משבר שהוא גם הזדמנות
"יש מקום לאופטימיות. התעשייה תצא חזקה יותר מהתקופה הזאת"
המפגש השני בסדרת אירועי הערב של כלכליסט ו־KPMG ישראל עסק בחוסר הוודאות בתחום ההייטק והשינויים שעוברים על התעשייה. אבל בקרב המשתתפים היתה הסכמה: "כשהגלים גבוהים, החזקים מתגלים", סיכם יניב ישרים מ־KPMG
המפגש השני בסדרת אירועי הערב של "כלכליסט" ו־KPMG ישראל הוקדש לשינויים שעוברים על עולם ההייטק. את האירוע פתח יניב ישרים, שותף, ראש מערך השיווק והצמיחה ב־KPMG ישראל, שאמר: "היה לנו עשור מזהיר של נסיקה קדימה, באמצע הייתה גם קורונה, שאולי יצרה סטגנציה מסוימת אבל גם נתנה בוסט משמעותי לתעשייה כתוצאה מהאצת תהליכים וטכנולוגיה. אבל לאחרונה אנחנו מזהים האטה, החל מהרבעון האחרון של 2021".
לדברי ישרים, השינוי מורגש בהיבטים שונים בתעשייה, אבל הוא מהווה גם הזדמנות: "אנחנו רואים את זה מתבטא בהמון אספקטים ואפילו בפיטורים. אי אפשר להתעלם מההאטה הזו, אבל יש גם הרבה מקום לאופטימיות – התקופה הזו פוגשת את התעשייה במקום מאוד חזק ויציב, ופוגשת דור של מנהלים מאוד חזק שגדלו בעשור המאוד חזק הזה וזה מיצר המון הזדמנויות. גם בעולמות של מיזוגים ורכישות יש המון הזדמנויות, בעיקר כשמדברים על מכפילי רווח ולא מכפילי הכנסות, זו קרקע לקחת את זה קדימה. כשהגלים גבוהים, החזקים מתגלים, ואין לי ספק שגם התקופה הזו תוביל את התעשייה להיות אפילו חזקה יותר".
האירוע כלל גם פאנל מרכזי שעסק במצב החדש בהייטק ובצורך בעדכון גרסה, הנחה אותו מאיר אורבך מ"כלכליסט". השאלה הראשונה שנשאלה היא איך מתמודדים עם התקופה המבלבלת הזאת בתחום ההייטק. על כך ענתה דינה פסקא־רז שותפה, ראש מערך הטכנולוגיה KPMG ישראל: "אולי כדאי לעשות זום אאוט להסתכל יותר גלובלית. עוד נתון, אם לא היה מספיק מבלבל עד עכשיו, שיעור ה־capital commitment הוא 160 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2022, זה יותר ממחצית המספר של כל 2021.
"אפילו בשנה הזו כמות הכסף שזורמת לסטרטאפים הרבה יותר גדולה משנת 2021. אמנם הריבית עולה והיא מסיטה כספים לאזורים יותר סולידיים, אבל עדיין גופים מוסדיים צריכים להשיג את התשואות שלהם ומה שלמדנו בשנתיים האחרונות שכמעט כל השווקים שבורים וטכנולוגיה יכולה לשפר אותם. הדבר הכי חם שאנחנו רואים זה שרשראות אספקה ואנרגיה. יש המון ביקוש לפתרונות בתחום הזה מצד חברות שצריכות את הכסף הזה, יש המון היצע של כסף, ומתישהו הביקוש וההיצע יפגשו".
עופר בן־נון, מנכ"ל ומייסד שותף Talon, התייחס גם הוא לשינויים: "נתחיל רגע מהבלבול. אולי אחת מהסיבות שה־capital commitmen הגיע יותר מוקדם הוא שהעתיד נהיה מאוד לא ברור, וצריך להצטייד. ספציפית אני חושב שמה שהחברות עושות אחרת השנה זה לבנות מחדש את התכניות העסקיות. יש הבנה שהשוק מתגמל דברים שונים לחלוטין משנת 2021. אם פעם ספר החוקים אמר שמי שמגיע להכי הרבה הוצאה מנצח, ועל זה השוק תגמל בסיבובי המשך ושוויים מאוד גבוהים – זה כבר לא נכון.
"עכשיו השוק אומר שמי שמגיע הכי מהר לרווחיות מנצח, ומצליח לקבל דולר על כל דולר שהוא מוציא. ספר החוקים התחלף לכזה שהוא אחראי ורווחי. לא כל החברות יודעות לעשות את זה, כי אם כבר זרקת פנימה אנשי שיווק מאוד יקרים שלא מסוגלים לעשות את זה זו בעיה, כי אתה לא תפטר את כל החברה, ואי אפשר להחליף את כל מערך השיווק בבת אחת".
דני כהן, שותף־מנהל Viola Ventures, הוסיף: "כולם מדברים על רווחיות – אבל זה לא אפשרי. יש המון חברות שהם פשוט לא מסוגלות להגיע לשם. אפשר לתת עצה גאונית לחברות – תכניסו יותר כסף ותוציאו פחות. זה אפשרי, אבל זה דבילי. השאלה בסוף היא מה אפשר לעשות עם הכסף שיש להן, ורוב החברות לא יכולות להגיע לרווחיות בכסף שיש להן, אתה חייב להתכונן לגיוס הבא, וזאת בעיה".
האם יש לחברות הבנה מה עושים עכשיו?
עמית קרפ, שותף בקרן ההון סיכון Bessemer: "קודם כל, בנוגע לנתון של ה־capital commitmen, זה נתון נכון, אבל לא מייצג. הגיוסים תמיד מדווחים לפחות באיחור של רבעון אחד. אז הרבעון הראשון זה בעצם הרבעון האחרון של שנה שעברה, שהיה שיא החגיגה. כנראה שזה הגיוסים של הרבעון הרביעי. השוק עכשיו בגדול די קפוא. הוא לא אפס, הוא הכי קרוב לאפס שהיה בעשר השנים האחרונות. מצד אחד, החברות האלה לא אמורות להיות ריווחיות. אם הן ריווחיות, אין צורך בהון סיכון וכולנו יכולים ללכת הביתה. כל הרעיון של הון סיכון זה לממן הרבה זמן חברות לא ריווחיות לתקופה עד הרגע שבו הן ירוויחו. המשחק עכשיו הוא מי צומח יותר יעיל, לא מי המנצח.
"כללי המשחק השתנו, אם קודם זה היה מי הגיע ראשון ל־10 מיליון דולר והאחרים צריכים לנסות להגיע אליו, עכשיו המטרה היא להגיע למספרים האלה בצורה יעילה. הרבה פעמים זה מתחיל בקיצוצים, זה לא נעים אבל זה הגיוני כי החברות האלה פשוט גייסו ללא היכר. חלק מהחברות יצמחו בצורה יותר טובה ולחלק זה לא יספיק, כי מראש זה היה מקולקל".
יש חברות יותר פגיעות ויותר חסינות?
פסקא־רז: "יש הרבה מאוד פרמטרים וטכניקות שלמות, אי אפשר להסתכל רק על פרמטר אחד. באמצע יש הרבה. אנחנו כן רואים חזרה לניתוחים הבסיסיים והמקוריים. כן עושים בדיקות יותר מעמיקות ולא מסתכלים רק על מדד אחד. בתחילת המשבר ראינו שהביקוש הלך לאיפה שהכאב. הטכנולוגיה אמורה לשרת תעשיות אחרות, אז אם הבריאות הדיגיטלית בהתחלה נתן קפיצה מטורפת, עכשיו אנחנו רואים את תחום האנרגיה מאוד חם. אנחנו רואים פחות את כל מה שקשור ללקוחות ושווקים שתלויים בצריכה, כי היא תקטן. על הסייבר הדעות אולי חלוקות, אבל בסוף איומי סייבר לא קשורים למיתון והרבה תהליכים של טרנספורמציה דיגיטלית אפילו הגדילו את איומי הסייבר. אז אולי אנשים עם היד רופפת על ההדק, אבל סייבר זה עדיין חשוב. גם פתרונות בתחום שרשרת האספקה והלוגיסטיקה עדיין חמים".
יש הרבה יזמים צעירים, שלא חוו הרבה, אולי הם מתאימים יותר לתקופה שהייתה בתעשייה ועכשיו יתקשו כשהשוק ישתנה?
כהן: "אני לא מרגיש את זה, המסרים עוברים מהר והשיחה עם היזמים היא מפוקחת. אולי לא תמיד יודעים מה המדד הנכון, אבל היזמים אומרים שאולי פעם רציתי לגייס 70 לפי 400 אבל עכשיו אני מגייס 3 לפי 7. עוד נקודה היא שיש הבדל גדול בין חברות שגייסו 30 מיליון דולר ל־4 מיליון דולר, וכאן הכאב הכי גדול. כי יזמים צעירים עם הרבה אנרגיה גייסו 4–5 מיליון דולר ומאוד קשה להראות משהו בכסף הזה, והכסף הבא לא מגיע – אז הולך להיות מאוד לא נעים".
קרפ: "היזמים הרבה יותר מתוחכמים ממה שאנשים חושבים. ברובם הם עשו את הדבר הנכון, כי זה היה המשחק. אם כולם משחקים פוטבול – אתה צריך לשחק פוטבול. אם כולם רצים ומגייסים – גם צריך לרוץ ולגייס. עכשיו המשחק השתנה ואתה צריך להתאים את עצמך. מי שהיה יותר מדי חזיר בשוק הקודם יחטוף חזק, גם מי שהפעם יהי יותר מדי הגנתי – השוק יברח לו. צריך להיות מוכן למחזורים ולא ללכת לקיצוניות בעקבות תנודות השוק.
בן־נון: "הדבר הכי משמעותי ששונה הוא שמה שאתה צריך לבנות זה בסיס מוצרי דרמטי. לפני שאני הולך לשפוך עכשיו תקציב קיצוני לשיווק, אני צריך לחשוב - מה אני בא לפתור? אם אתה מסתכל עשר עשרים שנה אחורה, החברות ששרדו הן חברות שאז היו פורצות דרך. קח את החברות שהיום יחסית גדולות, הן היו די מיוחדות באותו הזמן. ברגע שיש פחות כסף, הפחות חזקות יצנחו והחזקות ישארו למעלה. תוך כדי שהשוק נבנה צריך לבנות את עצמך בתור המוביל. גם אצלנו היו הרבה חברות בתחום הזה אבל אף אחת לא גייסה כמונו, ואף אחת לא מגנה על 60 מיליון רכבים, והצלחנו לבסס את עצמנו כחברה המובילה".
דינה, איפה את רואה את הנקודות החיוביות במשבר הזה?
"כמות הכסף שזורמת לתעשיית ההון סיכון היא חסרת תקדים, גם אם אנשים עושים חשבון נפש והערכה מחדש. הכסף הזה קיים והוא ימשיך לזרום. צריך להסתכל על דברים בפרספקטיבה של זמן ומרחק - פה קריר לעומת מה שקורה בלונדון עכשיו, ומשבר האקלים היה לפני שנה הזוי בשביל שילטון טרמפ ועכשיו אין אדם במדינת ישראל שלא יודע שהוא לא ברור לו. אנשים מוכשרים יקימו חברות, יצמיחו חדשנות ופתרונות טכנולוגים והכסף בשבילם נמצא. גם אם יש איזשהו שיהוק, בטווח של שנה ושנתיים יהיה בסדר".
בן־נון: "כשהתכוננו לפאנל מאיר (אורבך, מנחה הפאנל — מ"כ) השביע אותי לא להגיד כשבתקופות הכי קשות יוצאות החברות הכי טובות. אז אני לא אומר, אבל אנחנו נראה שינוי צרכני. אלה הזדמנויות למוצרים חדשים התנהגות אחרת זה האור בקצה המנהרה – שינוי רדיקלי שיביא חדשנות.
"למרות מה שקורה עכשיו, מעולם לא הייתי יותר אופטימי לגבי מה שקורה בארץ ספציפית. מבחינת האיכות של היזמים בארץ, המחשבה שהם יכולים לכבוש את השוק, הכסף שנכנס לכאן – זה כבר לא הולך אחורה. היזמים של היום יגיעו בתוחלת הרבה הרבה יותר רחוק מאשר היזמים של לפני עשר שנים בארץ".