דברים מוזרים | צילום: נטפליקס
התסריטאים בארה"ב שובתים: תגידו יפה שלום לבינג'
לממתינים לעונה הבאה של "דברים מוזרים" מומלץ להתאזר בסבלנות. שביתת התסריטאים בארה"ב לא עושה סימנים של סיום. שירותי הסטרימינג לא מתרגשים בינתיים כי יש להם המון סדרות מהעולם, והם גם יכולים לחזור למודל של פרק בשבוע. והכותבים אמנם נלחמים על שכרם, אך מאחורי הפינה אורבת למקצועם הסכנה האמיתית בדמות בינה מלאכותית
הסדרה האחרונה שהפקתה נעצרה בגלל שביתת התסריטאים בהוליווד, שהחלה ב־2 במאי, היא "ניתוק" של אפל TV פלוס, שהייתה באמצע העבודה על העונה השנייה שלה. היא הצטרפה לרשימה ארוכה של סדרות שנעצרו כמו "מיליארדים", "שלל", "פה גדול", "דברים מוזרים", "האקס", "קוברה קאי" ועוד.
תוכניות הלייט נייט, שהמונולוגים בהן הם בהגשת ג'ימי קימל, סת' מאיירס, סטיבן קולבר וג'ון אוליבר, גם הן נפגעות מיידיות מהשביתה, כך גם תוכניות המערכונים והאקטואליה כמו "סטרדיי נייט לייב", שכותביה מתייחסים לאירועי השעה ולכן אין מאגר של תסריטים שאפשר להתקדם איתו. המנחים קולבר ומאיירס הביעו תמיכה בכותבים שלהם בשידור. "גוטפלד!", תוכנית אירוח לילית פחות מוכרת וחדשה יותר, של רשת פוקס ניוז, לא עצרה את שידוריה, משום שהכותבים שלה הם מהמעטים שלא שייכים לאיגוד התסריטאים ואינם מביעים הזדהות עם השביתה.
לפי אתר וולצ'ר, גם אופרות סבון נחשבות כעת ל"זן בסכנת הכחדה", עוד מעט יעצרו את הפקותיהן, אבל בינתיים יש להן מאגר של פרקים שנכתבו מראש, לשידור היומיומי.
במקביל לשביתה, דיוויד סיימון, יוצר "הסמויה" ועוד שורה של יצירות מופת בעבור HBO, פוטר על ידי הערוץ. בשבוע שעבר שיתף סרטון שלו מההפגנה של התסריטאים וצייץ: "ביום ש־HBO התקשרו כדי להגיד שהם משעים את החוזה שלי אחרי 25 שנה שאני כותב עבורם, ידעתי שאני עושה את הדבר הנכון". הסיבה להשעיה היא הדרישה של כמה מהאולפנים והערוצים כי שואוראנרים - האחראים על כל היבט של הסדרות - ימשיכו בעבודתם שאינה קשורה לכתיבה בזמן השביתה. אולם אלה, שרובם הם גם התסריטאים, נפגשו יחד ויצאו עוד יותר נחושים כי "אין שום היבט שאינו קשור בכתיבה בעבודה שלנו".
זה תור הזהב של הטלוויזיה. יש בלי סוף פלטפורמות לצפייה. כל אחת מזרימה לצופים תכנים למכביר. אז איך ייתכן שהתסריטאים, שיש להם עוד ועוד מקומות וגופים להפנות את כישוריהם אליהם, פוצחים בשביתה דווקא עכשיו?
השביתה מתרחשת לאחר שבמו"מ בין איגוד התסריטאים לנציגי האולפנים והסטרימרים לא הגיעו לפשרה. 98% מ־11.5 אלף חברי האיגוד תמכו בה.
זו שביתת התסריטאים הראשונה מאז 2007, שאז נמשכה כ־100 ימים ושינתה את פני הטלוויזיה: היא עלתה למדינת קליפורניה, שם ממוקמת הוליווד, 2 מיליארד דולר, וגבתה כ־38 אלף משרות. בעקבותיה נפתחו השערים לתכנים בינלאומיים ולתוכניות ריאליטי, ולתחילת ההתפתחות של הסטרימרים.
קשה לדעת כיצד שביתה ממושכת תשפיע היום על הטלוויזיה, אבל החשש מפני המשך פגיעה בתסריטאים הוא אמיתי - וכך גם מפני השתלטות הבינה המלאכותית על התחום.
היום גם יש הרבה יותר גופי שידור, סטרימרים השייכים לחברות הייטק והרבה יותר תוכן בינלאומי - ובו רבים צופים דרך הטלפון הנייד.
