"מגן וחץ", היום השני: חמאס מסרב להצטרף ללחימה בגלל הכישלונות הכלכליים שלו

לאחר כ־36 שעות מחיסול בכירי הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה בתקיפות חיל האוויר, הגיעה התגובה מהרצועה. קצת אחרי השעה 13:30 החל מטח של כ־20 רקטות מהרצועה לאזור שדרות, יישובי עוטף עזה ואשקלון. שעה מאוחר יותר כבר הורחב טווח הירי עד לאזור גוש דן.

בשעה הראשונה בלבד של התגובה שוגרו לעבר ישראל למעלה מ־100 רקטות. בשעות אחר הצהריים מספר הרקטות שנורו לשטח ישראל כבר הוכפל. ירי "התגובה הראשונית" כפי שהגדירו זאת הפלגים בעזה בוצע על ידי הג'יהאד האסלאמי כשחמאס מספק רוח גבית מורלית באמצעות הצהרות לוחמניות בתקשורת.

לקראת הערב פורסמו דיווחים במצרים שלפיהם צפויה הפסקת אש קרובה. ואולם האש עדיין לא פסקה: החל ב-19:30 שוגרו מטחים לעבר גוש דן והדרום.

שיגור המטחים לעבר ישראל מעיד על כך שלמרות הפגיעה בצמרת הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי היא ממשיכה לפעול ומסוגלת לתפקד בשטח, בניגוד להערכות שהושמעו בישראל ביום שלישי כי הארגון נמצא "בהלם", דבר שמעכב את התגובה שלו. ניתן להעריך בזהירות שהעיכוב בתגובה מרגע החיסול נבע כתוצאה מהמגעים שהתנהלו בין הג'יהאד האסלאמי לבין חמאס ושאר הצדדים המעורבים (הנהגת חוץ, פלגים נוספים ברצועה) כדי לפעול במשותף, אך לפי התוצאה בשטח נראה שחמאס בשלב זה ממש לא מעוניין להיות מעורב ולהפוך יעד לתקיפות חיל האוויר הישראלי.

הירי של הג'יהאד לעבר ישראל נעשה במקביל להמשך התקיפות האוויריות של חיל האוויר בשטחי רצועת עזה בעיקר במטרה לסכל ירי של טילי נ"ט (נגד טנקים) על ידי חוליות של הג'יהאד האסלאמי שניסו להתמקם בסמוך לגבול הרצועה. לפי הדיווחים מעזה, ישנם לפחות שני הרוגים נוספים כשהמספר הכולל של ההרוגים מאז החל המבצע עומד על 20 לפחות.

במבצע הקודם ברצועה, "עלות השחר", שנמשך כשלושה ימים באוגוסט 2022 ודומה במאפייניו למצב היום (עימות בין ישראל לג'יהאד האסלאמי בלבד, ללא התערבות חמאס) שיגר ארגון הטרור השני בגודלו ברצועה כ־1,000 רקטות לשטח ישראל. לפי הערכות, זה היה חלק קטן יחסית מהארסנל שלו שכלל אז כ־8,000 רקטות. סביר להניח שנכון להיום מספר הרקטות שעומדות לרשות הג'יהאד האסלאמי הוא לפחות כזה ולכן בתגובה הראשונית שלו הוא פעל באופן מצומצם יחסית לארסנל העומד לרשותו.

מאגר האמל"ח (אמצעי הלחימה) של הזרוע הצבאית של הג'יהאד כולל רקטות לטווחים מגוונים, החל מכ־200 ק"מ וכלה במרגמות עם טווח של עד 10 ק"מ. בנוסף, יש לו רקטות גראד (קטיושות) המגיעות לטווח של עד 40 ק"מ. לפי הערכות, מספרן של הרקטות ארוכות הטווח היכולות להגיע לאזור גוש דן מגיע לכמה עשרות לפחות, אך הן נחשבות פחות איכותיות ביחס לרקטות בעלות טווח דומה שמחזיק חמאס.

בנוסף ליכולת הרקטית, לזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי ישנן עוד יכולות מבצעיות אם כי גם הן נחשבות פחות איכותיות בהשוואה ליכולות החמאס. לפני למעלה מעשור, הקים הארגון בסיועו של הפטרון האיראני יחידה אלקטרונית הנקראת "חטיבת ירושלים" שנועדה לסכל התקפות סייבר ולטענת ראשי הארגון היא גם מסוגלת לבצע פעולות סייבר התקפיות.

ההימנעות של חמאס מלהיכנס לעימות הנוכחי, לפחות בשלביו הראשונים, יכולה להעיד על השיקולים שמנחים את ראשיו בימים אלה. חמאס כארגון טרור חושש לאבד את נכסיו ומעמדו אך מצד שני כשלטון בעזה חש סוג של אחריות כלפי כ־2 מיליון התושבים החיים תחת מרותו.

ואכן תושבי רצועת עזה נמצאו אף הם בהמתנה לתגובה של הפלגים הפלסטינים לאחר חיסול בכירי הג'יהאד האסלאמי בשלישי לפנות בוקר. החשש בקרב התושבים היא מסבב אלימות נוסף ונרחב שיורגש היטב ברצועה כמו במהלך "שומר חומות” במאי 2021. לחמאס כארגון צבאי יש אורך נשימה ארוך הרבה יותר בהשוואה לג'יהאד האסלאמי ומכאן שהמחיר שתושבי הרצועה משלמים כשחמאס מעורב בלחימה עם ישראל גדול עשרות מונים בהשוואה לסבבים בהם רק הג'יהאד מתעמת עם ישראל.

