תצאו בחוץ: היתרונות של "ההתעמלות הירוקה"

במקום לעלות על הליכון, כשמולכם מסך המדמה נוף יפה ובאוזניים תחובים איירפודס המשמיעים מוזיקה מרגיעה, ומסביב מראות מהרצפה עד התקרה, ואנשים כמוכם המתעמלים על מכשירים, עדיף פשוט לצאת לפארק להליכה בת רבע שעה. לפי לפחות שלושה מחקרים חדשים שהתפרסמו באחרונה, היתרונות בפעילות בחיק הטבע רבים. יש לזה כבר שם — "התעמלות ירוקה", ותמציתו "אימון בחוץ, בטבע. זו דרך פשוטה להגדיל את היתרונות שבלהתעמל. לא רק שהוא עוזר לחשיבה צלולה יותר, אלא מגדיל את היתרונות הבריאותיים, תחושת האושר, מוטיבציה וכושר גופני", נכתב ב"וושינגטון פוסט". על כך אפשר להוסיף שגם לא מתחרטים על המינוי שעשיתם לג'ים ומעולם לא מימשתם אותו.

כבר הוכח שהתעמלות מגדילה את התפקוד הקוגניטיבי, נכתב במאמר אקדמי שכותרתו "התעמלות היא טובה למוח אבל התעמלות בחוץ יכולה להיות טובה עוד יותר" שחובר באוניברסיטת ויקטוריה שבקנדה. לפי המחקר, לסביבת האימון יש חשיבות בפני עצמה. מתברר כי סתם שהייה תחת כיפת השמים מגבירה את התפקוד המוחי באופן הדומה לזה שהתעמלות מגבירה. וכאשר משלבים בין השתיים, התעמלות עם שהייה בחוץ, מקבלים השפעה ממכרת על תפקוד המוח, נקבע במחקר, שגם בחן את הקשר בין התעמלות לסביבה וחידוד הקוגניציה.

כדי להבין באופן אמפירי את התהליך השתמשו החוקרים באמצעים אלקטרו־אנצפלוגרפיים שמודדים את הפעילות המגנטית במוח. אצל הנבחנים, ש־95% מהם היו בני 21 בממוצע, בחנו צעידה בת 15 דקות בחוץ ואותו פרק זמן של הליכה בתוך בניין, והגיעו למסקנה כי האפקט של להיות בחוץ היה מיטבי בהשפעתו על התפקוד המוחי: משתתפי הניסוי הוכיחו שיפור ביכולות הזיכרון והריכוז בתום הליכה בחוץ בהשוואה לזו שנמדדה בפנים. ממצא זה מצביע על כך שהסביבה עשויה למלא תפקיד משמעותי יותר בהגברת התפקוד המוחי, לא פחות מפעילות גופנית מאומצת בפני עצמה. כלומר הספיקה הליכה קצרה בפארק כדי להבחין בשיפור. כל זה מצטרף לידוע כי עם האורבניזציה המתרחבת בעולם והעלייה בזמן הישיבה בתוך הבית ובמקום העבודה, ישנה הבנה גוברת להשפעה של אלה על הקוגניציה ועל הפגיעה המשמעותית שיש להן על עניינים בריאותיים.

קתרין בור שיזמה את המחקר סיפרה כי היא וצוותה החלו לעסוק ב"התעמלות ירוקה" בעקבות שינוי פרוצדורלי שהכניסה כאשר הפכה את ישיבות הבוקר שלה ל"הליכות". היא והקולגות שמו לב ששיחות בזמן הליכה טענו אותם באנרגיה. היא הניחה כי הליכה בטבע תהיה עוד יותר פרודוקטיבית, אבל נזקקה לאישור מחקרי לכך. היא בדקה את ממצאי המחקרים המוכרים ומצאה כי אכן הליכה, בפנים ובחוץ, הגדילה את זרימת הדם וגרמה לצלילות מחשבתית. אבל המידע שמצאה על הליכות במחקרים היה על הליכות ארוכות, בנות חצי שעה ויותר, בעוד המפגשים בהליכה שלה ושל צוותה נמשכו כמחצית מהזמן הזה.

לטובת המחקר החדש, היא ועמיתיה אספו 30 סטודנטים, בחנו את יכולות הזיכרון והריכוז שלהם בימים משתנים. הם ביקשו מהם לצאת להליכה בת 15 דקות בתוך בניין או להליכה בת אותו הזמן בחוץ על שבילים מחופי עלים, ואז בחנו את היכולות המוחיות שלהם. ברוב המקרים ההליכה בחוץ הביאה להישגים טובים יותר. הסטודנטים היו מרוכזים יותר, ויכולת השליפה של התשובות שלהם הייתה טובה יותר. השהות בחוץ, כך לפי המחקר, מאפשרת גם לאנשים המתוחים ביותר להירגע, ומשקיטה את המוחות הסוערים. "הטבע מעניק מה שמדענים מכנים 'היקסמות רכה', שמאפשרת תשומת לב ללא דרישה לעיבוד אינטלקטואלי מתמיד. זה גורם לאתחול מחדש של מוח טעון. ההליכה בטבע גם מזרימה דם וחמצן למוח.

גם בסין נעשה מחקר דומה בנושא ותוצאותיו מחזקות את אלה שצוינו כאן. לפי המחקר הסיני, מלפני שנתיים, צעירים לא פעילים שסבלו מהשמנת יתר חולנית שהחלו ללכת בפארק ובחדר כושר העידו כי חשו הרבה פחות מתח ונהנו יותר — כאשר הפעילות בוצעה בפארק.

אפילו כאשר ההתעמלות מאומצת היא מהנה יותר באוויר הצח. במחקר מ־2017 שהתקיים באינסברוק שבאוסטריה, לקחו קבוצה של מתנדבים בריאים שהסכימו לצאת למסע בהרי האלפים שאורכו כשלוש שעות. ביום אחר דימו את אותו מאמץ על רכס ההרים בהליכונים בחדר כושר. קצב הלב של הצועדים עלה ונשאר גבוה יותר על ההר מאשר על המכונה, אבל המשתתפים העידו כי חשו פחות מאמץ והיו מאושרים הרבה יותר דווקא באוויר הפתוח.

אך, מוסיפים חוקרים אחרים, אם המסקנה מכל זה היא לצאת מהמשרד וללכת לסיבוב ברחוב, צריך לציין כי טיול כך סתם בין מבני בטון לא יספיק. במחקר משנה שעברה שהתפרסם בכתב העת "אפלייד סייקולוג'י" התברר שיש "יתרונות פסיכולוגיים של פעילות גופנית בחוץ בטבע בהשוואה לאזורים עירוניים". נמצא כי ככל שהסביבה ירוקה יותר כך היתרונות גדלים — הליכה לשופינג בקניון סגור לא תועיל, אם כן, מה עוד שהליכה לשופינג נמשכת זמן רב.

משתתפי המחקר העידו כי הליכה או ריצה קלה בת 15 דקות בפארקים או באזורים ירוקים מועילות מאוד, יותר ממאמץ דומה בן 40 דקות. ריצה של 5 ק"מ בפארק הרגיעה נשים שהשתתפו במחקר, אבל כאשר הגדילו את המרחק ל־10 ק"מ ההשפעה המיטיבה ירדה.

נסיים בעוד מחקר, הכי משמח אולי, שנעשה באוניברסיטת אסקס בבריטניה, ולפיו 15 דקות של התעמלות ירוקה "השפיעו הכי לטובה על בריאות הנפש של המשתתפים". לפי ממצאים נוספים שלהם, שטרם צורפו למחקר הנוכחי, "אפילו חמש דקות של התעמלות ירוקה מועילות". אפשר להסתפק במידע הזה או לחכות למחקר הבא שימליץ על הממצא שגילה כי אפילו דקה של התעמלות ירוקה היא ממש בסדר גמור.