחב של התייקרויות. זה החל עם ההסכם שנחתם באמצע החודש שעבר עם ראשי ענף ההטלה, שכלל העלאת מחירי הביצים בכ־6.5%, כך שמארז של 12 ביצים יתייקר ב־75 אגורות, והמגדלים יוכלו לבקש העלאה נוספת החל מעוד שלושה חודשים.

במקביל, הובילה התעלמותו מהמלצת ועדת המחירים להוציא את הלחם מפיקוח, לכך שהמאפיות מצאו פתרון יצירתי והגדילו את משקל הלחמים המפוקחים תוך העלאת מחירם בהתאם. אמנם הצרכן מקבל כעת תוספת של מספר פרוסות, אך נאלץ לשלם יותר על המוצר עצמו. השיא נרשם באמצע השבוע שעבר, כשרגע לפני פיזור הכנסת חתם משרד האוצר על הסכם עם הרפתנים לפיו יעלה מחיר מוצרי החלב שבפיקוח ב־4.9%.

על פניו מדובר באישור השרים לעלייה בשיעור נמוך, על מספר מצומצם של מוצרים, אלא שיש לו משמעויות רחבות הרבה יותר: חתימת השרים על צו עדכון מחירי מוצרי החלב שבפיקוח, בשיעור נמוך משמעותית מזה שבאמת מגיע למחלבות, מובילה אותן על פי רוב, לפעול ליצירת מחסור כפי שקרה לפני שנתיים עם החמאה וכעת עם המחסור בחלב ניגר, או, להעלות באותה הזדמנות את מחירי שאר המוצרים, שאינם מפוקחים. צעד כזה, אם יינקט על ידי תנובה, חברת המזון הגדולה בישראל, יתן את האות לכל חברות המזון הגדולות שחוששות להוביל את המהלך, לצאת בגל התייקרויות. בין הממתינות ללגיטימציה להעלות מחירים אסם, שניסתה פעמיים בשנים האחרונות להעלות מחירים וחזרה בה לבקשת האוצר ומחשש לחרם צרכנים, אך ספק אם בעליה, נסטלה העולמית ימשיכו לגלות סבלנות לשלוחה הישראלית. גם שטראוס שציינה לפני שנה כי היא בוחנת העלאת מחירים בנסיון להתמודד עם הזינוק בהוצאותיה, הקפיאה צעד זה נוכח הביקורת הציבורית וכבר הציגה שחיקה ברווחיות בשוק המקומי וספק אם תספוג זאת לאורך זמן, וכמוה חברת דיפלומט שחזרה בה מהעלאת מחירים לבקשת האוצר.

אפשר להעריך שהתזמון של החתימה על הסכם עם ראשי ענף החלב אינו מקרי, אלא קשור קשר הדוק לבחירות המתקרבות. מאז מרץ עומדת המלצת ועדת המחירים להעלות את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח ב־6.5% על שולחנם של שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר, שהצהירו שלא יחתמו עליה. יריית אזהרה מצד תנובה, ששכרה בחודש שעבר את עו"ד צביקה אגמון לקראת עתירה לבג"ץ שתחייב את השרים לנמק את סירובם, האיצה את המגעים. זאת מחשש שאם תוגש כעת עתירה, ההכרעה בה, שצפויה לחייב את השרים לחתום על עדכון מחירים, תתקבל לקראת נובמבר, רגע לפני הבחירות, מה שיכול לגרום להם נזק בקלפיות.

אך כרגע, ספק אם ההסכם יאושר. זה הסכם שמיטיב עם הרפתנים, שאמנם יוותרו על 8.6 אגורות במחיר המטרה (מחיר החלב הגולמי שנמכר למחלבות), בארבע פעימות לאורך שנה, אבל כבר הבוקר הם נהנים מזינוק של 28 אגורות לליטר חלב, אחרי שמחיר המטרה זינק בשיעור חד וחריג של 13% מ־2.15 ל־2.43 שקל לליטר, כך שספק אם יחושו בכיסם את הוויתור שעשו. מנגד, ההסכם התעלם מהמלצת ועדת המחירים, שאף היא מבוססת על פשרה, להעלות את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח ב־6.5%, במקום ב־9.2%, וכן, התעלם מהזינוק החריג שנרשם השבוע במחיר החלב הגולמי. משרד האוצר, שהבין שלא יוכל להגן על עמדתו במקרה שתוגש עתירה לבג״ץ על ידי המחלבות, מיתן את גובה העלייה לצרכן, אבל בשונה מתחום הדלק, שם המדינה ספגה חלק מההתייקרות באמצעות ויתור על חלק מהמס, גילה נדיבות על חשבון המחלבות.

