סגירת הברז לקרדיט סוויס: עבור הבנק הסעודי מדובר בהשקעה שולית

הצהרתו של עמאר עבד אל ואחד אל חודארי, יו"ר הבנק הלאומי הסעודי, כי לא יזרים עוד כספים לקרדיט סוויס (תהא הסיבה אשר תהא) התפרשה כהצהרת אי־אמון של בעל המניות הגדול ביותר של הבנק השוויצרי. מכאן הדרך להתרסקות המניה הייתה קצרה.

יש להניח שיו"ר הבנק המסחרי הגדול ביותר בסעודיה ובכל אזור המפרץ ידע היטב שהצהרה מסוג זה תעורר חוסר אמון בשווקים. הוא נימק את סגירת ברז המזומנים בכך שאם תוגדל האחזקה הסעודית מעל 10% בבנק השוויצרי רווי השערוריות, המשקיע הסעודי יצטרך לעבור למשטר רגולטורי שונה באירופה ובסעודיה. כרגע, הסעודים לא מעוניינים בכך, אבל לא בגלל מחסור במזומנים.

רק בחודש שעבר פרסם הבנק את תוצאותיו לשנת 2022 ומהן עולה כי הצליח לרשום התאוששות יפה מ־2021, שנת הקורונה. שווי נכסיו של הבנק עלה בשנה שעברה בכ־3.4% לכ־252 מיליארד דולר ואילו הרווח הנקי זינק בכ־47% לכ־5 מיליארד דולר. הבנק השקיע בשנה שעברה קרוב ל־70 מיליארד דולר, כך שההשקעה בבנק השוויצרי, 1.5 מיליארד דולר, מזערית מבחינתו, אולם היא זכתה למרב הכותרות.

יש לזכור כי 37% מהבעלות על הבנק הסעודי נמצאים בידיה של קרן ההשקעות הציבורית, זרוע ההשקעות של ממשלת סעודיה, שבראשה עומד האיש החזק בממלכה, יורש העצר מוחמד בן סלמאן. קרן ההשקעות היא המנוע מאחורי המהפך הכלכלי של סעודיה. לפיכך, נראה כי ההחלטה לא להזרים עוד כספים לקרדיט סוויס התקבלה בדרגים הגבוהים ביותר, זאת על מנת להעביר מסר לראשיו, כי הסעודים מצפים מהם לשנות כיוון. מעבר לכך, קרן ההשקעות איננה מעוניינת שהמערכת הבנקאית תהיה תלויה יותר ויותר בתזרים המזומנים שלה.

בעבר הצהיר יו"ר הבנק הסעודי כי הצ'ק שרשם לרכישת הנתח בקרדיט סוויס "היה אחד מני רבים בסכום זה". במילים אחרות, הסעודים לא ייחסו להשקעה הזו חשיבות רבה מדי, אבל נהנו מהכותרות. הם לא ישמחו על אובדן ההשקעה, אבל אם זה יקרה, תהיה זו לא יותר מאשר "מכה קלה בכנף" עבור הכלכלה הסעודית המתחדשת.