תשתיות על הכוונת: הכטב"מים של נסראללה הם רק הקדימון לקרב על האסדות

שיגורם של שלושת כלי הטיס מלבנון לעבר האסדה הצפה בשדה הגז כריש לא נועד מלכתחילה להסב לה פגיעה פיזית, ומטרתו היתה לספק לחיזבאללה ולמנהיגו, חסן נסראללה, הישג תודעתי בצורת צילומי אסדה ישראלית ממעוף הכטב"מים שלו. ה"הישג" הזה כולל גם העברת מסר לישראל שלפיו מי שיודע להביא לכריש מצלמה מעופפת, יידע להביא אליו בבוא העת גם דברים אחרים – מהירים, נפיצים וקטלניים הרבה יותר.

המבוכה שבה חיזבאללה ניסה להעמיד את ישראל באמצעות כלי הטיס ששיגר - פחות משתי יממות לאחר שיאיר לפיד נכנס לתפקידו כראש הממשלה וברקע ההתקדמות מהשבועות האחרונים במו"מ בין ישראל ללבנון לקביעת הגבול הימי בין שתי המדינות - נמנעה בזכות דריכות גבוהה של צה"ל והיערכות ארוכת שנים של חיל הים לשורת תרחישים שבמרכזם ניסיונות לפגוע, עם מגוון רחב של אמצעים, באסדות הגז של ישראל בים התיכון.

השקעות של מיליארדי שקלים שמערכת הביטחון הפנתה בעשור האחרון לפיתוח יכולות חדשות שיגנו על תשתיותיה הימיות, קיבלו בסוף השבוע ביטוי ראשון – ומרשים — עם יירוטם המהיר של כלי הטיס. ועדיין, האירוע החריג מסוף השבוע מהווה מבחינת ישראל רק טעימה חפוזה ממנה שולית בתפריט גדול ועשיר באיומים משמעותיים שיציבו במלחמה עתידית את האסדות במרכז הכוונת של הארגון השיעי בלבנון.

אתגרי ההגנה על האסדות שהונחו לפתחו של חיל הים חייבו אותו בשנים האחרונות למתיחת פנים שהוא לא עבר במשך שנים ארוכות, וכוללת הצטיידות בספינות קרב חדשות מסוג סער 6 וקליטה והטמעת מערכות נשק חדישות פרי פיתוח של התעשיות הביטחוניות הישראליות.

4 ספינות הקרב החדשות שמשרד הביטחון רכש עבור חיל הים מחברת טיסנקרופ הגרמנית כבר נמסרו לו, והן נמצאות בתהליכים שונים לקראת הכנסתן המדורגת לפעילות מבצעית שוטפת. מדובר באותן ספינות שנרכשו במסגרת עסקת הצוללות וכלי השיט שבליבת "תיק 3000".

ספינות הקרב נבנו על פי מפרט מדויק שקבע חיל הים, בהתבסס על מורכבות המשימות שצפויות להן ועל האיומים הקיימים והעתידיים בעיקר מצד חיזבאללה בלבנון, אך גם מצד חמאס בעזה: בסבבי לחימה בעבר חמאס כבר שיגר רקטות לעבר אסדת תמר ולא הצליח לפגוע בה. ניסיון כזה היה גם במהלך מבצע שומר החומות במאי שעבר, כשמטח שחמאס כיוון לעבר האסדה זוהה במערכות הישראליות. במערך ההגנה האווירית הוחלט שלא ליירטן - כי במסלול מעופן הן לא היוו איום לאסדה.

אלא שהארסנל שמחזיק חיזבאללה הרבה יותר מדויק, רציני ומאיים מהרקטות של חמאס, שאגב הולכות ומשתפרות בשנים האחרונות, בטווח, במשקל ובדיוק.

במחסני הנשק של חיזבאללה מאוחסנים בין השאר טילי חוף־ים רוסיים מסוג יאחונט שמסוגלים לפגוע במטרות שנמצאות בטווח של מאות קילומטרים בלב ים, והם מתקדמים לעברן במהירות על־קולית ובגובה פני הים – באופן שעשוי להקשות על גילויים המוקדם.

