שיאומי 13 פרו | איתי שמושקוביץ
בדיקה
שיאומי 13 פרו: תחרות רצינית לסמסונג ואפל
שיאומי מוכרת בעיקר בזכות דגמי סמארטפונים מוזלים, אבל יש לה גם מכשיר דגל משלה - עם מסך מצוין, מצלמה מעולה ומחיר פרימיום
השם שיאומי מקושר לרוב עם מכשירים זולים, שמציעים אלטרנטיבה שפויה בשוק הסמארטפונים ומראים שאפשר למכור טלפונים חזקים ואיכותיים יחסית במחירים נוחים יותר.
ליצרנית הסינית יש גם מכשירי פרימיום, ובדגמים האלה גם המחירים הם פרימיום. שנה אחרי השקת סדרת מכשירי שיאומי 12, שהוצעו במחירים דומים לאלה של סמסונג גלקסי S22 ואייפון 12, מגיע דור ההמשך - שיאומי 13.
לקחנו לבדיקה את דגם ה-13 פרו שמייבאת קבוצת המילטון ומיועד להתחרות ראש בראש עם אייפון 14 פרו מקס וגלקסי S23 אולטרה.
עיצוב ומבנה: גדול, כבד ובלי שוליים
השיאומי 13 פרו שוקל כ-230 גרם, דומה לדגמים בהם הוא מתחרה, ומרגיש כבד. בגב המכשיר נמצאות שלוש עדשות שבולטות מאוד מגוף הטלפון ומרגישות כאילו הן אחראיות לחלק נכבד מהמשקל. התחושה היא שמרכז הכובד של המכשיר נמצא בחלק העליון שלו. בהמשך נגיע כמובן למצלמות, שבאמת יש להן משקל משמעותי הפעם, ולא רק בגרמים.
גם הממדים של הטלפון כמעט זהים לאלה של המתחרים ולשיאומי יש מסך בגודל 6.73 אינץ'. היצרנית הסינית עדיין נאמנה למסך ללא שוליים, כלומר מסך עם קצוות מעוגלים שמשתפלים לצדדים. מה עדיף? זה עניין של טעם - לא מצאתי יתרון או חיסרון לתצוגה הזו.
שיאומי הוסיפה לערכת המכשיר מגן סיליקון בסיסי, מעבר למבנה הרגיל שלו - גורילה גלאס ויקטוס, גב קרמי ומסגרת אלומיניום. המכשיר בהחלט מרגיש עמיד, גם אחרי 2-3 נפילות (לא מכוונות) שלא הותירו עליו סימן. ה-13 פרו גם עמיד לאבק ומים בתקן IP68, שוב בדומה למתחרים.
חומרה: ביצועים חזקים ותצוגה בהירה
מכשיר דגל מגיע עם מפרט חזק - השיאומי 13 פרו מצויד בסנאפדרגון 8 דור 2, ב-12 גיגה זיכרון ונפח האחסון הוא 512 גיגה בייט. כרגיל בשנים האחרונות, אין שקע לאוזניות או כרטיס זיכרון, אבל כרגיל אצל שיאומי יש נורת אינפרא-אדום ואפליקציית שלט לשליטה על מגוון מכשירים.
באופן רשמי אין תמיכה ב-eSim והאפשרות לא מופיעה בהגדרות המכשיר. אם אתם בכל זאת רוצים להשתמש באופציה הזו בזמן נסיעה לחו"ל, למשל, מסתבר שיש דרך עוקפת - לשנות את האזור בו אתם נמצאים מישראל למדינה אירופאית ואז האפשרות תופיע בהגדרות.
המסך מצוין ורמת הבהירות מעולה - הרמה המקסימלית היא 1,900 ניטים והתצוגה ברורה וקריאה גם בשמש ישירה. משום מה דווקא בתוך חדר מוצל הבהירות הדינמית, שאמורה לשנות את רמת הבהירות בהתאם לתאורה מסביב, לא התאימה את עצמה בצורה טובה בכמה מקרים והיתה חלשה או חזקה מדי.
התוצאה של שילוב המסך, המעבד והזיכרון היא טלפון שמריץ בלי בעיות משחקים עם גרפיקה כבדה, מציג סרטונים ותמונות באיכות מצוינת ומתמודד בלי בעיות עם כל משימה.
מאחורי כל אלה נמצאת סוללה בקיבולת 4,820 מיליאמפר, שמספיקה בקלות ליום עבודה, כולל אותם משחקים כבדים, והשיאומי 13 פרו תומך בטעינה מהירה. התמיכה הזו מקבלת גיבוי בערכת המכשיר, שכוללת מטען גדול בהספק של 120 וואט וממלא את הסוללה מ-0 ל-100 אחוז תוך כ-27 דקות - כשהטלפון כבוי. אם תשתמשו במכשיר תוך כדי הטעינה יתווספו לה עוד כ-10 דקות, עדיין מהיר ומרשים. גם הטעינה האלחוטית מהירה, בהספק של 50 וואט - אם יש לכם משטח הטענה מתאים, כמובן.
