טורקיה הולכת לבחירות, ולארדואן יש יריב קשה עוד יותר ממועמד האופוזיציה

עשרות מיליוני טורקים ילכו מחר (א') לקלפיות כדי לבחור נשיא ופרלמנט חדש בבחירות שנראות כמאתגרות ביותר לאיש החזק בפוליטיקה הטורקית מזה כשני עשורים, הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. הסקרים המוקדמים צופים מרוץ צמוד בין ארדואן לבין מועמד האופוזיציה כמאל קיליצ'דראולו וייתכן שהשניים יצטרכו ללכת לסיבוב שני (ב-28 במאי) אם אחד מהם לא יצליח להגיע ל-50% לפחות מהקולות. בחוגי האופוזיציה גם מובע חשש שבמידה שארדואן יפסיד הוא ותומכיו יסרבו לקבל את התוצאה ויכניסו את טורקיה לסחרור פוליטי.

העובדה שלפחות בסקרים ארדואן חזק בתמונה מוכיחה את עוצמתו של המנהיג הטורקי ומוקדי התמיכה שלו שלא התערערו גם כשהוא מגיע לבחירות הללו מוחלש ו"עייף". רק לפני כשלושה חודשים הכו שתי רעידות אדמה קשות את דרום מזרח טורקיה וקטלו כ-50 אלף בני אדם. כ-6 מיליון תושבים הפכו חסרי בית דווקא באזור הידוע כמעוז של ארדואן. הממשלה הטורקית מואשמת בכך שהיה לה חלק באסון הכבד בין השאר בשל התמהמהות הגעת הסיוע, ולא פחות מכך בשל אי הקפדה על תקני הבנייה - דבר שהוביל להתמוטטות המבנים על יושביהם.

בנוסף לרעידת האדמה, המצב הכלכלי בטורקיה מדורדר כבר מזה חמש שנים והוא נחשב הגורם המאתגר ביותר להמשך השלטון של ארדואן. אחרי עשור של צמיחה, החל באוגוסט 2018 משבר הלירה הטורקית שאז נסחרה בשער של 3.5 לירות ל-1 דולר אך כיום שערה עומד על יותר מ-19.5 לירות ל-1 דולר. הצניחה בשער הלירה כרסמה בכוח הקנייה של המעמד הבינוני שנאלץ להתמודד בשנה שעברה עם קצב אינפלציה של כ-65%. לארדואן חלק משמעותי בהשתוללות המחירים שכן הוא כפה על הבנק המרכזי מדיניות של הורדת ריבית בניגוד למגמה העולמית מתוך רצון לעודד את הצמיחה באמצעות צריכה.

האופוזיציה מבטיחה כי אם תגיע לשלטון היא תחולל שינוי משמעותי במדיניות, כולל הסרת מגבלות שנכפו על ידי ארדואן, ביצוע רפורמות, החזרת העצמאות לבנק המרכזי ומלחמה בשחיתות. צעדים אלה נחוצים לשיקום האמון של המשקיעים במשק הטורקי וגם כדי לנסות ולפתור את אחת הבעיות המשמעותיות ממנו סובל המשק – חוב חיצוני של 185 מיליארד דולר שרק הולך ותופח עם העלאת הריבית בשווקי העולם.

גם בהנחה שהבחירות יעברו בצורה חלקה, וללא קשר לזהות הנשיא הנבחר, נראה ששנת 2023 לא תהיה מוצלחת במיוחד עבור המשק הטורקי. בשנה שעברה צמחה הכלכלה הטורקית בכ-5.6% לפי נתונים רשמיים. השנה לאור אי הוודאות הפנימית והעולמית וכן השלכות רעידות האדמה הצפי של ארגונים בינלאומיים כי שיעור הצמיחה ינוע סביב כ-3% בלבד.