יותר ריכוזי ויותר יקר: שוק הסיבים הלוהט מתעצב מחדש

שוק הסיבים האופטיים הוא התחום שאליו נשואות כרגע עיניהם של המשקיעים, הלקוחות והרגולטורים של חברות התקשורת. האופן שבו השוק הזה יתעצב ישפיע ישירות על מידת הצמיחה של החברות, שסופגות הפסדים במגזרים אחרים כמו סלולר וטלוויזיה.

מעבר לרווחיות עבור החברות, למצב האינטרנט הביתי שמושפע מאיכות הסיבים יש גם קשר ישיר למידת הצמיחה של המשק. לפי הבנק העולמי, נגישות לאינטרנט מהיר מגדילה את הסיכוי למצוא עבודה בכ־13%-7%, וכל אחוז של גידול בשימוש באינטרנט מהיר מגדיל את התמ"ג בעוד 0.4%.

בין היתר, האופן שבו יתעצב שוק הסיבים מושפע משני גורמים: כמה חברות יבחרו לפרוס תשתית סיבים בארץ, ועד כמה מרוץ המחירים בתחום הסיבים יהיה עוצמתי. שני אירועים שהתרחשו בשבועות האחרונים מעצבים מחדש את השוק: IBC שרכשה את רשת הסיבים של 019 טלזר, וחברת בזק, המהווה סמן עליון מבחינת מחירים, שהורידה את מחירי ההתקנה שלה. איך שינויים אלו צפויים להשפיע על השוק, והאם אנחנו בדרך לתחרות אגרסיבית על המחיר או דווקא צועדים לכיוון שוק ריכוזי?

בשבוע שעבר, IBC אנלימיטד רכשה את רשת הסיבים האופטיים של חברת התקשורת 019 טלזר. הרשת של טלזר מגיעה לכ־13 אלף משקי בית הממוקמים בעיקר בפריפריה, החל מתבור, יהודה ושומרון ועד הערבה. חברת 019 טלזר תמשיך להיות ספקית אינטרנט וסלולר, ותשתמש ברשת הסיבים של IBC באופן סיטונאי כמו כל ספק אינטרנט אחר. חיבור לרשת IBC כנראה יבטיח גישה למבחר יותר גדול של ספקיות אינטרנט המשתמשות ברשת של IBC בסיטונאות.

עבור גורמים רבים בשוק העסקה הזו היא רק תחילתה של מגמה רחבה: שחקניות תקשורת קטנות שהחלו לפרוס סיבים מבינות שעסקי תשתיות הסיבים לא כדאיים עבור גוף קטן. לגודל יש משמעות. אם המגמה תתרחב ועוד חברות כמו אקספון, אינטרנט רימון, נורקום תקשורת וטלראן תקשורת ישקלו לצאת מתחום זה, החזון של משרד התקשורת של ריבוי חברות תשתיות שפורסות סיבים ברחבי הארץ ומאיצות את התחרות בסיבים בפריפריה יישאר על הנייר.

משרד התקשורת עשה הרבה כדי לעודד חברות אלו לפרוס סיבים, אבל ייתכן שבסופו של דבר זה לא יספיק. האם המגמה הזו בהכרח תפגע בלקוח? מצד אחד, ריבוי שחקנים הוא תמיד מבורך ומאיץ תחרות. בנוסף, השחקניות הקטנות חשובות מכיוון שפריסת תשתית סיבים באזורים שבהם בזק טרם פרסה את התשתית שלה מעודדת את בזק להגיע לשם במהירות, ומאיצה את פריסת הסיבים במדינה. הסיבה לכך היא שכל חברת תשתית מעוניינת להיות הראשונה שתגיע ליישוב מסוים כדי לזכות באחוזי חדירה גבוהים, ולכן חברות קטנות מאיצות את פריסת השחקניות הגדולות.

מנגד, יש גם יתרונות למצב שבו החברות הגדולות בולעות את תשתיות הסיבים של הקטנות — הוא מאפשר לחברות לבחור באיכות יותר גבוהה של מוצר כשהוא דורש השקעה כספית גדולה, וגם מאפשר "לספוג" פריסה במקומות רווחיים פחות, ולכן מגדיל את הסיכוי שסיבים של כמה שיותר חברות יגיעו גם לפריפריה.

בדוגמה של IBC ו־019 טלזר, טלזר חיברה את תשתית הסיבים שלה בכמה יישובים דרך גלים מילימטריים — טכנולוגיה שמשמעותה בפועל ירידה באיכות האינטרנט סיבים, כך שהוא לא שונה בהרבה מאינטרנט נחושת. עם זאת, לא בטוח שזה יהיה המצב במקרים דומים, וייתכן כי ריכוז הסיבים בידי חברות גדולות דווקא לא יתמרץ אותן לפרוס במקומות פחות כדאיים. בטווח הזמן הקרוב משרד התקשורת צפוי לתת לשוק לעשות את שלו והוא לא יבלום בכוח מיזוגים נוספים מסוג זה.