הרמקולים חזקים, מאוד והצליל באיכות טובה, אבל לא הכי מרשימה בה נתקלנו.
תוכנה וממשק: עשו זאת בעצמכם
השיאומי 13 פרו מגיע עם אנדרואיד 13 וממשק MIUI 14 של שיאומי. המערכת של היצרנית הסינית מציעה מגוון אפשרויות של התאמה עצמית - חלקן מוצגות במהלך הפעלת המכשיר ואת חלקן אפשר למצוא בתוך תפריטי ההגדרות. זה נוח למי שאוהב לנבור ולחפש בתוך התפריטים ויכול להיות גם מבלבל.
בסמסונג, למשל, אפשר ללחוץ פעמיים על מסך כבוי כדי "להעיר" את הטלפון וגם בשיאומי האפשרות קיימת בתוך מסך ההגדרות, אבל ברירת המחדל היא לא להשתמש בה. גם תצוגת Always on שמראה את השעה והתראות מאפליקציות כשהמכשיר לא בשימוש מתחבאת באחד התפריטים ולא מופעלת כברירת מחדל.
תוכלו לבחור בין פריסה של האפליקציות במסכי הבית או הוספת "מגירת אפליקציות". אפשר להשתמש בווילון ההתראות המחולק של MIUI, שמציג את מרכז הבקרה (הפעלת וכיבוי רשת אלחוטית, בלוטות' ועוד) אם תחליקו אם האצבע מהחלק הימני העליון של המסך ואת ההתראות אם תחליקו מהחלק השמאלי העליון, או בתצוגה המוכרת של אנדרואיד שמשלבת את שניהם ביחד.
בפוקו X5 פרו כבר נתקלנו בבעיה בווילון ההתראות בגרסת MIUI - החיווי על הודעת ווטסאפ חדשה או אימייל חדש מופיע בפינה הימנית העליונה אבל ההתראה עצמה תוצג כאמור אם תחליקו מטה מצד שמאל למעלה. פשוט עניין של גיור לא מוצלח.
מצלמה: זו לא הכמות אלא האיכות
בדגמים הבכירים מספר המצלמות הולך ועולה וגם כמות הפיקסלים - בגלקסי S23 אולטרה למשל יש חמש עדשות וחיישן של 200 מגה פיקסל, וגם בדגמים זולים תמצאו מצלמות 108 מגה פיקסל, כולל בפוקו של שיאומי. בשיאומי 13 פרו הסתפקו בשלוש עדשות ו-50 מגה פיקסל "בלבד" (עם זום 3.2), אבל המספרים הם ממש לא כל הסיפור.
העדשות הן מבית יצרנית המצלמות והעדשות Leica הוותיקה והמוערכת, ולכל אחת מהן יש חיישן של 50 מגה פיקסל. כשתעברו למצלמה בפעם הראשונה תתבקשו לבחור מצב צילום מועדף - לייקה אותנטי או לייקה ססגוני, כלומר יותר צבעוני. את הבחירה הזו אפשר לשנות בהמשך בקלות בין צילום אחד לשני ומדובר בשאלה של טעם - אתם רוצים שהדשא בתמונה ייראה מציאותי או ירוק יותר? בכל מקרה אפשר לצלם גם וגם ולהחליט מאוחר יותר.
בנוסף אפשר לבחור בין פילטרים שונים, כולל שניים שונים של צילום שחור לבן, מצב "שיבוט" בו אפשר לצלם את אותו אדם כמה פעמים במיקומים שונים על גבי אותה תמונה, יש את מצב AI של שיאומי שבו המצלמה אמורה לזהות את ההגדרות המתאימות לצילום - אם מצלמים פרחים למשל או אנשים, ועוד ועוד אפשרויות.
והתוצאות? מעולות - התמונות חדות, אפשר לזהות את ההבדלים בין הפרופילים השונים של לייקה גם אם הם לפעמים קלים והמצלמה מתמודדת היטב גם עם סביבה חשוכה, אפילו בלי לעבור למצב לילה.
סיכום
מבחינת ביצועים, קשה לבקש יותר ממה שמציע הדגם החדש של שיאומי - מעבד חזק, שפע של זיכרון ונפח אחסון, מסך מצוין ומצלמה מעולה. אבל בחירה בסמארטפון היא גם עניין של הרגל וטעם: יש אייפוניסטים שלא ימצאו את הידיים והרגליים אם יעברו לאנדרואיד, וזה נכון גם למשתמשי אנדרואיד שלא יסתדרו עם iOS. שיאומי היא ממחנה אנדרואיד, כמובן, עם כמה מאפיינים ייחודיים משלה.
ויש כמובן את עניין המחיר. השיאומי 13 פרו עולה 4,900 שקל - זה מצד אחד מחיר פרימיום ומצד שני מחיר נמוך בכ-500-600 שקל מזה של S23 אולטרה וביותר מ-1,500 שקל ממחירו של אייפון 14 פרו מקס עם אותו נפח אחסון.
אם מתעלמים מהתדמית של שיאומי מקבלים מכשיר דגל מוצלח, ועכשיו זו רק שאלה של טעם והרגל.