למי יש מושג ירוק על איך הופכים שרשרת אספקה לירוקה ולמה זה קריטי לחברות ב-2022?

חברות רבות בישראל ובעולם מתמודדות עם עשרות מושגים וסטנדרטים חדשים בכל הנוגע לקיימות והצורך בתכנון ירוק של עסקיהם (ביניהם: CDSB, CDP, IIRC, VBA) וזאת בעקבות החלטות ועידת גלזגו האחרונה. בלי קשר לוועידה האקלים החשובה ומסקנותיה, חברות רבות מבינות את הצורך לייעל עצמן סביבתית וארגונית, ואף לבחור ספקים 'ידידותיים לסביבה' בזמן שמשבר האקלים ממשיך להחריף.

הדבר הפך למורכב עוד יותר בתקופה האחרונה בה חברות בישראל ובעולם מתמודדות עם משבר אספקה שנמשך ומחירי שינוע שהגיעו לשיא בעקבות המלחמה באוקראינה וההגבלות ברוסיה והשפעות הקורונה שלא תמו- מחירי השינוע מאסיה למערב ארה"ב הוכפלו פי 10 בשנתיים האחרונות כתוצאה ממשבר שינוע הסחורות העולמי, וזהו אחד הגורמים להתייקרות מוצרי צריכה בסיסיים כפי שכולנו מרגישים לאחרונה.

כך לדוגמא, חברת NIKE השכילה לעסוק בקיימות בכל שלב של שרשרת האספקה שלה. מתהליך העיצוב, דרך ההפצה וכלה במכירות. ב"נייקי" קיימות נוגעת בכל רובד ורובד בחברה, החל מפליטות הייצור הנדרשות, הלוגיסטיקה, שיקולים אתיים בנוגע לכוח העבודה, והחומרים המשמשים לייצור. נייקי אינה היחידה "במגרש הירוק", אליו הצטרפו מותגי ענק נוספים כמו יוניליוור, טויוטה, סטארבקס ועוד. ״המגרש הירוק״ צפוי להוות חלק גדול מהשיח המקומי והעולמי - העסקי והציבורי גם יחד.

אבל חברות אלו לא מלמדות על תמונת המצב הכוללת- מרבית העסקים בישראל ובעולם נמצאים ב'פאניקה' ומנסים להדביק את הפער, להתמודד עם הכשלים בתחום ולעמוד בהתחייבויות 'ירוקות' ולעיתים נעזרים בסטרט-אפים הרבים שקמו כדי לספק מענה לצורך זה, דוגמת הסטרטאפים הישראלים: חברת Caja פיתחה רובוטים מודולריים, שבאמצעות התוכנה שמנהלת אותם הופכים מחסן רגיל למחסן יעיל וחכם המנוהל על ידי אוטומציה, בכדי לחסוך זמן וכוח אדם. דוגמא נוספת היא חברת Bringoz - פלטפורמה לניהול משלוחים שמייעלת את תהליך ניהול המשלוחים על ידי אוטומציה ואלגוריתמיקה מתקדמת לניהול פעולות לוגיסטיות בארגונים.

אורנה קליינמן | צילום: שי יחזקאל

להיות חברה ירוקה ושקופה לא מסתכם בפעולה או שתיים אלא בשינוי מקיף של אסטרטגיית החברה ויישומה בכל רובד מפעילות החברה - החל ממיחזור והפרדת פסולת ועד הפחתת פליטות ומחשוב ירוק. לדרישות אלו מתלווה גם הצורך בגיוון. כיום, גם המשקיעים, הלקוחות והעובדים הופכים מודעים יותר לנושא האחריות החברתית של חברות כלפי הקהילה בה הן פועלות. הם מצפים שעסקים יגרמו להשפעות חיוביות ביחס ל-DE&I (Diversity, Equity, and Inclusion) באמצעות המדיניות, התהליכים וההתנהלות שלהם, הן בתוך הארגון והן בכל הרבדים הנוגעים לעסק, כולל שרשרת האספקה שלהם. המשמעויות הן רבות ויש צורך ביידוע ובשיקוף הפעילות לכלל הגורמים עמם החברה באה במגע - מחזיקי מניות, לקוחות, עובדים, ספקים ועוד. מאחר ומדובר במשימה לא קלה, חברות רבות מעסיקות בימים אלה "נאמני סביבה" אשר אחראיים להטמעת ערכים אלו בפעילות החברה פנימה והחוצה.

פתרונות ענן מהווים מענה נוסף עבור חברות המתמודדות עם האתגרים הללו, ומאפשרים ניהול דיגיטלי מתקדם של שרשראות האספקה ואינטגרציה בין כל האלמנטים בצורה יעילה וחדשנית. תהליך זה נעשה תוך הטמעת דרישות והרגולציה למכלול פשוט ונוח לתפעול של מדדים שהחברה צריכה לתפעל באופן שוטף.

החשיבות הגלובלית היא רבה, שכן עסקים גדולים וקטנים מהווים חוליה משמעותית ביותר בכל הנוגע להתחממות האקלים ולמצב העגום בו אנו נמצאים כיום. הם אחראים על מה שאנו קונים, אוכלים ומשתמשים בו, ועל כן האימפקט הוא גדול והיכולת לצמצם נזק עתידי תלויה בעיקר בעולם העסקי.

עם העלייה במסחר אלקטרוני, לצרכן הסופי יש, יותר מאי פעם, מגוון רב של אפשרויות בחירה בין מוצרים ובין קמעונאים. כדי להישאר תחרותיים, עסקים צריכים מחד למצוא פתרונות התואמים את הרגולציה והדרישה הגוברת של הציבור לגישה הירוקה ומנגד להקפיד ולשמור כל הזמן על הגדלת הרווחיות. טכנולוגיות שרשרת אספקה, כגון בינה מלאכותית ולמידת מכונה, יכולות לעזור לעסקים לזהות סיכונים, דפוסים והזדמנויות - מה שמאפשר להם למזער בזבוז משאבים ולשפר את היעילות התפעולי. מעניין לראות שלפי מחקרים אחרונים, צרכנים העידו כי יעדיפו חברות אשר מתנהלות בצורה ירוקה ושקופה לכל אורך ורוחב ניהול שרשרת האספקה שלהן. נתון זה מראה כי החשיבה הצרכנית השתנתה והיא כבר אינה מונעת אך ורק ממחיר המוצר.

האתגר הוא לא פשוט ויש צורך בשקיפות והטמעת ערכים ירוקים בהקשר לכלל הפעילות, אך העולם משתנה וחברות בישראל שלא ישכילו לעשות את הצעד הבא ולעבור טרנספורמציה דיגיטלית לניהול ירוק חכם של עסקיהן, יהיו חשופות לקנסות של מאות אלפי עד מיליוני שקלים, וזאת מבלי לדבר על בזבוז משאבים רבים בעקבות ניהול לא נכון של עסקיהן. בישראל המודעות ברמה העסקית לנושאי סביבה היא בעיקר ל- ESG, אך יש עוד אוקיינוס שלם שצריך לחצות עד שעסקים בישראל יהפכו לירוקים מן המניין. זו העת לצלול עמוק.

מאת אורנה קליינמן, מנכל״ית מרכז הפיתוח של SAP בישראל