הקואליציה נגד הבנקים משלבת ידיים ולוחצת

העלאות הריבית כבר יותר משנה שמה את המערכת הבנקאית שוב על הכוונת. המערכת שלא זוכה לאהדה ציבורית, הותקפה על שתי נקודות מרכזיות. הראשונה, העובדה שהבנקים העלו את הריביות על ההלוואות אך לא על הפיקדונות, מה שגרם לעלייה חדה ברווחים.

הנקודה השנייה היא שישראלים רבים טרם הפנימו את העידן האינפלציוני שאליו נכנס המדינה בשנה וחצי האחרונות ועדיין מחזיקים מזומן רב בחשבון העובר ושב שלהם ולא מקבלים עליו ריבית. החודשים האחרונים הפכו למרוץ רב־משתתפים - שר האוצר, הפקידות המקצועית באוצר, בנק ישראל, חברי כנסת מכל המפלגות — שבו כל אחד מהצדדים מנסה להשיג הישג ציבורי וגם לשמור על ההישגים ארוכי הטווח שלו.

לפני חודש הפתיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את הבנקים כשאמר בכנס אלי הורביץ שהוא תומך במיסוי הרווחים העודפים של הבנקים שמגיעים כתוצאה מהעלאות הריבית. הדברים הפתיעו גם את הפקידות המקצועית באוצר. ח"כ נעמה לזימי מהאופוזיציה נזכרה אז כי נמצאת אצלה במגירה הצעת חוק שנוסחה על ידי התנועה לאיכות השלטון המציעה לקבוע כי אם תקבולי הריביות של בנק גבוהים מפי 1.5 מהריביות שהם שילמו, הם ישלמו 75% מהפער הזה.

דוגמה: אם בנק משלם ללקוחותיו ריבית בסך 100 שקל בשנה, הוא יוכל לגבות ריביות בסך 150 שקל. אם הוא יגבה 200 שקל לדוגמה, הרי שהוא ישלם על ה־50 שקל העודפים היטל בגובה של 75% שהם 37.5 שקל בדוגמה זו. לזימי הצליחה לגייס להצעת החוק שלה את משה גפני, יו"ר ועדת הכספים. הצעת החוק של לזימי נחשבת אגרסיבית ומסובכת למדי, ופקידי אגף התקציבים באוצר עובדים על ניסוח פשוט יותר של מס רווחי היתר. ככל הנראה, ההצעה תקבע ביחס לשיעורי רווחיות חריגים לעומת שנים עם ריבית נמוכה.

אף שגם ההצעה הזו מהווה התערבות בשוק ועשויה להביא ל"סיכון מוסרי" - בנקים שיגדילו את שכר העובדים בכדי להוריד רווחיות, יגדילו הפרשים להפסדי אשראי, יימנעו מהטמעת טכנולוגיות - היא לא מהווה סדין אדום בעיני גורמי המקצוע. בנק ישראל שניצל אמש הרבה מהקרדיט הציבורי שלו בכדי למנוע חובת ריבית מינימלית על הבנקים לא ימהר לעשות זאת בשביל להגן על הקצפת שברווחי הבנקים.

בפגישה שהתקיימה אתמול בערב בין נגיד בנק ישראל אמיר ירון לבין שר האוצר, אמורים הצדדים לדון על האופן הנכון שבו ניתן להטיל את שיעורי המס. בפגישה צפוי הנגיד גם להציג לשר את ההישגים הרבים שפגישתו עם מנהלי הבנקים הביאה, בהם התחייבויות של בנקים שעדיין לא פורסמו לציבור. אך ההערכה היא כי גם אם הנגיד יציג הישגים נאים בגיזרה זו, סמוטריץ' מחויב לקדם מהלך חקיקתי כלשהו.

בעוד גורמי המקצוע אדישים להטלת מיסוי על רווחי היתר של הבנקים, הרי שהם היו רוצים לנצל את הלחץ הפוליטי קצר הטווח לקידום מהלכים ארוכים יותר, ובעיקר לקידום תחרות במערכת הבנקאית. ל"כלכליסט" נודע כי אגף התקציבים תכנן להציג בפגישה עם הנגיד מהלכים נוספים לקידום התחרות במערכת הבנקאית ובפרט הקלה על כניסתם של שחקנים חוץ־בנקאיים לעולמות האשראי והפיקדון, וגם מהלך ייחודי בסוגיית גלגול ריבית בנק ישראל ללקוחות. אך בסופו של דבר הוחלט להתמקד בפגישה רק בסוגיית המיסוי החשובה לשר.

ניתן להניח שכבר עכשיו חוששים בבנק ישראל שהאוצר יקדם מהלכים שיגרמו להם לכאב ראש מקצועי. שכן בנק ישראל סבור כי הדבר החשוב ביותר למערכת הפיננסית הוא יציבותה ואמינותה. כך שסביר להניח כי במוקדם או במאוחר, האוצר יציע הצעות לקידום אגרסיבי של התחרות, ובנק ישראל יצלצל בפעמוני האזהרה של היציבות.