עד עכשיו יחסי הכוחות בין ספקיות האינטרנט השונות היו ברורים: בזק מציעה חבילות במחיר גבוה יותר, ושאר המתחרות מציעות מגוון של הנחות ומבצעים כדי לשווק את עצמן כמשתלמות יותר מבזק. במידה רבה, המחיר שגובה בזק מהלקוחות מהווה הסמן העליון של השוק. בזק ממתגת את עצמה כחברה ששמה דגש על איכות, ולא על מחיר, ולכן כל ירידה במחיר אצלה עשויה להוזיל חבילות גם של ספקיות האינטרנט האחרות. בשבוע שעבר עשתה בזק לכאורה צעד לכיוון התנעת התחרות בשוק הסיבים: היא הורידה את מחיר ההתקנה של סיב ביתי מ־450 שקל לדירה ל־300 שקל, ומ־900 שקל בבית פרטי ל־600 שקל, ירידה של 33%. הירידה מוסברת כמבצע לקיץ, אך הדרך לעלות את המחירים לאחר מכן תהיה קשה.

המחיר החדש של בזק נמוך יותר ממחיר ההתקנה שגובה סלקום אשר עומד על 360 שקל, אך חשוב להדגיש שמחיר ההתקנה של סלקום ניתן בזיכוי — כך שאם הלקוח נשאר 36 חודשים הוא לא משלם על ההתקנה. לצד זאת, פרטנר אינה גובה דמי התקנה ו־HOT גובה 99 שקל ללקוח קיים ו־49 שקל ללקוח חדש.

עד עכשיו, בזק, בהובלת המנכ"ל הפורש דודו מזרחי, גבתה כסף על דמי ההתקנה מתוך כוונה למנוע מלקוחותיה לעבור למתחרים המציעים חבילות אינטרנט חודשיות זולות יותר. אם לקוח כבר שילם כמה מאות שקלים להתקנה לבזק, הוא ירגיש מחויב להישאר בשירות ולא יתפתה לעבור לחברה אחרת. מזרחי אף הצהיר שהוא מזמין לקוחות להתחבר לחברת אינטרנט שאינה גובה דמי התקנה ולעבור לאחר חודש לבזק, לאחר שההתקנה כבר נעשתה. במבט לאחור, כנראה שאסטרטגיה זו כבר לא מתאימה לחברה — לאחר שנה שבה בזק שמה דגש על פריסת סיבים והגיעה ל־1.2 מיליון משקי בית (ולטענתה תגיע השנה ל־1.4 מיליון, ובמצב שבו מתחרותיה IBC ופרטנר כבר מגיעות למספר רב של משקי בית בערים הגדולות), בזק החליטה כעת להוריד את המחיר כדי להגדיל את את קצב גיוס הלקוחות שלה.

האם החלטה זו תהיה תחילתה של דינמיקה להורדת מחירים בשוק? כנראה שלא. בחברות מודעים לעובדה שעדיין לא הגיעה שעתה הגדולה של התחרות בסיבים — הביקוש לתחום כרגע עצום לדברי גורמים בשוק, והן לא ממהרות להוריד מחירים. התחרות האמיתית, למעשה, תתחיל לאחר שפריסת הסיבים תסתיים.

מימין: מנכ"ל פרטנר אבי גבאי ויו"ר בזק גיל שרון. למצב האינטרנט הביתי יש קשר ישיר לצמיחה במשק | צילומים: יונתן בלום, אלכס קולומויסקי

שנית, צריך לזכור שהורדת מחיר ההתקנה החד־פעמית, עד כמה שהיא משמעותית, היא לא כמו הורדת המחיר החודשי של האינטרנט, ובזק יודעת זאת. ירידת המחירים האמיתית תתחיל רק אם בזק תפחית את המחיר החודשי שלה, בין היתר כי הוא זה שמשפיע גם על המחיר הסיטונאי — הורדה של המחיר החודשי שבזק גובה מלקוחות תחייב אותה לפי תנאי הרישיון שלה להוריד גם את המחיר שהיא גובה מספקיות אינטרנט בשביל שימוש בתשתית הסיבים שלה.

בשורה התחתונה, המהלך של בזק הוא שולי, נקודתי, ולא צפוי להוביל לירידות מחירים. חברות התקשורת יודעות את מחירה המר של תחרות כשהיא יוצאת משליטה (גם בשוק הסלולר וגם בשוק הטלוויזיה), וגם משרד התקשורת יודע היטב שאם התחרות על המחיר בשוק תתעצם יתר על המידה, המצב ישחק גם את היכולת של החברות לסיים את פריסת הסיבים בארץ ולהשקיע בחדשנות בתחום. בדיוק כמו שקרה בשוק הסלולר — בסוף התשתית היא זו שתיפגע, והלקוח יקבל איכות נמוכה. זו גם אחת הסיבות שיכולות להוביל את משרד התקשורת לא להוריד בשנה הבאה את המחיר הסיטונאי שספקיות האינטרנט משלמות על שימוש בסיבים של בזק.