מחיר הנפט זינק בגלל קשיי אספקה, חשש למיתון עשוי להורידו

אחרי כמה חודשים של עליות ומחירי נפט שנסקו ל־120-110 דולר לחבית, האם אפשר לראות באופק שינוי מגמה שיוביל לירידות מחירים? זו השאלה שמטרידה בימים אלה לא רק אנליסטים, אלא גם את מעצבי המדיניות הכלכלית במדינות העולם. כרגע אין לכך תשובה ברורה, ולצד הערכות להמשך עליות, קיימות גם הערכות הפוכות.

התחזקות מחיר הנפט עוד בטרם החלה המלחמה באוקראינה נבעה מהחששות להיווצרות מחסור בהיצע. זאת נוכח העיצומים המערביים הצפויים על תעשיית הנפט הרוסית, ובעת שכלכלת העולם נפתחת מחדש לאחר שנתיים של מגפה. אבל בשבועות האחרונים נכנס למשוואה גם גורם הביקוש, הצפוי לרדת עקב החשש ממיתון עולמי. הלחצים הנוגדים של שתי המגמות הללו מבטיחים בתקופה הקרובה מסחר עצבני, כאשר כל התרחשות או אמירה יוכלו להשפיע על המחיר לכאן או לכאן.

עוד לפני העיסוק במצבה של תעשיית הנפט ברוסיה, מדווח ארגון אופ"ק כי חברותיו לא הצליחו לעמוד בחודש שעבר במכסות הייצור בהתאם להסכם במסגרת אופ"ק+ עם רוסיה. עשר מדינות הארגון הנכללות בהסכם הפיקו בחודש שעבר 28.52 מיליון חביות ביום, כלומר 100 אלף חביות פחות מהתפוקה של מאי ו־275 אלף חביות פחות ביום ממה שהתחייבו בהסכם.

חוסר היכולת לעמוד במכסות נובע מקשיים אצל כמה יצרניות ובראשן ניגריה ולוב, ששוב מידרדרת למשבר פוליטי חריף המאיים על תעשיית הנפט שלה. לפי נתונים שפרסמה חברת הנפט הלאומית של לוב, יצוא הנפט שלה בחודש שעבר נחתך בחצי לכ־400 אלף חביות ביום לעומת מאי.

הירידה בתפוקה מתרחשת אף שמנהיגת הארגון, סעודיה, העלתה תפוקה בהתאם להסכם עם רוסיה. בעוד ימים אחדים צפוי להגיע לממלכה נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כשעל סדר היום ניסיון לשכנע את ההנהגה הסעודית להגביר את היצע הנפט, אך נוכח התנאים בשוק, ספק אם ייענה.

יוזכר שבתחילת יוני, קואליציית אופ"ק+ הודיעה, נוכח עליית המחירים, כי היא תגדיל את התפוקה ב־648 אלף חביות ביום ביולי ובאוגוסט, לעומת הסכמה קודמת על הגדלה של 432 חביות ביום עד ספטמבר. בסך הכל אמורות מדינות אופ"ק+ להזרים לשוק במהלך הקיץ 43.854 מיליון חביות ביום, אך נכון לעכשיו קיים ספק גדול אם יוכלו לעמוד במכסות.

המלחמה באוקראינה מהווה מכה נוספת לכלכלה העולמית אחרי הציפיות להתאוששות משנתיים של קורונה. בדו"ח שפרסם בחודש שעבר העריך הבנק העולמי כי הצמיחה צפויה להאט השנה בחדות ל־2.9% לעומת 5.7% בשנה שעברה. לכך יהיו השלכות ארוכות טווח שצפויות להקטין את הביקושים, גם לנפט, זאת בצל התגברות המתיחות הגיאו־פוליטית בחלקים שונים של העולם, חוסר יציבות פיננסית והמשך הקשיים בשרשראות האספקה.

כלכלת ארה"ב, המובילה בעולם, רשמה ברבעון הראשון צמיחה שלילית של 1.6%, ולפי הערכות תסיים את הרבעון השני בצמיחה שלילית גבוהה אף יותר, סביב 2%. אם זה יקרה, ארה"ב תיכנס רשמית למיתון, זאת לאחר שברבעון האחרון של 2021 היא רשמה צמיחה של 6.9%. סימן לכך שהשוק האמריקאי נכנס להאטה הוא ירידה של 0.4% בהוצאות הצרכנים בחודש מאי, לראשונה השנה. בין השאר, ישנם דיווחים על ירידה בצריכת הבנזין שמחירו נסק ל־5 דולרים לגלון.

ההאטה הזו היא לא נחלתו של השוק האמריקאי בלבד והיא מונעת מחששות האינפלציה והצעדים לריסונה. אך לעומת המערב, בסין ישנם דווקא סימנים להתאוששות. זה קורה לאחר שבועות של סגר בשנגחאי בעקבות התפרצות קורונה. בחודש שעבר, לראשונה זה ארבעה חודשים, ניכרת התחזקות בתעשייה הסינית, המשתקפת בעלייה בייצור ובהזמנות. מדד מנהלי הרכש של התעשייה עלה בחודש שעבר ל־50.2 לעומת 49.6 במאי. מדובר בנתון מעודד, אם כי הפעילות בשוק הנדל"ן ובתחום הוצאות הצרכנים עדיין מחכה להתאוששות. פתיחת השוק הסיני מחדש אמורה להוביל לעלייה בתפוקה של בתי הזיקוק המקומיים.

העיצומים של המערב כנגד תעשיית הנפט הרוסית עשו את שלהם, ומוסקבה מצאה ביקושים משמעותיים באסיה, שיחליפו את השוק האירופי. עובדה זו סייעה לה להגביר את תפוקת הנפט ל־9.9 מיליון חביות ביום בחודש שעבר לעומת 9 מיליון חביות ביום במרץ ובאפריל. במשרד הנפט הרוסי סבורים כי נוכח האפשרות שסין תגביר את הצריכה, תפוקת הנפט צפויה לחזור במהלך הקיץ לרמות שקדמו לסנקציות.

בשבוע שעבר איימו מנהיגי ה־G7 בצעד נוסף נגד הנפט הרוסי - קביעת תקרת מחיר. ההיגיון במהלך הוא לצמצם את הכנסות הנפט של רוסיה המוערכות כיום במיליארד דולר ביום, ובכך להחליש את מכונת המלחמה. למשך כמה ימים, האיום הזה הוביל לעלייה במחירי הנפט, אך נוכח הספקות שהתעוררו לגבי יישומו, מגמת עליית המחירים נבלמה.

אחת החולשות העיקריות של הסנקציה הזו היא היכולת של מנהיגי המערב לשכנע את הצרכניות הגדולות במזרח - סין והודו - לציית למחיר הגג. ואכן, במהלך חמשת החודשים הראשונים של השנה ייבאה הודו כ־60 מיליון חביות נפט מרוסיה לעומת 12 מיליון בכל שנת 2021. נתונים המתייחסים למאי 2022 מצביעים על עלייה של 55% ביבוא הנפט הרוסי לסין, שעמד על כ־2 מיליון חביות ביום. בכך הפכה רוסיה לספקית המובילה לסין, תוך שהיא דוחקת מהמקום הראשון את שותפתה לאופ"ק+, סעודיה. בחודש מאי יצוא האנרגיה לשוק הסיני הכניס לקופה הרוסית כ־7.5 מיליארד דולר.

הלהיטות של ההודים והסינים לרכוש את הנפט הרוסי אינה מפתיעה, שכן לפי מקורות בשוק הנפט העולמי, מוסקבה מציעה ללקוחות באסיה חבית במחיר הנמוך ב־30-20 דולר ממחיר השוק. במקביל, רוסיה מגבירה את מאמציה בשוק האסייתי, גם ביחס ללקוחות פוטנציאליים קטנים יותר, והחלה במגעים למכירת נפט גם לפיליפינים ולסרי לנקה פושטת הרגל, שמחפשת לרכוש נפט זול כדי לצאת מהשיתוק אליו נקלעה.

סעודיה היא לא ספקית הנפט היחידה מהמזרח התיכון שניזוקה מהאגרסיביות הרוסית בשיווק לשוק האסייתי, ובדגש על השוק הסיני. איראן, שנמצאת בעצמה תחת סנקציות בינלאומיות, חוותה בחודשים האחרונים ירידה משמעותית במכירות לסין, עם ממוצע של קצת פחות מ־700 אלף חביות ביום לעומת כ־900 אלף לפני הפלישה לאוקראינה, והיא מנסה להגיב כדי להחזיר לה נתח שוק. עבור האיראנים השוק הסיני הוא משמעותי, כשעיקר יצוא הנפט מתבצע אליו, למעט כמויות קטנות שמיוצאות גם לסוריה ולוונצואלה.

לפי דיווחים, הנפט האיראני כרגע פחות אטרקטיבי מהרוסי ומחירו נמוך רק בכ־10 דולרים מהמחיר בשוק העולמי. יש להניח כי הרוסים ינסו לשמר את מעמדם בשוק באמצעות הנפט המוזל.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת