אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סל שיקום לנכי נפש? לא כ"כ מהר מורן אברהמי עובדת סוציאלית ראשון לציון | אורן דאי

דעה

סל שיקום לנכי נפש? לא כ"כ מהר

חוק שיקום נכי נפש בקהילה נועד להבטיח סל של שירותים חשובים לאלו המתמודדים עם נכות נפשית, בשיעור שנקבע על ידי הביטוח הלאומי כעומד על 40% לכל הפחות. אולם בפועל, שיעור המיצוי של סל השיקום הוא 17.5%-21%, נמוך מהמקובל בעולם. מה ניתן לעשות כבר מחר כדי לתקן זאת?

15.07.2022, 07:45 | מורן אברהמי

חוק שיקום נכי נפש בקהילה נחשב למתקדם מסוגו בעולם. הוא נועד להבטיח סל של שירותים חשובים לאלו המתמודדים עם נכות נפשית, בשיעור שנקבע על ידי הביטוח הלאומי כעומד על 40% לכל הפחות. השירותים שנכללים בסל השיקום הם בתחומי דיור, תעסוקה, השכלה ועוד.

עיון בלשון החוק מעורר תקווה של ממש: "מטרתו של חוק זה לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי הנפש כדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו".

אולם, הוגיו של חוק חשוב זה ודאי לא חשבו שהלכה למעשה יישומו יהיה כושל כל כך. מבקר המדינה מצא כי שיעור המיצוי של סל השיקום הוא 17.5%-21%, נמוך מן המקובל בעולם. משמעות הדבר היא שהרוב המוחלט של אלו המתמודדים עם נכות נפשית והביטוח הלאומי הכיר בהם על כך אינם זוכים לשירותים שיסייעו להם להשתלב בקהילה.

מדוע זה כך? הסיבות מגוונות. ראשית, הדרך לקבלת הסל המיוחל קשה ומפרכת ותחילתה בטופס בן 23 עמודים. בהמשך, הפנייה לוועדה יכולה להיעשות רק על ידי אחד מהגורמים שהוגדרו לכך, כמו מרפאה לבריאות הנפש או קופות החולים, גופים הסובלים ממחסור כרוני במשאבים וכח אדם. לבסוף, הוועדות המאשרות את הזכאות לשירותי השיקום מתקיימות בתדירות נמוכה מדי.

סיבה מרכזית נוספת היא קושי של חלק מהמתמודדים לעבור את התהליך הכרוך בהגעה לוועדת השיקום. חשוב להבין, אחד מהתנאים הקריטיים לקבלת הסל הוא רצון לשיקום. ומה עם כל אלו עם קושי בתובנה לגבי מצבם? שצריכים לעבור תהליך ארוך כדי לשבת בפני הוועדה ולומר "רוצה אני"?

בקהילה חיים כיום אנשים המתמודדים עם בעיות והפרעות נפשיות. חלקם, אינם משתפים פעולה בטיפול ואינם נמצאים בטיפול ובמעקב פסיכיאטרי, חיים בבית המשפחה או בגפם. אותם נראה בין דרי הרחוב, בין הסובלים גם מהתמכרויות, מתדפקים על דלתות שירותי הרווחה, מהווים לעיתים עול למשפחתם ולסביבתם, מגיעים לאשפוזים פסיכיאטריים חוזרים ונשנים ללא הטבה במצבם לטווח ארוך.

חשוב להבין, אותם אנשים הם בתחום האחריות הבלעדי של משרד הבריאות, ולשירותי הרווחה המקומיים אין דרך לסייע להם. השירותים הניתנים במסגרת סל השיקום הם היחידים המתאימים להם.

אך בהיעדר כתובת לסיוע ממשי, פונים בני משפחתם של נכי הנפש שאינם מקבלים סל שיקום אל שירותי הרווחה כשהם חסרי אונים. "הוא כל היום לא יוצא מהחדר, לא מוכן ללכת לטיפול, לפעמים מתפרץ עלינו. מה אני יכולה לעשות? להזמין לו משטרה? זה הבן שלי" - כך מספרת פנינה (שם בדוי), לקוחה של שירותי הרווחה. בנה של פנינה, בן 40, מתמודד זה שנים עם דיכאון, והוריו נאלצים לתמוך בו ולהתמודד עם ההשלכות של המגורים איתו.

אולגה (שם בדוי) משתפת בקושי בהתמודדות עם בנה הסובל מסכיזופרניה: "שכרתי לו דירה, שיהיה עצמאי, אבל הוא מטריד את השכנים. כל פעם שהוא בהתקף פסיכוטי מאשפזים אותו לכמה ימים עד שהוא נרגע ומשחררים אותו, וככה זה חוזר על עצמו. אף אחד לא לוקח אחריות, יש לו רק אותי".

אז הצורך ברור, החוק קיים, התקציב בצידו - ועדיין משהו לא עובד. אם כך, מה ניתן לעשות כבר עכשיו? להקים מסלול "טרום שיקום", שיאפשר קבלת שירותי שיקום עוד לפני אישור הוועדה.

כיצד? החברות המספקות את שירותי השיקום יעניקו למתמודדים שירותים בסיסיים עוד לפני ההופעה בוועדה, דוגמת דיור, ליווי וחונכות, ובמקביל יעשו עמם תהליך הכנה לקראת הוועדה. במסלול כזה כולם מרוצים - החברות מרוויחות עוד לקוח והמתמודדים מקבלים שירותי שיקום בסיסיים המאפשרים להם להתפנות לתהליך ההכנה לוועדה.

השאלה כעת היא עד כמה כל הגורמים הנוגעים בדבר מסוגלים לחבור יחד כדי לקיים הנגשה ראויה של שירותי השיקום החשובים האלו עבור אוכלוסיית הזכאים? מדינת ישראל חרטה על דגלה את ערך השוויון. רק לאחרונה החלה הממשלה לקדם חוק חשוב להרחבת זכויות אנשים עם מוגבלויות. ראוי כי לצד הליכי החקיקה, יתקיימו גם הליכי הנגשה שיאפשרו שילוב אמיתי בקהילה.

מורן אברהמי היא עובדת סוציאלית במחלקה לשירותים חברתיים ראשון לציון

תגיות