הסערה העולמית הכלכלית מתחילה לבלום את הקטר של המשק הישראלי

הדו”ח שפרסמה קרן המטבע ובו עדכון הקשה כלפי מטה בתחזית הצמיחה של הכלכלות הגדולות העולם (ולפיכך של הכלכלה הגלובלית בפרט) אינו כולל התייחסות למשק הישראלי שכן מדובר בעדכון חריג שלא מן המניין.

הארגונים הבינלאומיים מראים אופטימיות מסוימת סביב הכלכלה שלנו, בעיקר בגלל סקטור ההייטק, הקטר של המשק. אלא שקשה מאוד להאמין בהמשך ה־"Decoupling" (ניתוק) ארוך הטווח בין כלכלת ישראל לבין כלכלת העולם, לרבות ארה"ב ואירופה – שתי שותפות הסחר העיקריות של ישראל שצפויות להיכנס למחזור עסקים מורכב – ובהינתן העובדה כי יותר מרבע מהתמ"ג הישראלי הוא מיצוא. הערוץ בו המיתון העולמי עלול לנחות בחופינו הוא אכן ההייטק.

אתמול דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ירידות הן ביצוא שירותים כולל והן ביצוא שירותי הייטק. ניתוח שביצע "כלכליסט" בעקבות הפרסום הראה כי המצב בסקטור יצוא השירותים בכלל אינו מעורר דאגה, שכן אותו יצוא ממשיך לצמוח אם כי בקצב מתון יותר. מה שחיזק את יצוא השירותים בשנה האחרונה היה פתיחתה המחודשת של התיירות שכבר הכניסה בחצי השנה הראשונה של 2022 את הכסף שנכנס ב־2021 כולה. אולם יצוא שירותי הייטק (המהווה 57% מסך יצוא השירותים, שרובו הגדול מיועד לארה"ב ולאירופה) מראה סימני דאגה כי הוא מאט. ב־2022 הוא צפוי לרשום את הגידול הנמוך ב־7 השנים האחרונות, במקרה הטוב.

כאשר מוסיפים את נתוני יצוא סחורות הייטק, החלק השני של המטבע, התמונה לא יותר אופטימית. לפי הלמ"ס, יצוא סחורות בתעשיות טכנולוגיית עילית (הייטק) הגיע באפריל האחרון לשיא חודשי (כ־2.2 מיליארד דולר, מנוכה עונתיות) ומאז רשם ירידה מצטברת של 20% (אפריל־יוני). גם נתוני המגמה מצביעים על אותו כיוון: זה שלושה חודשים ברצף שיצוא ההייטק, גם בסחורות, נחלש.