הוועדה לבחירת שופטים מציגה: דרמה בגרוש

הדרמה המעושה סביב בחירת נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים רק חושפת ביתר שאת עד כמה הדמוקרטיה הישראלית חלשה ותלויה על בלימה. בית המשפט העליון, שלא לומר המשטר הדמוקרטי כולו, תלוי כעת, לנוחות כל הנוגעים בדבר, בתוצאותיה של הצבעה חשאית שאולי - ואולי לא - תחדיר נציגת אופוזיציה לוועדה הבוחרת שופטים. מינימום מבצע אוברלורד, קרב אדירים לחיים ולמוות, שבסופו קארין אלהרר אמורה להציל את הדמוקרטיה ממהרסיה ומחריביה.

אין בישראל חוקה. אין חוקי יסוד. אין כנסת עצמאית. אין מסורת של שמירה על זכויות אדם. אין חסינות לחירויות בסיסיות. בטח ובטח שאין נורמות של מותר ואסור. יש רק בית משפט, ששנים מתפתל בניסיון לשמר משהו שייחזה להיות דמוקרטיה מתפקדת. בנסיבות האלה, ולא משנה מה יהיה הרכב הוועדה לבחירת שופטים, גורלו של ביהמ"ש העליון נחרץ. הכרסום הזוחל, שהפך תחת הממשלה הנוכחית לבליץ של פגיעה בחירויות האזרח, אינו ניתן לעצירה בתנאים הקיימים.

המאבק על נציג לאופוזיציה בוועדה כלל לא היה צריך להתנהל. הוא רק מסיט את האנרגיה ותשומת הלב מהמאבק החשוב באמת על דמותה של המדינה ואופי המשטר בה. הוא משתיק את הצורך לחזק את המבנים השלטוניים הקיימים. הוא משבש את הניסיונות לעדכן את החקיקה - שלא לומר לנסח חוקה - שתבצר את הדמוקרטיה המהותית ותייצב תפיסה שלטונית וחברתית הולמת. במקום זאת המאבק המיותר הזה שוב מבטיח שבית המשפט העליון יידרש בעתיד לעוד ועוד עימותים טעונים. הוא פוטר את מדינת ישראל מאחריות לדמוקרטיה ומשאיר אותה, שוב, רק בידי השופטים. הנה, הצלנו אתכם.

כשברקע איתמר בן גביר מקדם הצעת חוק שתעניק לו סמכויות דרקוניות למעצר אנשים על סמך גחמותיו; כשהולך ומוקם פה משמר לאומי שיהיה כפוף לגזען המשיחי שעומד בראש המשרד לביטחון לאומי; כשאינספור הצעות חוק מנסות לכרסם בחירויות ובחופש הביטוי ולהכשיר עבריינים מהעבר ועבריינים לעתיד; כשפקידים בכירים מושלכים ממשרדיהם לפי גחמות וצרכים פוליטיים ושומרי הסף נתונים תחת מתקפה מתמדת; כשהמיעוט הערבי בישראל מדמם מרציחות בלי שלממשלה זה יזיז; כשכל זה קורה, הדמוקרטיה הולכת ונשחקת, ואפילו היד של קארין אלהרר לא תציל אותנו.

אז שיתכבדו נתניהו ולוין, יבחרו במי שיחפצו לוועדה ויישאו בתוצאות. זה לא ישנה באמת, אבל לפחות יסלק תחושת ניצחון שקרית על נתניהו, שאקדחו המאיים ממילא ריק מכדורים.

ודבר אחרון: האופוזיציה אינה רשות עצמאית. היא חלק מהרשות המחוקקת, בדיוק כמו הקואליציה. לא פעם שתיהן עובדות בשיתוף פעולה, מתוך הסכמה ערכית או זהות אינטרסים פוליטית. בהחלט ייתכן שבכנסת הבאה ייבחר לוועדה חבר קואליציה שיעשה יד אחת עם האופוזיציה במינוי שופטים רדיקלים. אולי משום שהם יתאימו לתפיסת עולמו, אולי משום שהסכמה על בחירתם תסייע לו לקדם חוק שקרוב לליבו. כך או כך, מדובר בבחירה של פוליטיקאים לוועדה. וכל עוד היא פועלת בסביבה שאינה מקדשת שלטון חוק, עצמאות שיפוטית ושמירה על זכויות המיעוט, היא מועדת לפורענות.