המעבר לאופני שטח חשמליים מפלג את קהילת הרוכבים

בתחילת חודש יוני, כשניסיתי להשיג את אחד מחבריי הטובים ביותר בטלפון, התברר לי שהאיש — ספורטאי ותיק וקשוח להחריד, מנסה להסתיר את העובדה שהוא שוהה בקרואטיה. כשלחצתי מעט, בירבר כמעט בלחישה משהו על טיול אופניים בהרים, אך מיאן לנדב יותר מידע. ימים ספורים אחרי שחזר לארץ, כשהוא משפיל את מבטו, הודה בפנים מבוישות: "רכבנו את כל הטיול על אופניים חשמליים". הוא היה מוכן להישבע שהשתמש במנוע העזר פחות מחבריו לטיול, אבל העובדה שהסתייע במנוע כדי לבצע פעילות ספורטיבית, הביכה אותו לאין שיעור.

אך נראה שהחבר לא לבד. מספיקה נסיעה על כבישי הארץ בשבת בבוקר כדי לגלות שכמעט כל רכב שמותקן עליו כיום מנשא לאופניים, מנייד בו זוגות חשמליים. צינורות השלדה המסיביים והמעובים, המתלים הארוכים והצמיגים הבשרניים — כל אלה מסגירים רבבות רוכבי אופניים שבחרו בשנים האחרונות להסתייע במנועי עזר בכל רכיבה שאליה הם יוצאים. בניגוד למי שחשים אשמה נוראית על כך שהסתייעו במנוע בעת הדיווש בשטח, יש מי שטוענים שהמנועים דווקא מסייעים לרוכבים להעז יותר. את השאלה הפילוסופית האם כלי רכב דו־גלגלי שמורכב עליו מנוע אינו בכלל אופנוע, פותרות ככל הנראה הדוושות שממשיכות לסייע בהנעה גם בגרסאות השטח המחושמלות.

"זו תופעה שבחמש השנים האחרונות תפסה תאוצה בלתי נתפסת", מאשר מאמן האופניים והרוכב המנוסה סיון לזרוביץ', "אני לא אתפלא לגלות שאופני שטח חשמליים נמכרים היום יותר מאופניים רגילים". בקבוצות הרכיבה שאותן הוא מאמן, מגלה לזרוביץ' שנמצא בעצמו על האוכף כבר יותר משני עשורים, רבים גילו לאחרונה את נפלאות החשמל ונטשו את אופני השטח המסורתיים. "כמעט בכל שבוע מישהו אצלנו עובר לאופניים חשמליים", הוא חושף, "ברור לי שבתוך כמה חודשים לא יישאר לי אף אחד בקבוצה עם אופניים רגילים". לדבריו, והוא אומר זאת בצער, האחרונים יהפכו כנראה בתוך זמן קצר להיות זן נכחד.

ככה זה כשהעליות הופכות פשוטות וקלילות יותר בשל תוספת ההנעה ובירידות ניתן ליהנות ולהשתולל יותר הודות לבולמי זעזועים בעלי מהלך ספיגה ארוך מהרגיל. אפשר אפילו להעז ולומר שזה מימוש חלום רטוב של מיליוני רוכבים בעולם שעבורם הדיווש במעלה ההרים תמיד נחשב עינוי. "למי שמתנסה באופני שטח חשמליים קשה לחזור לאחור", מודה לזרוביץ', שבעצמו מחזיק זוג רגיל וזוג חשמלי. "זה כמו סם — זה ממכר".

מבקרי התופעה כמובן טוענים שזו עצלות לשמה, עוד ניסיון נואש של המין האנושי להקל על עצמו בכל דרך אפשרית. "אני בחיים לא אעלה על הדברים האלה", אומר בנחרצות רוכב ותיק ומוערך מהצפון, "בעיניי זה לא אופניים, ולמען האמת כל התופעה הזאת די דוחה אותי". העובדה שרוכבי אופני השטח החשמליים נדרשים ברוב המקרים לדווש כדי שהמנוע בכלל יפעל לא מרגשת אותו; והטענה שבעליהם של כלי השטח החשמליים גומאים קילומטרים רבים יותר בזכות המנוע וכך אולי מבצעים פעילות גופנית ממושכת יותר — לא מפחיתה מהתנגדותו.

תומכיהם הנלהבים של האופניים החשמליים טוענים כי בזכות ההנעה, התחום נפתח לאוכלוסיות רבות ומגוונות יותר שאולי היו נמנעות מרכיבה ללא מנוע עזר. "לטעמי, מי שבעיקר צריכים להשתמש באופניים חשמליים אלו אנשים שבאמת זקוקים להם", מציע לזרוביץ', "אנשים שאולי נזקקים להפחתת מאמץ מטעמים רפואיים או כאלו שמאוד מתקשים להדביק את קצב הדבוקה והמנוע יכול לשדרג את יכולתם. להם זה יכול לחסוך תסכול רב".

כסף זה כנראה לא יחסוך להם. תג המחיר ההתחלתי של אופני שטח חשמליים בסיסיים עומד כיום על 20 אלף שקל בממוצע. הדגמים המובילים שמציעים מגוון רב של עוצמות הנעה, סוללה ששורדת קילומטרים רבים ומערכות הילוכים משוכללות, יכולים להגיע למחיר אסטרונומי הנושק ל־50 אלף שקל, עלות שאינה נופלת מזו של רכב משומש. "זה אולי החיסרון הבולט ביותר כרגע של התחום", מסכימים רבים מהרוכבים.

לדברי רועי נסימי, סמנכ"ל מכירות ושיווק ברשת חנויות האופניים "מצמן את מרוץ", למרות תג המחיר הגבוה בום האופניים החשמליים כאן כדי להישאר. "זה חד־משמעית ההווה והעתיד של תחום האופניים", הוא פוסק, "זה ענף שצומח בארץ ובעולם בקצב ובמהירות חסרי תקדים".

לדברי נסימי, 70% ממחזור המכירות של חברת ספשלייזד, מותג אופני הרים אמריקאי מוביל שהרשת מייבאת, מתבססים כיום על מכירת אופני הרים חשמליים. לשם הרוחות נושבות, לשם הרוכבים ממשיכים לדווש בעוצמה ובלי להסתכל לאחור, כולל הישראלים: "זה רכיב מרכזי במחזור המכירות שלנו ואנחנו משקיעים משאבים רבים לכיוון הזה", הוא מגלה,

"בשנים הקרובות השוק יהיה שם במלואו. כיום כל ענף האופניים עושה התאמה לכיוון אופניים חשמליים. בין שזה בעיר, בכביש או בשטח". ומה יעלה בגורלם של האופניים הישנים, הטובים והפשוטים? לדברי כל המומחים, אלו יהפכו אט אט לנחלתם של ילדים ורוכבי אופניים מקצוענים וטהרנים אחדים. מהפכת החשמל כבר פה.