"חקיקה חד צדדית תביא לחולשה מתמשכת של הבורסה בתל אביב"

ראש הממשלה בנימין נתניהו החזיר את ההפיכה המשטרית לשולחן, ובעקבת כך המשקיעים בבורסה המקומית שוב יידרשו להתמודד עם אי ודאות מוגברת, תנודתיות במט"ח ופוטנציאל להפסדים. היום, לאחר הודעת נתניהו, השקל נחלש מול הדולר ב־1.4% וגם מדדי האג"ח הממשלתיות והקונצרניות נסחרו במגמה שלילית.

עם חזרת ההפיכה המשטרית לשולחן בצורה רשמית, חזר גם הלחץ לשוק המקומי, שכבר תימחר במידה רבה את התפוגגות ההפיכה, לאחר שזו הציבה את השוק המקומי במצב של ביצועי חסר ביחס לשווקים מקבילים. כך, מתחילת השנה זינקו שני מדדי הדגל האמריקאיים – נאסד"ק ו־S&P 500 – ביותר מ־30% ובכ־15% בהתאמה, בעוד המדד המייצג של הבורסה המקומית, ת"א־125, עלה ב־1% בלבד. גם לתשואה החיובית הזו הגיע המדד המקומי בזכות הבלימה הזמנית של הרפורמה. קודם לכן הוא היה בטריטוריה שלילית.

על פי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, "השוק מתחילת השנה רגיש מאוד לנושא הפוליטי. העצבנות ניכרת בעיקר בשוק המט"ח, אבל גם בביצוע החסר העמוק של אפיקים אחרים כמו מניות ביחס לשווקים המקבילים בחו"ל. בחודשיים האחרונים זה השתפר, ראינו התחזקות שקל מול הדולר וראינו ירידת פער בין תשואות האג"ח של ישראל למול ארה"ב. המהלכים נבעו מהערכות של השוק ביחס להפוגה, רגיעה וסיכוי לפשרה בכל הנוגע לרפורמה. אבל ברגע שהשוק חושב שהסיכון שוב עלה, הוא מגיב כמו שהוא מגיב".

זבז'ינסקי טוען כי באופן אירוני השוק התחסן באופן יחסי להשפעות הרפורמה. לדבריו "השוק מגיב הפעם יחסית במתינות ‑ זו לא תנודה חדה. השקל אמנם נחלש לכדי 3.6 שקלים לדולר, אבל הוא עדיין רחוק משפל השוק בו נמצא לפני שלושה חודשים בלב הרפורמה (3.75 שקל לדולר). זו התנהגות אופיינית לשוק המניות באופן כללי. כאשר הסיכון הוא חדש השוק מאוד רגיש. ככל שהזמן עובר התגובות הולכות ופוחתות, כי זה כבר לא בגדר חדשות וההרעה כבר כלולה כחלק מהשיקולים של המשקיעים. זה קרה גם עם קריסת הבנקים הקטנים בארה"ב במרץ. התגובה הראשונית הייתה מאוד חדה ואחר כך פחות ופחות חריפה". על פי זבז'ינסקי, עד עכשיו המשקיעים הגנו על עצמם בעיקר באמצעות הגדלת חשיפה למט"ח והגדלת ההשקעה בשווקים בחו"ל. לדבריו, "אני לא חושב שמשקיעים צריכים להמר על הסיכון הפוליטי וללכת בכל הכוח לכיוון כזה או אחר, אבל יש פה אירוע עם השפעת ארוכת טווח. הסיכון העיקרי של הרפורמה טמון בפגיעה בענף ההייטק, זה המנוע הצמיחה המרכזי של ישראל. פגיעה בענף תבוא לידי ביטוי בכל החזיתות, בכלכלה הריאלית ובשוק ההון". זבז'ינסקי מסר כי הוא מייחל לרגע בו "השווקים בישראל ישובו להתנהג לפי התנאים הכלכליים הרגילים ולא על פי הכותרות הראשיות שמופיעות בעיתונים, של פוליטיקאי אמר כך או כך בנוגע לרפורמה".