לצד טילי היאחונט הארסנל של הארגון השיעי כולל גם טיל מיושן יותר אך קטלני מאוד, מסוג C 802, שכבר הופעל נגד ישראל במלחמת לבנון השנייה ב־2006 ופגע בספינת חיל הים אח"י חנית שפעלה מול חופי ביירות. בעקבות פגיעת הטיל נהרגו 4 חיילים.

על פי הערכות, בנוסף לטילים אלה חיזבאללה מחזיק באמצעים נוספים שבכוחם לאיים על האינטרסים של ישראל בים התיכון, ולא רק בו, כמו טילים שהוא שוקד כל העת על שיפור דיוקם וטילי שיוט ומל"טים שהוא קיבל בשנים האחרונות ממשמרות המהפכה באיראן.

מדובר במל"טים התקפיים, מתקדמים הרבה יותר מאלה ששוגרו בסוף השבוע לעבר אסדת כריש, נושאים חומרי נפץ ו"מתאבדים" על המטרה שנקבעה להם. לפני כשנתיים הופעלו 7 מל"טים כאלה בתקיפה של שתי תחנות לזיקוק נפט בסעודיה במסגרת פעילות שיוחסה לאיראן.

לאיומים על האסדות מתווספות גם יכולות פגיעה אחרות, כמו למשל באמצעות צוללנים שיחבלו בהן, פיצוץ של ספינת תופת על אסדה, השתלטות של מחבלים על מתקן הפקה, פגיעה באסדה ובכוחות שמגנים עליה באמצעות מטענים ומוקשים תת־ימיים ועוד.

הנחת העבודה של צה"ל היא שעימות עתידי עם חיזבאללה יכלול ניסיונות משמעותיים מצדו לפגוע באסדות הגז, כמו גם במתקני תשתית אסטרטגיים של ישראל ובהם תחנות כוח, מתקני התפלת מים ועוד.

אלא שהמוטיבציה העצומה של חיזבאללה לצבור מגוון של כלי נשק שישבשו משמעותית את משק האנרגיה הישראלי במלחמה הבאה תפגוש את אחד ממערכי ההגנה הגדולים והמתקדמים בעולם: רק מסיפונה של ספינה אחת מתוך 4 ספינות הקרב החדשות שצה"ל, ניתן יהיה לשגר עשרות רבות של טילי ירוט חדישים מסוג ברק־8 וטילי כיפת ברזל, שגרסתה הימית מובנית בהן, לעבר טילי שיוט, כלי טיס בלתי מאוישים, טילי חוף־ים ועוד.

באחרונה אמר קצין בכיר בצה"ל כי הספינות החדשות מספקות לישראל יכולות ימיות מהמתקדמות בעולם. יכולות אלה כוללות גם מערכות חדישות שמשפרות משמעותית את יכולות הגילוי והזיהוי מוקדם של איומים מסוגים שונים שמופנים אל האסדות או לעבר כלי שיט ישראלי, צבאי או אזרחי.

אסדת כריש עדיין לא מפיקה גז, וההפקה מהמאגר צפויה במהלך החודשיים הקרובים בידי חברת אנרג'יאן. בכל מקרה, גם בתרחיש היפותטי של פגיעה בה, משק הגז הטבעי של ישראל לא יושפע כלל שכן רוב הגז הטבעי שהיא צורכת מבוסס על המאגרים תמר ולווייתן, שלהם מערכות צנרת נפרדות. ובשונה משאר אסדות הגז שפועלות בתחומי המים הכלכליים של ישראל, האסדה במאגר כריש היא אסדה צפה שאינה מקובעת לקרקעית הים – כך שבעת עימות רחב או בעת קבלת אינדיקציות מודיעיניות על כוונות לפגוע בה, היא תוכל להרים עוגן ולהפליג לתא שטח מאוים פחות.