סימנטוב ומזלטוב: למנכ"ל משרד הבריאות קשה להסתפק במועט

משה בר סימן טוב רוצה 90 אלף שקל בחודש כדי לשמש כמנכ"ל משרד הבריאות. זה יותר מכפל השכר של מנכ"לי משרדי ממשלה אחרים, ויותר מכפל שכרו שלו עצמו כששימש בתפקיד בקדנציה הראשונה שלו, עד אמצע 2020. נכון, שר הבריאות אריה דרעי הוא שניצב בפרונט בכל הנוגע לדרישת השכר המופלג, אבל זה רק מפני שעזות המצח של דרעי כבר מתקבלת כמובנת מאליה. הוא לא היה מתעקש אילו בר סימן טוב לא היה דורש.

קפיצת השכר הנוכחית של בר סימן טוב היא שלב נוסף במטמורפוזה שעובר מנכ"ל משרד הבריאות. מי שהיה נער אוצר עם עמוד שדרה וראייה רחבה של טובת כלל הציבור, הולך ונהפך לפקיד ציבור המשמש עלה תאנה מקצועי לאדוניו המושחתים, ואגב כך הולך ומתבסם מכוחו המתעצם ומחופש הפעולה שניתן לו.

לפני כעשור, כשבר סימן טוב עוד היה סגן הממונה על התקציבים באוצר, הוא ידע לעמוד איתן מול דרישות שכר מופרזות שאיימו על הקופה הציבורית. למשל מצד הרופאים, שדרשו תוספת של 50%. "האוצר מעוניין לתת לרופאים", כתב אז, "הבעיה שיש פער בין מה שהרופאים אומרים לציבור לבין מה שהם אומרים במשא ומתן. נדמה שהם דואגים למתמחים, אך בפועל הם מבקשים תוספת אחידה לכל הרופאים, בשיעור של 50%, שעלותה מיליארדי שקלים ותגיע בעיקר לרופאים הבכירים. לזה אנחנו לא מסכימים".

עד כדי כך היה אז בר סימן טוב פקיד שמקפיד על כל שקל, שהמתנגדים העיקריים למינויו למנכ"ל משרד הבריאות ב־2015 היו הרופאים עצמם. הם טענו שבר סימן טוב "רואה הכל דרך החור שבגרוש ומייבש את המערכת". אבל הפקיד הנחוש התעקש גם אז, צלח עתירה נגד מינויו ויצר תקדים כשהתמנה למנכ"ל משרד הבריאות הראשון שאינו רופא.

כעת בר סימן טוב מבקש ליצור תקדים נוסף: מנכ"ל משרד הבריאות שאינו רופא, אבל יקבל שכר כמו מנכ"ל שהוא רופא בכיר. למה? כי כך קיבלו קודמיו, וכי אפשר, וכי כבר לא אכפת לו מההשלכות.

אז מה אם בכך הוא מטלטל מערכת היסטורית שלמה של נורמות שכר במגזר הציבורי, ששינוי שלה יעלה הון למשלם המסים? אז מה אם הממונה על השכר באוצר סבור שזה מהלך מסוכן וש"מדובר בהצעה פרסונלית בעלת השלכות רוחב משמעותיות על מבנה ולחצי השכר במגזר הציבורי"? את מי מעניינת בימים אלה הקופה הציבורית? מצדו, שיעלו שכר לכולם.

מאז פרישתו מניהול משרד הבריאות ב־2020, בר סימן טוב הספיק ליהנות ממנעמי המשכורת בשוק הפרטי. שכרו כמשנה למנכ"ל כלל ביטוח טרם פורסם, אבל עלות השכר של קודמו בתפקיד היתה 2.4 מיליון שקל בשנה. זה פחות או יותר קנה המידה.

לצד המשרה הזו היתה חברות מתגמלת ומתפיחת אגו בדירקטוריונים של חברות ציבוריות באמריקה ובישראל, כך שקל להבין עד כמה קשה לחזור להשתכר רק 40 אלף שקל בחודש בשירות הציבורי.

אבל אלה כללי המשחק - או לפחות הכללים שהיו תקפים עד היום: פקיד ציבור בכיר נהנה מכוח גדול ומיוקרה רבה ומטיפוח קשרים וליטוש רזומה, וכל אלה יקדמו אותו בהמשך הקריירה. בתמורה, כל עוד הוא בתפקיד, הוא פועל כמיטב יכולתו למען הציבור ומשתכר פחות מכפי שהיה יכול להשתכר בחברה פרטית.

זה היה הטרייד־אוף, ובר סימן טוב מכיר אותו היטב. הוא הרי לא נחת בצמרת הנהלת כלל ביטוח רק בזכות פניו הנאים. הוא יכול היה לבחור לא לחזור למשרד הבריאות ולהמשיך להרוויח מיליונים. עינו של איש לא היתה צרה בו. אבל בר סימן טוב רוצה גם וגם: כוח, כבוד, תחושת שליחות — והרבה כסף.

ויש עוד עניין: בקדנציה הקודמת בר סימן טוב היה מנכ"ל משרד הבריאות במשך חמש שנים תחת השר יעקב ליצמן. אותו ליצמן שניהל את משבר הקורונה מתוך דאגה כנה לחרדים, ושהסתבך בפלילים ושהודה לבסוף לפני שנה בעבירה דוחה במיוחד של הפרת אמונים: הוא ניסה לסייע לפדופילית מלכה לייפר לחמוק מהסגרה לאוסטרליה. את העבירה הזאת, שבגינה נידון לפני שנה למאסר על תנאי של שמונה חודשים ופרש מהכנסת, ביצע ליצמן, לפי הסדר הטיעון שעליו חתם, "במסגרת תפקידו כשר וכסגן שר הבריאות וניצול מעמדו".

בקדנציה הנוכחית בר סימן טוב יהיה מנכ"ל תחת מורשע טרי אחר, אריה דרעי. אותו דרעי שלפני שנה הודה בעבירות מס ונידון לשנת מאסר על תנאי וקנס של 180 אלף שקל והתפטר מהכנסת. אותו דרעי שזו לא הרשעתו הראשונה, ושההתעקשות על מינויו המפוקפק לשר מטלטלת בימים אלה את המדינה ומאיימת להפוך לטריגר של המסע לעיקור מערכת המשפט.

למתבונן מהצד נדמה שכל אלה לא ממש מזיזים לבר סימן טוב, ושהם בטלים בעיניו של מי שעורג לשוב לעמדת הכוח שהוא מכיר טוב כל כך. הוא יודע שכמו אצל ליצמן, גם דרעי לא יהיה פול טיים ג'וב שר הבריאות. חרוץ וחובב עבודה ככל שיהיה, דרעי הוא גם שר הפנים. כך שהמשרד, כמו בימיו של ליצמן, צפוי להיות רובו ככולו בשליטתו המלאה של בר סימן טוב. 44 מיליארד שקל בערך, שאפשר וצריך לקבוע כיצד יחולקו בין קופות החולים לבתי חולים, לרופאים, לאחיות, לתרופות ולחולים עצמם.

למען האמת, אם בנוסף לכל זה בר סימן טוב גם ישמש כתו תקן מקצועי של דרעי וכעלה של יושרה שיסתיר את ההיסטוריה הבעייתית שלו, יכול להיות ש־90 אלף שקל בחודש הם בכלל מעט מדי.