נסראללה לא מעוניין בעימות נרחב עם ישראל, אך מריח את חולשתה ובוחן אותה

מטח הרקטות שנורה מלבנון היום (ה') הוא המשך ישיר לדפוס שהתפתח ביומיים הקודמים של ירי ארגוני הטרור מרצועת עזה על רקע אירועי רמדאן במסגד אל-אקצא. הירי מלבנון אינו חריג כשלעצמו, מאחר שבעבר בוצע ירי של ארגונים פלסטיניים מלבנון לעבר ישראל בעתות מתיחות - בעיקר בחזית מול עזה או על רקע המצב בירושלים. מה שכן חריג הפעם היה היקף המטח. מקורות ביטחוניים בלבנון מדברים על בין 15 ל-20 רקטות שנורו לעבר הגליל, בעוד בישראל נשמעו הערכות כי מדובר בירי של 34 רקטות.

כמו בעבר, ירי של ארגונים פלסטיניים מדרום לבנון לעבר ישראל מתבצע באישור או לפחות בידיעת חיזבאללה. סביר כי במקרה הנוכחי של מטח משמעותי יחסית חיזבאללה נתן את הסכמתו בדיוק כמו שאישר או סייע להוצאת הפיגוע במגידו לפועל בחודש שעבר. בארגון הטרור השיעי מיהרו למסור לסוכנויות ידיעות ערביות כי לא אנשיו ביצעו את הירי. ואכן האזור ממנו שוגרו הרקטות, אזור צור בסמוך למחנות הפליטים הפלסטינים, מחזק את ההערכה כי מדובר בירי פלסטיני. גם סוג הרקטות ששוגרו לעבר הגליל מחזק הערכה זו שכן לחיזבאללה נשק מדויק בו לא נעשה שימוש ביום חמישי.

האישור שנתן חיזבאללה לבצע ירי משמעותי לעבר ישראל יכול להעיד שהמעגל הקרוב למנהיג הארגון, חסן נסראללה, מעריך כי ישראל מוחלשת בימים אלה בשל האירועים הפנימיים בתוכה (ההפיכה המשטרית והמחאה נגדה), ולכן תימנע מתגובה רחבה באופן כזה שיצריך את הארגון להיכנס למלחמה כוללת נגדה כמו שאירע בשנת 2006. אז כזכור אחרי המלחמה הודה נסראללה ברגע של גילוי לב לא אופייני למנהיג ארגון טרור כי אם היה יודע את הנזק שייגרם ללבנון מהמלחמה לא היה חוטף את חיילי צה"ל - הפעולה שהובילה למלחמה.

אף שנסראללה חזר באחרונה לרטוריקה המאיימת שלו כלפי ישראל, הוא אינו מעוניין לגרור את לבנון מחדש לסבב לחימה קשה נוסף מול ישראל. לבנון מרוסקת פוליטית וכלכלית, והיא מנסה למצוא מוצא מהמשבר כשמלחמה והרס תשתיות נוסף לא ישרתו את המטרה. נסראללה גם לא היה רוצה למצוא את עצמו שוב בעמדה מתגוננת כמי שהביא את החורבן לקצה.

יש לזכור כי בפברואר קצב האינפלציה השנתי בלבנון הגיע ל-190%, אחרי ששנת 2022 נסגרה בקצב שנתי של 172% - אינפלציה שלא נרשמה במדינה מאז מלחמת האזרחים לפני כארבעה עשורים. בנוסף, לבנון מחזיקה בתואר העולמי המפוקפק של הכלכלה שרשמה את ההתכווצות הגבוהה ביותר (למעלה מ-60%) - מ-58 מיליארד דולר תוצר בשנת 2019 לכ-20 מיליארד דולר בשנה שעברה. מה שיכול לתת סיכוי כלשהו ללבנון להתאוששות כלכלית הוא בחירת נשיא חדש וממשלה חדשה. חיזבאללה עסוק בסוגיית הנשיא הבא, אך כרגע לא מצליח לקדם את המועמד שלו. עימות נרחב עם ישראל לא יסייע לו בכך.