השביתה הגדולה הקודמת בעצם האיצה את ההשתלות של הריאליטי על הטלוויזיה, שהיא חלופה מסוימת לסדרות מתוסרטות (אף שגם להן יש תסריטאים באיגוד). וב־2007 גם רשתות הטלוויזיה האמריקאיות כמו CBS, ABC ו־NBC שלטו, והמודל היה שבכל שבוע משודר פרק חדש, אז הצופים החלו להרגיש בהיעדר תוכן חדש די מהר, ולהתקומם על כך. כיום זה לא המצב. שירותי הסטרימינג של נטפליקס, אמזון, דיסני ובארה"ב גם HBO Max והולו, אוגרים במחסניהם עונות שלמות.
מנכ"ל נטפליקס טד סרנדוס אמר בחודש שעבר ל"הוליווד ריפורטר", כי יש להם "מאגר גדול של תוכניות וסרטים חדשים… אנחנו נוכל לשרת את הקהל שלנו טוב יותר מאחרים". אבל גם הבאר שלהם עלולה להתייבש. ואז אולי יתחילו לשדר פרק בשבוע, במקום להעלות את כל הסדרה בבת אחת, שזה המודל שייחד אותם.
היום, כאמור, שירותי הסטרימינג גם יכולים להישען על התוכן הבינלאומי שלהם, ולא להסתמך על התסריטאים האמריקאים. כזכור, "משחק הדיונון" היתה הסדרה הכי נצפית של נטפליקס.
לפי "הניו יורק טיימס", "הפקות טלוויזיה צמחו במהרה בעשור האחרון, וחברות תקשורת השקיעו בשירותי הסטרימינג מיליארדים”. אבל התסריטאים אומרים כי הפיצוי על עבודתם המאומצת נשחק. לדברי נציגי האיגוד השיטה הנוכחית מקולקלת. "מקצוע הכתיבה מצוי בסכנה", הם אומרים. אתר "ווקס" מפרט את הבעיה: בעוד התקציבים להפקות עלו באופן משמעותי, הסכומים שמרוויחים תסריטאים ירד, בחלק מהמקרים באופן משמעותי. שכר הסופרים של תסריטאי־מפיק ירד ב־4% בעשור האחרון ובעולם שבו יוקר המחיה זינק, ואם מביאים בחשבון את האינפלציה, משמעות הירידה בשכר היא בעצם של 23%. הסיבות לכך מגוונות, אבל הנה לדוגמה אחת מהן: רוב תוכניות הטלוויזיה בסטרימינג הן קצרות מהסדרות שפעם שודרו ברשתות הארציות האמריקאיות - שמונה או עשרה פרקים לעונה בהשוואה ל־22 או יותר בעבר. כמו כן המרווח בין עונות יכול להיות ארוך מאוד ויכול להימשך שנים, בניגוד לכמה חודשים כפי שהיה מקובל ברשתות השידור. התסריטאים מחויבים לסדרות האלה ומתוגמלים פחות. בנוסף, חדרי הכתיבה מאכלסים פחות תסריטאים, העבודה גדלה, והתקציב נהיה קטן.
ויש גם העניין המעסיק את כולם היום, חשש מפני הבינה המלאכותית ויכולותיה. "רבים מהפרקים והסרטים המופקים בהוליווד מאוד נוסחתיים (קחו לדוגמה סדרות משטרתיות או סרט של הולמארק)", מסבירים ב"ווקס". "בינה מלאכותית יכולה היום לייצר רעיון או עלילה, אפילו תסריט שלם, ואז האולפן או הסטרימר ישכרו את שירותי התסריטאי שרק ישפר את התוצאה במקצת. כך האולפנים לא יצטרכו לתחזק צוות של תסריטאים, או אפילו אחד ממש טוב". האיגוד מנסה לשמור על חבריו מפני תרחיש כזה, ובעקיפין גם על הצופים.
כך או כך עדיין יש פער גדול בין הצדדים למו"מ. האולפנים ההוליוודיים טוענים כי הציעו "העלאות נדיבות לתסריטאים". אבל האיגוד מאשים את האולפנים בזה שהם "לא זזים" וכי בשיחות הם "נטשו את המחויבות שלהם להערכת מקצוע התסריטאות". בינתיים, כל עוד השביתה מתקיימת, רבים אחרים בתעשייה - מאפרים, מלבישים, טכנאים ושאר אנשי הפקה - לא עובדים ולא משתכרים. טארה קול, עורכת דין שמצויה במשא ומתן, אמרה ל"ניו יורק טיימס" כי "כל תקווה שזה יסתיים במהרה התפוגגה. צר לי לומר שזה ייקח עוד זמן".