רגע לפני האפוקליפסה: תנו לסמוטריץ' ובן גביר לנצח

באפריל 2019, קצת לפני הסיבוב הראשון של הבחירות, כתבתי כאן: תנו לסמוטריץ’ לנצח. זה היה ניסיון פאתטי להעיר אתכם, אותנו. לקראת הסיבוב החמישי אני מעדכן את הטור שלי, אולי בכל זאת תתעוררו ב־1 בנובמבר.

תנו לסמוטריץ’ לנצח. תנו לבן גביר לנצח. תנו לביבי ושרה ויאיר הקטן להקים את הממשלה המסוכנת והמוטרפת ביותר בתולדות המדינה, עם ממשיכי דרכו של כהנא, רק כדי שיחלצו אותו מספסל הנאשמים ואימת הכלא.

תנו להם למנות את הגזענים, ההומופובים, המיזוגנים, המהבהבים והנפצים לממשלה, ואפילו לקבינט הביטחוני. תנו להם למכור את משרד החינוך לסמוטריץ’. תנו להם להפקיר את האוצר בידיו של גולדקנופף ותנו את ביטחון פנים לפירומן האקדוחן בן גביר. אולי גם תפקיד קטן ליאיר הקטן. וביחד עם החלבנים הנאמנים, ש”ס ואגודה, תנו להם להקים את ממשלת החלומות שלהם, ממשלת הסיוטים שלנו.

מי אנחנו? אנחנו הרוב הישראלי שלא מתעורר בזמן. אנחנו הרוב - מהימין של פעם, המרכז והשמאל, מכל העדות בערים הגדולות ובפריפריה - שיבין מה קורה רק כשיבטלו חוקי יסוד וזכויות אזרח בסיסיות ויקימו כאן מדינת הלכה על חורבותיו של בית המשפט העליון. אנחנו הרוב הנאיבי שלא מאמין שהסמוטריצ’ים והרבנים המטורפים שלהם רציניים עד מוות כשהם רוצים לגדל פרות אדומות כדי להקים את בית המקדש השלישי על הריסות כיפת הסלע בדרך למלחמת גוג ומגוג.

בניגוד לזעקות הגוועלד וצקצוקי הבחילה מהרפש והפייק והבוטים המכוערים ברשתות ובתקשורת, זו מערכת בחירות מנומנמת, אדישה וטיפשה. הכיכרות שוממות. כמה דון קישוטים, אנשים טובים בצמתים עם שלטים נואשים, רק מבליטים כמה הרחובות ריקים. מול הסכנה הברורה והמיידית לעלייתו של שלטון חרדי־לאומני מטורלל – הרוב הישראלי הגדול נשאר בבית לבהות בנטפליקס. אולי משום שהבלהות האלה לא נראו לו אמיתיות. אולי זו הנטייה האנושית להאמין שמה שהיה הוא שיהיה.

לכן, צריך למרבה הצער לייחל לניצחון נוסף של ביבי, ולהקמתה של ממשלה בלי מסיכות, מושחתת עד היסוד, קיצונית, גזענית וסהרורית בלי עכבות – ממשלת הסמוטריצ’ים, הבן גבירים והמשת”פים המשוטים והכבשים השחוטים ושותקים בשאריות העלובות של הליכוד. כי רק אם תקום כאן ממשלה שתפעל לשינוי דרמטי באורחות החיים שלנו ותנסה לרסק את הדמוקרטיה כדי להקים מדינת הלכה ואפרטהייד מלא־מלא – יש אולי סיכוי שנתעורר רגע לפני האפוקליפסה, רגע לפני המלחמה הבאה או אחריה. כדי להציל אותנו מקהות החושים שלנו צריך כנראה לבלוע עוד יותר רוע, הרבה יותר רוע. אבא תרחם, אבא תרחם.