קופים לא משועממים בכלל: ה-NFT הגיע לעולם האמיתי

אם באמת היינו חיים בתוך עולם וירטואלי - אבל באמת-באמת, לא בכאילו ההוא שצוקרברג מתכנן לנו - אז כן, אולי היה לנו מה לעשות עם NFT של קוף. במציאות שבה הכל ממילא לא אמיתי, לא קיים, ניתן היה להשתמש בו, אולי, כקישוט לקיר וירטואלי בסלון וירטואלי כסמל סטטוס וירטואלי של רמת חיים וירטואלית. זה היה הגיוני. איש לא היה מרים גבה במצב כזה, גם אם היה פיצ'ר שמאפשר לעשות זאת.

ואולם, במציאות הקיימת, זו שאנחנו מכירים עוד מתחילת ימינו כהומו-ספיאניס וככל הנראה תלווה אותנו גם במיליון השנים הבאות, לא מעט אנשים מרימים גבה נוכח העניין והכלכלה סביב טיפוס הקריפטו הערמומי הזה - ודי בצדק. כשמישהו מציע לנו לרכוש NFT של פריט דיגיטלי אמנותי או אספני, הוא בעצם, כמו הברנש המפוקפק ההוא מ"רחוב סומסום", מציע לנו לקנות אוויר - ועל פי רוב, ממש לא "בשקל אחד".

נכון, יש המון אוויר כרגע בבלון ה-NFT - גם אם בחודש האחרון נראה שהוא הולך ומתרוקן בהשפעת משבר הקריפטו הכללי - אבל גם NFT מבוקש ביותר, שהושקעו בו עשרות ומאות אלפי דולרים, הוא כלום. אי אפשר להרגיש אותו ואין מה לעשות איתו - לא בעולם הפיזי והאמת היא שגם לא ממש ברשת. אנשים - ביניהם לא מעט סלבס ואיילי הון - קונים את זה מטעמי אגו מנופח או כחלק מקמפיין מסחרי של מטבע דיגיטלי כלשהו, שנועד להעלות את ערכו. רובם לא ממש, או ממש לא, מתעניינים באמנות או משהו כזה. ברוב המקרים, אין לאמנות הזאת ערך.

נכון להיום, שלוש הסיבות העיקריות לרכישת NFT הן הייפ, אגו ופומו. רכישתו מספקת צורך די ברור - לאנשים חשוב שאנשים אחרים יחשבו שיש להם יותר מדי כסף - אבל התמורה עצמה פחות ברורה: מה שווה קובץ של צילום או ציור כלשהו, עם תווית מקור יוקרתית ככל שתהיה, אם עותקים "לא אמיתיים" שלו נראים בדיוק אותו דבר? מהו המוצר, בעצם? מה אפשר לעשות איתו? כיצד, אם בכלל, זה אמור להיות רלוונטי לחייו של האדם הממוצע, הלא מיליארדר והלא סלב? לא ממש ברור, אבל כן ברור מדוע אותו אדם מרים גבה ומבטל בבוז את התופעה. הוא לא צריך זה. אף אחד לא צריך את זה.

האם זה אומר שסנטימנט ההאטה הנוכחי בתעשיית ה-NFT מסמן את תחילת סופו ואת ההבנה שמדובר, בעצם, בסוג של פירמידה? עד לפני כמה שבועות נראה היה שזה אכן הכיוון, אבל אז קרה משהו: ה-NFT שינה לפתע כיוון והפך מבועת אוויר לביצת קינדר: הוא כבר לא רק פריט אספנות וירטואלי, אלא גם - ובעיקר - מוצר דיגיטלי שמי שמחזיק בו נהנה ממוצרים ו/או משירותים אקסקלוסיביים בעולם הפיזי. במילים אחרות, את הניתוק המוחלט של ה-NFT הבסיסי, המקורי, מהמציאות שמחוץ לרשת הולך ומחליף חיבור מעניין למה שבאמת קיים.

חשוב להבין: למרות מופרכותו של ה-NFT, בגרסה ההיא, כמוצר צריכה, הוא לגמרי הצליח להיכנס למיינסטרים של הכלכלה העולמית. היקף הסחר בו זינק מ-200 מיליון דולר בשנת 2020 ל-12 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2022. וככל שתפוצתו רחבה יותר וההייפ סביבו גדול יותר, כך גוברים הקולות להחדיר בו ערך צרכני כלשהו, כך שיהיה אטרקטיבי ובעיקר שימושי יותר מאשר קובץ ג'ייפג על בלוקצ'יין.

המוטציה החדשה של ה-NFT, אם כן, נקראת Utility NFT - והיא למעשה יצירה דיגיטלית שימושית, כשהכוונה היה, כמובן, לשימושיות בעולם האמיתי. על פי הערכות שונות של מומחים בתחום, המוטציה הזאת עתידה להפוך בקרוב מאוד את ה-NFT משיגעון השקעות חסר הגיון צרכני לדרך חדשה לעבוד, לשחק, לתקשר, למכור ולקנות.

קחו לדוגמה מוזיקאי שרוצה לסגור לעצמו הופעה. הוא יכול, לצורך העניין, לפעול בדרך הרגילה, להדפיס כרטיסים מנייר ולמכור אותם, אבל הוא גם יכול ליצור כרטיסי NFT שימושי שכל אחד מהם יחיד מסוגו ולא ניתן להמרה - וגם הם מקנים את הזכות להיכנס למופע, בנוסף להטבות אחרות שבהן הוא מעוניין לצ'פר את מעריציו. בדרך זו, ה-NFT הופך למשהו אחר לגמרי: מעין מועדון לקוחות/מעריצים משודרג.

למה משודרג? בשל האקסקלוסיביות שנגזרת מהיכולת להוכיח בעלות על מוצר דיגיטלי בסביבת בלוקצ'יין. למעשה, ניתן להוכיח לא רק את הבעלות עצמה אלא גם את העובדה שלאף אחד אחר אין NFT כזה בדיוק. יש דומה, עם מספר או עם ציור אחר, אבל לא כזה. נראה שהבעלות המוחלטת והבלעדית הזאת היא-היא מוקד המשיכה של ה-NFT. ושכעת, עם תוספת התוכן, היא חשובה לרוכשים אפילו יותר: הם לא רק מרגישים מיוחדים - הם גם יכולים לעשות משהו עם הייחודיות הזאת. כלומר, יש להם מה לענות למי שטוען שהם קנו כלום.

קיימות דרכים רבות שבהן NFT יכול להפוך לשימושי. להקת האינדי קינגז אוף ליאון, לדוגמה, הוציאה את אלבומה האחרון, במרץ 2021, כסדרה של NFT, לצד הפורמטים המסורתיים. השימושים שהלהקה עשתה במקרה זה ב-NFT כללו, מעבר לאיורים דיגיטליים ושירי האלבום באיכות גבוהה, גם אפשרות לקבל עותק פיזי של האלבום בוויניל עם הצגת ה-NFT או כרטיס להופעה במתחם ה-VIP.

עד כמה הרעיון הזה הצליח? ובכן, קינגז אוף ליאון עשו 2 מיליון דולר בכמה ימים ממכירות ה-NFT של האלבום. כלומר, יש כאן פוטנציאל - והוא, כמובן, לא רלוונטי רק לעסקי המוזיקה. גם בספורט, למשל, אפשר לחשוב על די הרבה דרכים לשלב NFT שימושי באופן רווחי ביותר. ההבנה הזאת הגיעה גם ליוצרי ה-NFT בגרסתו המקורית, ביניהם יוגה לאבס, שהוסיפה ל-NFT של הקופים המשועממים שלה שימושים שונים, ביניהם כניסה לאירועים ולמסיבות.

דוגמאות נוספת ל-NFT שימושי אפשר למצוא בקהילת "עולם של נשים" (World of Women), שהאוחזות ב-NFT שלה מקבלות הזמנות לאירועים שונים בעולם האמיתי; במלכ"ר השוויצרי GainForest, שנוצר למען שמירה על יערות והאוחזים ב-NFT שלו מקבלים גישה אקסקלוסיבית למעקב דיגיטלי אחר בריאותו של אחד היערות המשתתפים בפרויקט; וב-Crypto Baristas - קהילת חובבי קפה ש-NFT שלה מקנה הנחות בבתי קפה חדשים.

כאמור, הכל נמצא כרגע ממש בתחילת הדרך, אבל קצב ההתקדמות של ה-NFT השימושיים מעיד על עתיד ורוד לתחום, לפחות בטווח השנים הקרובות. אחרי הכל, מדובר במוצר שיכול בקלות להיכנס כמעט לכל תחום בחיינו - הן אלה הווירטואליים (בעלי NFT יוכלו לשחק במשחק מסוים במטאוורס, למשל) והן אלה הפיזיים. נכון, זה די שונה מהייעוד המקורי של ה-NFT, אבל אין ספק שהתפנית הזאת בעלילה משחקת לטובתו. האם היא משחקת גם לטובתנו? ימים יגידו.