ביום אחד: 4 יוניקורנים נפרדו ממאות עובדים

היוניקורנים הפכו למפטרים הגדולים. אם בתחילת ההאטה בהייטק, החשש היה בעיקר לעתידם של עובדי הסטארט־אפים הקטנים, הרי שבחודש האחרון המציאות מראה כי מוקד הבעיה הוא דווקא בחברות שהן לכאורה עתירות מזומנים. היום הצטרפו איטורו, ורביט, טרנסמיט וביזאבו לשורה הארוכה של חדי הקרן הישראליים שיוצאים למהלך קיצוצים.

אירוע זה דומה למתרחש ביוניקורנים בארה"ב. כיצד ניתן להסביר שדווקא חברות שיושבות על קופות מזומנים של מאות מיליוני דולרים ואשר הרגיעו את כולם כי יוכלו לעבור לרווחיות "בלחיצת כפתור", נפרדות מעשרות ואף מאות עובדים?

לתופעה זו יש מספר הסברים. הראשון הוא שהיוניקורנים שהמשקיעים הרעיפו עליהם מאות מיליוני דולרים במגה־סבבים מיהרו לגייס עובדים "ליתר בטחון". התחושה של כסף זול יחד עם תחרות על עובדים, בעיקר בפיתוח, גרמה לחברות אלה להביא עובדים שאם לא הן אלה שישימו עליהם את היד, המתחרים יעשו זאת. בלא מעט מקרים העובדים גוייסו לטובת פרויקטים עתידיים שעוד לא החלו ובינתיים אפשר היה אפילו לחוש באבטלה סמויה בחלק מהמחלקות.

ההסבר השני לגל הפיטורים שתקף דווקא את החברות הגדולות הוא ההבנה שלהן שלא יוכלו לבצע גיוס הון לפי שווי גבוה יותר בשנה הקרובה. אם חברות קטנות יותר שגייסו לפי שווי צנוע יוכלו לעשות סבב בשווי דומה או אפילו קצת מעבר לו בתמיכת הקרנות שכבר השקיעו בהן בעבר, הרי שמצבם של חדי הקרן מורכב יותר. במרבית המקרים מדובר בגיוסים שנעשו מקרנות השקעות פרטיות מחו"ל שלא בהכרח מתמחות בטכנולוגיה ואפילו לא ממנות נציגים לדירקטוריון כמו במקרה של טייגר גלובל, אחת משיאניות ההשקעות ביוניקורנים בשנתיים האחרונות. קרנות מסוג זה לא יעשו סבבים נוספים בזמן הקרוב בחברות פרטיות ובוודאי לא ברמות השווי של מיליארדי דולרים. לכן חדי הקרן מבינים שכדי לשרוד את התקופה הקרובה עד שהכסף הגדול ישוב לשוק, הם צריכים להקטין את קצב שריפת המזומנים כך שמה שיש להם בקופה היום יספיק לשנה וחצי שנתיים.

הסבר נוסף טמון בכך שברוב היוניקורנים המשקיעים האחרונים הם קרנות זרות ואלה, בניגוד לקרנות ישראליות שמשקיעות לרוב בשלבים מוקדמים יותר, דורשות לראות במהירות קיצוצים מתוך לחץ פנימי ודאגה לתשואות העתידיות במקרה שיהיו יותר מדי חברות פורטפוליו שייסגרו או חברות שיגייסו לפי שווי נמוך יותר (דאון ראונד). תנועת המלחציים הזאת, של יותר שומנים מצד אחד ופחות אופק לגיוס לפי שווי גבוה מצד שני, מייצרות את המציאות שפוגעת דווקא בעובדי החברות שהיו אמורות להיות היציבות יותר.

היוניקורן ורביט (Verbit) מודיע על שינוי ארגוני ומעבר לחטיבות עסקיות וצמצום כוח האדם בחברה בכ־10%, רובם בארה״ב. מבין המפוטרים 30 בישראל ועשרות בארצות הברית.

ורביט העוסקת בפתרונות תמלול טכנולוגיים, הכריזה בנובמבר האחרון על גיוס ענק של 250 מיליון דולר לפי שווי של 2 מיליארד דולר, זאת חמישה חודשים בלבד לאחר שגייסה 157 מיליון דולר לפי שווי של מעל מיליארד דולר. המנכ"ל והמייסד תום ליבנה אמר היום כי "עלינו להכין עצמנו לעמדה הטובה ביותר על מנת שנוכל להמשיך לצמוח ולשגשג". החברה מצטרפת לשורה של יוניקורנים שפיטרו בשבועות האחרונים ביניהם לייטריקס, סייבריזן, אופן ווב וטראקס.

ורביט עדכנה את עובדיה על המעבר למבנה ארגוני של חטיבות עסקיות, כחלק מהגעת החברה לרמת הכנסות שנתיות חוזרות של כ־100 מיליון דולר. הארגון מחדש של החברה מצמצם כפילויות שנוצרו בעקבות הרכישות שבוצעו ומכין את החברה להמשך האצת גידול באמצעות רכישות נוספות. "עברנו תקופה של היפר־צמיחה - בפרק זמן של 18 חודשים הגדלנו פי 5 את מצבת העובדים ורכשנו שש חברות", כתב לעובדי החברה ליבנה. כעת, עלינו לנווט את החברה ולוודא שאנחנו בעמדה הטובה ביותר להוביל את החברה לשגשוג והמשך צמיחה, תוך שאנו מאזנים בין צמיחה לרווחיות".

לצד הצמצומים, משנה ורביט, שהוקמה ב־2017, את המבנה הארגוני שלה ומי שהצטרף לחברה על מנת להוביל שינוי זה הוא אלון קלומק שהצטרף כסמנכ״ל עסקי גלובלי.

איטורו (etoro) מפטרת 100 עובדים, מחציתם בישראל. מדובר ב־6% ממצבת העובדים של החברה שמפעילה פלטפורמה למסחר בניירות ערך. במקביל להודעה לעובדים על הקיצוצים, פירסמה איטורו הודעה רשמית על סיום ההסכם להנפקת החברה בוול סטריט באמצעות מיזוג עם ספאק.

במרץ 2021 הודיעו החברות על הסכם לפיו תונפק איטורו לפי שווי של 10 מיליארד דולר בנאסד"ק, אך היא לא הצליחה לקבל אישור לתשקיף שלה מרשות ניירות ערך האמריקאית בעיקר על רקע פעילות משמעותית במטבעות דיגיטליים. תהליך ההנפקה שלא הבשיל לבסוף גבה מאיטורו עלויות גבוהות שהגיעו ל־70 מיליון דולר עוד לפני שהחלה 2022. עם זאת כעת לאחר ההחלטה המשותפת עם הספאק של בטסי כהן לבטל את ההנפקה, איטורו אמורה לקבל חלק מהן בחזרה.

הקיצוץ באיטורו הוא רוחבי וכולל את כל המחלקות בחברה. המהלך נעשה בעיקר על רקע פגיעה בעסקי החברה כתוצאה מהמפולת במטבעות הקריפטו שהיוו מחצית מפעילותה ב-2021 והיו אחראיים לעיקר הצמיחה. רק לפני חצי שנה השקיעה החברה 25 מיליון דולר בפרסום בסופרבול כחלק מהמהלך שלה להיכנס לשוק האמריקאי.

יוני אסיא, מייסד משותף ומנכ"ל איטורו אמר עם פרסום הדברים כי "לאור תנאי השוק ולאחר תקופה של צמיחה מואצת החלטנו לנקוט בתקופה הנוכחית גישה מאוזנת יותר בין צמיחה ורווחיות. בהתאם לכך קיבלנו החלטה לא פשוטה לצמצם את כוח האדם כדי להבטיח צמיחה בת קיימא לטווח ארוך".

במקום ההנפקה שכבר מספר חודשים היה ברור שלא תצא לפועל,מנהלת איטורו משא ומתן מתקדם לגיוס פרטי של 800 מיליון דולר עד מיליארד דולר לפי שווי של כ־5 מיליארד דולר. הנפקת הספאק המקורית הייתה אמורה לצאת לפועל לפי שווי של 10.3 מיליארד דולר, עם זאת לקראת פקיעת הדדליין הראשון להשלמת המיזוג, הופחת השווי לכיוון של 8 מיליארד דולר, היקף גיוס ה־PIPE ירד מ־650 מיליון דולר ל־443 מיליון דולר והתוקף של העסקה הוארך עד סוף יוני. בספאק עצמו היו 250 מיליון דולר שכעת יוחזרו לבעלי המניות בצירוף ריבית. בשלב הזה ברור שלאיטורו עדיף לוותר על חלום ההנפקה, כאשר הגיוס הפרטי יאפשר לה להיפגש עם סכום כמעט כפול מזה שנותר בספאק, גם אם במחיר דילול משמעותי יותר של בעלי המניות.

טרנסמיט סקיוריטי (Transmit) שנוסדה על ידי מיקי בודאי וראקש לונקאר פיטרה כ־27 עובדים 7 מהם בישראל כולם במחלקת השיווק ו־SDR כחלק מארגון מחדש. במקביל גייסה החברה כ־15 עובדים נוספים כחלק מגיוס נרחב יותר עד סוף החודש למחלקת השיווק. החברה מבקשת לגייס כיום 100 מפתחים בישראל והיא אחת מחברות הטק הפרטיות הרווחיות היחידות בארץ עם מחזור מכירות של מעל ל־100 מיליון דולר ו־400 עובדים בלבד.

חברת ביזאבו (Bizzabo) הישראלית מפטרת כ-120 עובדים מתוך 400 עובדיה. מבין המפוטרים - 35 בישראל. ברקע לפיטורים, תהליך ארגון מחדש שאותו החלה החברה במטרה להבטיח עמידה ביעדים ולשפר את רווחיותיה. הפיטורים הם מכלל מחלקות החברה, וההחלטה נעשתה כחלק מהיערכות לתקופה ארוכה של צינון ואי וודאות בשוק.

הפיטורים מגיעים לאחר שבשנתיים האחרונות ביצעה Bizzabo מספר רכישות אסטרטגיות וצמחה בצורה משמעותית במטרה לקדם את המוצרים והטכנולוגיה שפיתחה לחוויות בכנסים ואירועים עסקיים. בדצמבר 2020 גייסה החברה 138 מיליון דולר בסבב E. את ההשקעה הובילה קרן Insight Partners והשתתפו קרן Viola Growth, קרן Next47 של סימנס וקרן OurCrowd. חלק גדול מההשקעה היה בסקנדרי.

״זה אחד הרגעים המאתגרים ביותר איתם התמודדנו מאז הקמת החברה״ מספר ערן בן שושן, המנכ״ל וממייסדיה של ביזאבו". ההחלטה הייתה קשה, אך היא הנכונה עבור העובדים, הלקוחות ובעלי המניות של ביזאבו". Bizzabo מסרה שתסייע לעובדים העוזבים למצוא הזדמנויות חדשות להמשך דרכם, כחלק מכך, הרכיבה צוות משאבי אנוש המיועד למשימה זו. החברה תספק הטבות של פיצויים מוגדלים, כשבועיים על חשבון המעסיק ועוד שבוע על כל שנת ותק. בנוסף, תמשיך לספק להם ליווי מקצועי ופסיכולוגי, שאותו מציעה החברה לעובדיה עוד מתקופת הקורונה.