הכל בראש: מתי הבנו שהתשואה על "מוח" גבוהה מזו שעל "כוח"

במהלך רוב שנותיה התנהלה החברה האנושית כחברת אנאלפביתים. עד המאה ה-18 רק 10% מהאנשים ידעו לכתוב את שמם, ועד אמצע המאה ה-20 מחצית מהאנושות עדיין לא ידעה קרוא וכתוב. האנושות לא הבינה את התשואה האדירה שאפשר להפיק מהמוח האנושי אם רק יוקמו מסגרות מסודות שיפתחו את יכולותיו ויבנו את ההון האנושי.  

הראשונים להבין את זה היו בני העם היהודי. חורבן בית המקדש היה, באופן אירוני, האירוע שיהפוך אותם לאי של השכלה בתוך אוקיינוס של בערות. מהרגע שהבינו שאין להם עוד דרכים לקיים את הפולחן הדתי בבית המקדש, החליטו לחייב כל בן ללמוד קרוא וכתוב כדי שיוכל להתפלל. מכאן היתה הדרך להקמת מערכת חינוך ציבורית קצרה, והיא שתהפוך את היהודים למשכילים ותשלח אותם למקצועות המתגמלים ביותר. 

 

להאזנה לפודקאסט
לחץ כאן

בעקבותיהם החלו בני עמים אחרים לפתח גם הם מערכות חינוך, אבל אפילו אז, כשברור שהשקעה בהון אנושי היא זו שמניבה את התשואה הכלכלית הגבוהה ביותר, הנשים הושארו מחוץ למשחק. המשוואה הנוראית שבצדה האחד אישה כ"מכונה לייצור ילדים", ואילו בצידה השניה גבר ששולט על הכסף, הלכה והתקבעה בקרב רוב החברות במשך מאות שנים.

היה ברור שרק דבר אחד יכול לרסק את הפרדיגמה הפטריאכלית – כסף. זה בדיוק מה שקרה במאה העשרים כשהאנושות הבינה שעולה לה יותר מדי כסף להשאיר חצי מהמוחות מחוץ למרוץ הקידמה. מתי נפל האסימון? איך הצטרפו הנשים למרוץ אל העושר? איך הפכה הגלולה למניעת הריון ל-game changer? אתם מוזמנים לפרק 9 של הפודקאסט "מסע בשביל הכסף".