אילנית שרף, מנהלת המחקר של איפקס, מזהה כיצד הרפורמה תייבש את שוק ההון באופן כללי ותמנע מחברות פרטיות נוספות להפוך לציבוריות על ידי הנפקת מניותיהן בבורסה. לדבריה, "המשקיעים חוששים מהורדת דירוג של ישראל ובצדק. הורדת דירוג תחייב העלאות ריבית נוספות ותפגע גם בשוק ההנפקות. זאת, מאחר שהעלאת ריבית נוספת כתוצאה מהפחתת דירוג, תביא לירידה בתמחור הנוכחי של חברות ולכן חברות נוספות לא ירצו להגיע לבורסה. גם התשואות על האג"ח הקונצרני יעלו ויפגעו ביכולות המימון של החברות הציבוריות".

שרף מצביעה על כך שהרפורמה תקטין את ההשקעות הזרות בישראל. לדבריה "משקיעים זרים יחשבו טוב טוב אם הם רוצים לשים כסף נוסף או חדש על חברות ישראליות. משקיעים זרים מסתכלים לטווח הארוך ולא לטווח הקצר. הם מנתחים את המצב הפוליטי שעלול להשתנות ולסכן את ההשקעה שלהם בעתיד בשל שינוי בחוקים לזכויות קניין".

שרף מסבירה כי גם בסביבה הנוכחית יהיו מניות שיצליחו להציג תשואות יתר. לדבריה, "למדתי שבכל זמן נתון ניתן לעשות עסקים, אבל צריך לעשות את הסלקציה הנכונה. אני ממליצה למשקיעים להתמקד כרגע בחברות שפוקוס הפעילות שלהן הוא מחוץ לישראל כמו חברות יצואניות. דוגמה לכך היא חברת פתאל, בעלת רשת המלונות, חלק גדול מהפעילות שלה לא נמצא בארץ והיא כרגע נהנית משגשוג בעולם התיירות. גם התחזקות של מטבעות כמו היורו מול השקל משפיעה עליה לטובה".

בתשובה לשאלה האם יש חברות שנקודתית יכולות להרוויח מהרפורמה, שרף טוענת כי "ההשלכות הן כלכליות ואז מיקרו כלכליות, אני לא חושבת שיש סקטור מסוים שיכול ליהנות מהשינוי הדרמטי באופק המדיני". היא גם אינה יכולה לחשוב על חברה שנהנית מתרחיש החקיקה, אולם להשקפתה, פוטנציאל הפגיעה בחברות יצואניות ובחברות שפעילות בחו"ל נמוך יותר. עם זאת, שרף סבורה שיש הזדמנויות בקרב חברות נדל"ן ואנרגיה ירוקה שפועלות בעיקר בחו"ל, דוגמת ביג ובוליגו בנדל"ן, ואנלייט ונופר באנרגיה מתחדשת.

מורן סיטון, מנכ"ל ארבע עונות מקבוצת IBI, הסביר כי הרפורמה מכניסה את הכלכלה הישראלית לספירלה קטלנית שמזינה את עצמה. "אי ודאות גוררת פיחות בשקל, שיביא בתורו לעלייה בציפיות האינפלציה, שיגררו את בנק ישראל להמשיך להעלות ריבית. אם בעבר אירועים פוליטיים היו כמעט חסרי השפעה על ביצועי השוק, הדברים השתנו והרפורמה כבר נתפסת כמוקד סיכון עיקרי. מנגד, בתרחיש של נסיגה וחזרה להידברות עד לכדי הסכמה רחבה בין הצדדים, תוסר העננה שמרחפת מעל השוק והבורסה עשויה ליהנות מהתפרצות מומנטום כבוש בטווח הקצר, שכן בסופו של דבר לתנאי המאקרו – אינפלציה וריבית – עדיין יהיה משקל מכריע על כיוון השוק".

סיטון הוסיף כי "ככל שנראה התקדמות ממשית וזריזה של צעדים חד־צדדיים בנוגע לרפורמה, אלה יביאו לחולשה מתמשכת וביצועי חסר של הבורסה בתל אביב מול מרבית מקבילותיה בעולם".