מה שאמור היה לפצות את המחלבות ובראשן תנובה וטרה, היה הסעיף הקובע כי החל מעוד שנה, ישתנה מנגנון אישור המחיר לצרכן מכזה הכפוף לאישור השרים, למנגנון אוטומטי, כפי שקיים בדלק. אלא שנוכח פיזור הכנסת, כפופים הסכמים מסוג זה לאישור משפטי. ל"כלכליסט" נודע כי השרים עדיין לא זכו לאישור משפטי לסעיף המנגנון האוטומטי, כיוון שיש בו לקבוע מדיניות לממשלה הבאה.

חלק מהמחלבות שקלו בחיוב את קבלת ההסכם הכולל עליית מחיר קטנה משמעותית מזו המגיעה להן, ואף מונע מהן לדרוש במשך שנה עליית מחירים נוספת, רק בזכות המנגנון האוטומטי, שישים קץ לתלות שלהן בשרים החוששים לחתום על אישור להעלאת מחירים לצרכן ולכן נוהגים לדחות את הבקשות (השיא נרשם בתקופתו של משה כחלון כשר אוצר, שסירב לחתום על צו עדכון מחירים, עד שבג"ץ שדן בעתירת תנובה בנושא, חייב אותו).

ללא המנגנון האוטומטי, גוברת ההתנגדות להסכם מצד המחלבות, שנציגיהן צפויים להיפגש ביום שלישי הקרוב במועצת החלב שנדרשת אף היא לאשר את ההסכם. עד כה, פורסמה רק טיוטת צו לעדכון מחירים לצרכן להערות הציבור, אך הצו עצמו טרם נחתם. במקרה שההסכם לא יאושר במלואו ולא ייחתם, עומדת למחלבות האפשרות לעתור לבג"ץ בדרישה לעדכון המחירים לצרכן. ספק אם יבחרו בצעד זה, ולא מן הנמנע שינקטו בצעדים מיידיים יותר, דוגמת הפחתת ייצור המוצרים המפוקחים, שהרווחיות עליהם נמוכה, והעלאת מחירי המוצרים הלא מפוקחים.

עבור המחלבות, הקונות 1.5 מיליארד ליטר חלב גולמי בשנה מהרפתנים, מדובר בתוספת הוצאה של כ־400 מאות מיליון שקל בשנה. זה לפני הזינוק של כ־20% במחירי הדלק מאז העדכון האחרון של מחירי המפוקחים והזינוק הדו־ספרתי הצפוי בחודש הבא במחירי החשמל. על רקע זה, אפשר להעריך, שלפחות חלקן ינצלו את העלאת מחירי המפוקחים, להתייקרות רוחבית בשיעור דומה. מבחינתן זה צעד מתבקש, הן כיוון שגם ייצור המוצרים שאינם תחת פיקוח עלה בשיעור חד בגלל התייקרות התשומות, והן בכדי לפצות עצמן במעט על ההסכם שנכפה עליהן ושמונע מהן לבקש העלאת מחירים נוספת בשנה הקרובה.

מי שכבר לפני חודשים ארוכים חדלו להמתין לגלות איפוק, הן יצרניות המזון הקטנות, שלא יכלו לספוג עוד את ההתייקרויות במחירי חומרי הגלם ועלויות השינוע שזינקו בשיעור חריג בעקבות משבר הקורונה. בשבועות האחרונים, הצטרפו חברות קטנות נוספות, כמו שמרית, יכין, עבדי ועוד, שהעלו מחירים בשיעור של עד 30%.

עליות המחירים בחודשים האחרונים על ידי סנו, שסטוביץ, המותג הפרטי של שופרסל ורמי לוי ועוד, כבר הובילה, יחד עם הזינוק במחירי המשקאות הממותקים והכלים החד פעמיים עליהם הושת מס קנייה, לזינוק של 4.4% במדד המחירים של סטורנקסט.

למעשה, הזינוק במחירים, בלם את הירידה הכספית במכירות שנרשמה מתחילת השנה. בעקבות עליות המחירים, רשמו המכירות בשוק המזון ומוצרי הצריכה בחודש מאי עלייה כספית של 7% ביחס למאי אשתקד. בנטרול השפעת ימי המכירה, עמדה הצמיחה על 3.5%. העלייה במכירות מאי, בלמה ירידה במכירות שאיפיינה את הרבעון הראשון והשוק חתם את חמשת החודשים הראשונים בקיפאון, עם ירידה של 0.1% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. אפשר להעריך שגל ההתייקרויות שבפתח, יזניק את מדד המחירים ויסייע לחברות לא רק לשפר רווחיות, אלא לטשטש את הירידה הריאלית הנרשמת בצריכה, נוכח ההתייקרויות.