חוף הים, תל אביב | צילום: יובל חן
חם לכם? ועדה 5244 ותקן 994 מבטיחים שגם המזגן יהיה לכם יקר
מחר ייערך דיון מכריע במכון התקנים בתקן 994, תקן ייחודי לישראל שמקשה על יבוא מזגנים, משום שהוא מאלץ יצרנים בחו"ל להקים פס ייצור נפרד שיעמוד בדרישות המקומיות. האבסורד: נציבות הכבאות וההצלה מוכנה לוותר על התקן, ובין מי שמונעים את הסרתו נמצאים נציגי היצרניות אלקטרה ותדיראן, שתי חברות שנהנות יחד משליטה ב־80% משוק המזגנים
שרת הכלכלה אורנה ברביבאי הקשיבה לביקורת הציבורית על התקינה הישראלית הייחודית לטמפונים, קונדומים, ילקוטים, ונוזלי ניקוי ופעלה לזרז את תהליך ביטול התקינה הישראלית של המוצרים הללו. מלבד הקרדיט שמגיע לברביבאי, יש לברך על שינוי הסנטימנט הציבורי - מאבקי יוקר המחיה לא מתורגמים לדרישה לסבסוד ממשלתי, אלא להסרת חסמים ממשלתיים ולדרישה ציבורית לעידוד תחרות ולמלחמה בריכוזיות.
אך למרות זאת, ברביבאי מגלה בדרך הקשה כי קל יותר להילחם בשווקים המשמעותיים אך הקטנים של מוצרי היגיינה ומוצרים לתלמיד מאשר בשווקים המגלגלים מיליארדים ונשלטים בידי כוחות גדולים יותר במשק. הכוונה היא לא רק לשוקי הענק כמו יבוא הרכב, פיננסים, ויבוא המזון, אלא לשוק בינוני אך משמעותי - המזגנים. בעוד שברביבאי הצליחה תוך שבוע להכריז על ביטול התקינה לילקוטים, הרי שאת התקינה הייחודית למזגנים, זו המקשה על מתחרים להיכנס לישראל, מנסה שרת הכלכלה לבטל כבר מתחילת השנה, אך ללא הצלחה מרובה.
שוק המזגנים בישראל מגלגל כ-3 מיליארד שקל, ונשלט בידי שתי שחקניות ענקיות, אלקטרה צריכה הנשלטת על ידי משפחת זלקינד ונסחרת בבורסה לפי שווי של 3.3 מיליארד שקל, ותדיראן שבשליטת איש העסקים משה ממרוד הנסחרת בשווי של 4.3 מיליארד שקל. לכל אחת מהשחקניות הללו יש נתח שוק של כ-40% (כך על פי הדו"חות של החברות עצמן).
כלומר, מדובר בשוק ריכוזי, לא רק במספרים האבסולוטיים של נתחי השוק אלא גם בהתנהגות החברות. לשם השוואה, בשוק ייצור המזון, שחלקים נרחבים ממנו לא תחרותיים ונשלטים על ידי מספר בודד של ספקים, 10 ספקים מחזיקים 86% מהשוק. במזגנים, שתי חברות שולטות על 80% כאמור.
הביטוי החריף ביותר לחוסר התחרותיות בענף המזגנים נראה דווקא בעיצומה של מגפת הקורונה. ב-18 בפברואר 2020, כשהקורונה רק החלה להתפשט והבהלה החלה לחלחל לאזרחים, הייתה זו אלקטרה צריכה שמיהרה לשגר הודעות ללקוחותיה כי עליה להעלות מחירים. כשחברה שמחזיקה נתח שוק כל כך גדול מודיעה ללקוחותיה שהיא מעלה להם את המחיר, הם לא ממהרים להילחם בה. בטח לא כשגם המתחרה שלה, תדיראן, נוקטת אותה שיטה ומיישרת קו במהרה.
בדיקת התוצאות הכספיות של החברות הללו הראתה שהרווחיות שלהן ממכירת מזגנים השתפרה דווקא בתקופת הקורונה. חלק ניכר מהעלאות המחירים שנעשו בטענה של אין ברירה, מחירי חומרי הגלם והתובלה מאמירים מצאו לעצמם פינה חמה בשורת הרווח.
העלאות המחירים שנעשו על ידי ענקיות המיזוג כמעט בקלות, מוכיחים כי שוק המיזוג בישראל רחוק מלהיות תחרותי. בשוק תחרותי לא ניתן להעלות את שיעורי הרווח בלי לחשוש שהמתחרה ינצל את ההעלאה כדי להגדיל את נתח השוק שלו. כן, גם אם חברות המזגנים לא מפסיקות לפרסם את המוצרים שלהן ומנסות לשוות לשוק נופך תחרותי.
אלא שמתברר שלענקיות המיזוג יש גם כוח דמוני בעולם התקינה הישראלי, שמאפשר להן לשמר את התחרות הנמוכה בענף שלהן. התקן הישראלי הקיים לא מאפשר כניסה של חברות מזגנים לישראל מכיוון שהוא מאלץ אותם להקים קו ייצור מיוחד - מהלך לא כלכלי מבחינתם.
עיקר הוויכוח הוא בנושא בטיחות האש של המזגנים. כפי שחשפנו ב"כלכליסט", בדיון שהתקיים בינואר 2022 במכון התקנים, נאמר בפירוש על ידי נציג רשות הכבאות וההצלה כי הם מעולם לא דרשו שמעטפת המזגן כולה תהיה עשויה מחומר עמיד-אש, וכי הדרישה הגיעה מיצרני מזגנים אמריקאיים בשם קארייר. נציגי רשות הכבאות הוסיפו כי הם מוכנים לבטל את הדרישה הייחודית לתקן הישראלי באופן מיידי. אך למרות שמפת האינטרסים גלויה וידועה והרגולטור שאמון על בטיחות האש מוכן לקחת את הסיכון - התקן עומד בעינו.
במשרד הכלכלה הסבירו כי תקן המזגנים הוא בינלאומי וכי ועדת התקינה שינתה אותו והוסיפה תיקונים שגורמים לכך שקשה לייבא מזגנים כיום לארץ. משרד הכלכלה החזיר את התקן לוועדת המומחים, שיבדקו מחדש את הצורך בשינוי לעומת התקינה הבינלאומית. ועדת המומחים לא הצליחה להסביר כי השינוי מחויב בגלל המציאות הישראלית.
לכן, כעת יש לוועדת המומחים שתי אפשרויות: או שתבטל בעצמה את הדרישה הייחודית או שאחרי שהוועדה תחליט להשאיר את הדרישה הייחודית, שרת הכלכלה תפעיל את סמכותה ולא תאמץ את השינוי לעומת התקן הבינלאומי.
נציגי חברות המזגנים שיושבים בוועדת התקינה (אורי אדר מטעם תדיראן וברני יקובוביץ מטעם אלקטרה תעשיות מיזוג אויר) היו משוכנעים בינואר האחרון כי התקן הכרחי, והם מצליחים לגרור אחריהם את חלק מנציגי הציבור היושבים בוועדה, שמסרבים לקחת על עצמם את האחריות להסרת התקינה הייחודית לישראל. למעשה, בינואר האחרון הוחלט לקיים דיון נוסף שיבדוק לעומק את המקרים בהם נשרף מזגן בישראל ואת התקינה במדינות אחרות. אך למרות זאת בדיון הבא – שהתקיים בתחילת יולי – לא הצליחו המשתתפים להגיע להכרעה.
בדו"חות הכספיים מציינת תדיראן כי גם אם יהיה שינוי בתקינה שיקל על הייבוא, לא תיפגע הרווחיות שלה. אלקטרה הגדירה את סיכון שינוי התקינה כגורם סיכון ברמה בינונית. ולמרות זאת שתיהן נלחמות כדי שהשינוי הזה לא יתרחש.
מחר תתכנס ועדה מספר 5244 במכון התקנים כדי לדון בתקן 994. זה נשמע משמים, טכני ולא מעניין. זה יהיה הכינוס השלישי שלה, הפעם עם מודעות תקשורתית וציבורית רחבה יותר. ביטול התקן במזגנים (בהנחה שעומד בדרישות הבטיחות) ביחד עם מהלך לביטול המכס על מזגנים שעומד על 12%, אמור לפתוח את השוק הזה לעוד מתחרים ולדחוף להורדת מחירים. ואם לא, מהלכים מסוג זה עשויים לגרום ללקוחות של חברות המזגנים למצוא מרחב תמרון גדול יותר שיאפשר להם להציג לצרכנים הסופיים מחיר זול ותחרותי.
אלקטרה: להסדיר את הרישוי למתקיני מזגנים - כמו באירופה
חברת אלקטרה צריכה שנציגה בוועדה נמנע מלתמוך בביטול התקינה הייחודית לישראל סבורה כי אין לבטל את התקינה ללא הסדרה בחקיקה של מקצועם של מתקיני המתקינים.
"אנחנו תומכים בשינוי התקן ובאימוץ מלא של התקינה האירופית", אמר מושיק ארדר, מנכ״ל אלקטרה מערכות אקלים ואנרגיה ל"כלכליסט". לדברי ארדר, "אימוץ התקינה האירופאית יאפשר שיווק של מערכות מיזוג מתקדמות יותר לצרכן, ישפר את היעילות האנרגטית, יועיל להפחתת הזיהום הסביבתי ויוביל לחיסכון כספי של עשרות אחוזים בחשבון החשמל של הצרכן הנובע מהשימוש במזגן".
לצד זאת, הבהיר אדרר כי "יש להסדיר את הרישוי למתקיני המזגנים בדומה לאירופה, על-מנת להבטיח לצרכן התקנה מקצועית וברמה הבטיחותית הגבוהה ביותר".