ולראייה במהלך מבצע "עלות השחר", אז החמאס כאמור נצר את נשקו, הנזקים ברצועה היו מצומצמים יחסית בנפש וברכוש. במהלך ימי המבצע נהרגו 49 פלסטינים וכ־350 נפצעו. 18 מבנים נהרסו כליל וכ־1,750 מבנים ניזוקו, רובם קלות. לצורך השוואה, בפעם האחרונה שחמאס נטל חלק בעימות במהלך מבצע "שומר חומות" בין ה־10 ל־21 במאי 2021 מספר ההרוגים ברצועה הגיע ל־260, כ־1,950 פצועים, 1,700 מבנים נהרסו כליל וכ־60,000 מבנים ניזוקו חלקית. זהו מחיר כבד ששילמו תושבי הרצועה וחמאס כשליט בנקודת הזמן הנוכחית אינו מתלהב בלשון המעטה לשלם מחיר דומה באירוע אותו הוא רואה כהסתבכות של הג'יהאד האסלאמי.

מאז יום שלישי גבר מפלס הלחץ בקרב תושבי הרצועה. אתמול, עוד לפני השיגורים לעבר ישראל, נאלץ משרד הכלכלה השייך לממשלת חמאס לשגר מסרים מרגיעים לצרכנים ולהודיע להם כי מלאי הסחורות שנמצא במחסנים ברצועת עזה מספק גם אם היא תיכנס עכשיו למספר ימי לחימה. המשרד גם הזהיר את בעלי העסקים לבל ינסו לנצל את המצב כדי להעלות מחירים.

את ההודעה המרגיעה הזו יש להבין בהקשר הרחב יותר של המצב ברצועה. למרות שב־2022 נרשם שיפור מסוים בכלכלת הרצועה, בין השאר בזכות החלטת חמאס לא להצטרף לסבב "עלות השחר" והחלטת ממשלת ישראל להגביר את תעסוקת העזתים בישראל, הרי שבאופן כללי המצב הכלכלי ממשיך להיות בכי רע.

רק בשבוע שעבר יצאו מאות עובדים לרחובות הרצועת בדרישה שממשלת חמאס תייצר עבורם עוד מקומות עבודה וכן בדרישה להעלאת שכר. אמנם במהלך המחאה נשמעו קריאות כנגד ישראל ו"המצור" שהיא מטילה על הרצועה מאז 2007 אך גם ממשלת חמאס לא יצאה נקייה מביקורת. בשגרה, ישראל מתירה לכ־20,000 עזתים לעבוד בתחומה, שיעור זעום מכלל מחפשי העבודה ברצועה, ולכן הביקוש לאישורי עבודה בישראל הוא אדיר. השכר היומי הממוצע של עובד ברצועה מגיע ל־57 שקל ביום בעוד שבישראל השכר היומי הממוצע לפועל מעזה מגיע לכ־350 שקל. לעזתים ברור שהגדלת מספר האישורים לעבודה בישראל אפשרית אך ורק בתנאי שקט ואת זה מבינים היטב גם בצמרת החמאס. מעבר לכך חלק מהשכר שהעזתים מרוויחים בשוק הישראלי בסופו של דבר מתגלגל לקופת חמאס, באמצעות מיסים והיטלים שונים.

דו"ח שפורסם לאחרונה על ידי "האיגוד הכללי של העובדים הפלסטינים" הצביע על כך ששיעור האבטלה ברצועת עזה עולה כיום על 60%, שיעור העוני מגיע ל־64% בעוד שחלקם של העזתים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי נע סביב כ‏־70%. בעקבות נתונים אלה, קרוב ל־1.5 מיליון עזתים תלויים בסיוע הניתן על ידי סוכנות הסעד של האו“ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) וארגונים נוספים.

בהיבט זה, המצב ברצועה עלול להתדרדר בקרוב גם ללא סבב לחימה משמעותי. ביום ראשון האחרון, הודיעה סוכנות האו"ם, "תכנית המזון העולמית", כי החל מתחילת החודש הבא היא תיאלץ להפסיק לתת סיוע לכ־200,000 עזתים נזקקים בשל קשיי מימון. הסוכנות הודיעה כי מדובר ב־60% מהאוכלוסייה בה היא תומכת ברצועה וכי את משאביה המצומצמים תפנה לסיוע למקרים הקשים ביותר ברצועה. ארגון זה מעניק לכל נזקק בעזה הרשום אצלו תלוש של 10 דולר בחודש לרכישת סל מזון בסיסי. בעקבות ההודעה על הצמצום הצפוי בסיוע, הפגינו מוקדם יותר השבוע כמה עשרות עזתים מול משרדי האו"ם ברצועה.

את הזעם של הצרכנים והסוחרים ברצועת עזה כנגד ממשלת חמאס קשה להסתיר בימים אלה. לצד ההפגנות, גם אם הן קטנות בהיקפן, העזתים בוחרים להוציא את הקיטור ברשתות החברתיות. חמאס מודע לאווירה זו היטב ולכך שרבים ברצועה רואים בו אחראי למצב. בשל התדלדלות משאביו הכספיים, החליט חמאס להעלות באחרונה את המיסים על שורה של מוצרים בסיסיים (כמו בקבוקי מים וחלב) וזאת לאחר העלאה קודמת בקיץ שעבר. במרץ האחרון בצעד חריג ובמחאה על העלאת המחירים החלו 40 בעלי עסקים בשביתה במחאה על התנהלות ממשלת חמאס, אליהם הצטרפו בהמשך גם מאות צרכנים מקומיים. לפחות לפי התנהגות חמאס עד אמש, הוא סבור שכניסתו ללחימה עם ישראל תגביר את הזעם הפנימי של הציבור כנגדו ותחליש עוד יותר את מעמדו.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת