ההאטה הסינית והריבית הגבוהה מונעות עלייה במחירי הנפט

מחירי הנפט בשוק העולמי ממשיכים לדשדש מתחת לרף של 80 דולר לחבית, אחרי שירדו בכ־10% מתחילת השנה. זה קורה למרות מאמצים נמשכים מצד קואליציית אופ"ק+, יצרניות הנפט השולטות בכ־40% מהתפוקה העולמית, להביא לעליית מחירים אל מעל 80 דולר לחבית לפחות.

מאז נובמבר 2022 קואליציה זו, בהנהגת סעודיה ורוסיה, הכריזה על הפחתה הדרגתית בתפוקה בהיקף של כ־3.7 מיליון חביות ביום במטרה להביא לעליית מחירו של הזהב השחור, אך ללא הצלחה יתרה. רק בשבוע שעבר הודיעו שתי המדינות, יצואניות הנפט הגדולות בעולם, על הארכת משך הקיצוץ גם לחודש הבא (סעודיה מקצצת מיליון חביות ביום ואילו רוסיה מחויבת לקיצוץ של 500 אלף חביות ביום) אך גם הודעה זו לא הצליחה להקפיץ את המחירים בצורה ניכרת.

לשאלה מדוע לצעדי הקיצוץ אין השפעה ממשית על המחירים ישנם כמה הסברים. אלה יוצרים ביחד לחץ חזק יותר לירידות מחירים לעומת גורמים נגדיים שיכולים להביא לעלייה, ובראשם היצע מוגבל. ניסיון העבר מלמד, כי בשוק הנפט קשה להתנבא מעבר לטווח הקצר, בייחוד כשאירועים בלתי צפויים, כמו הפיצוץ שאירע בסוף השבוע האחרון באסדה לחופי מקסיקו, יכולים לחולל זעזוע. במקביל, ייתכן היפוך מגמה במקרה של הכרזה על קיצוץ נרחב נוסף, שעליו כבר רמז עבדאלעזיז בן סלמאן, שר האנרגיה הסעודי, בשבוע שעבר. עם זאת, על פניו נראה כי צבר הגורמים שהביאו לריסון מחירי הנפט בשבועות האחרונים, אמור להמשיך ולהשפיע, לפחות בשבועות הקרובים.

אחד הגורמים המשמעותיים שלוחצים כלפי מטה את מחירי הנפט הוא המצב בשוק הסיני, יבואנית הנפט הגדולה בעולם השולטת בכ־22% מכלל יבוא הנפט העולמי. התקווה של היצרניות היתה להתאוששות מהירה בביקושים בסין עם היציאה בתחילת השנה מסגרי הקורונה. ואכן, ההתחלה היתה מבטיחה. בארבעת החודשים הראשונים של 2023 זינק יבוא הנפט לסין בכ־12% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, לכ־161 מיליון טונות — כך לפי נתונים שפרסמה חברת רפיניטיב, המנטרת את התנועה הימית העולמית. הנתון היה אף גבוה מזה שנרשם במהלך 2020, שנת השיא של יבוא הנפט לסין — 159.6 מיליון טונות.

אבל ככל שחולפת השנה, כך גוברת הפסימיות לגבי ההתאוששות בשוק הסיני. בשבוע שעבר נדלקה נורת אזהרה, כאשר התברר כי במהלך חודש יוני הצמיחה בפעילות של מגזר השירותים בסין היתה האיטית ביותר זה חמישה חודשים. מדד Caixin המתייחס לפעילות במגזר השירותים ירד ל־53.9 ביוני לעומת 57.1 במאי, נתון המשקף האטה בצמיחה במגזר שהניע את ההתאוששות בכלכלת סין עד כה השנה. מגזר השירותים אחראי על כ־53% מהתוצר של סין, ואם הוא מתקשה להתאושש, הדבר צפוי להשליך על שאר ענפי הכלכלה.

סין הציבה לעצמה יעד צמיחה צנוע יחסית של 5% לשנת 2023, אך ישנם ספקות אם אפילו אותו תצליח להשיג. בחודש שעבר פורסמו נתונים לא מעודדים נוספים, ובהם ירידה של 7.5% ביצוא, 4.5% ביבוא ואבטלה של כ־20% בקרב הצעירים. הנתונים הללו הם, בין השאר, תוצאה של ירידה בהשקעות בשוק הסיני והיחלשות הביקושים למוצרים הסיניים בעולם עקב ההאטה הכלכלית הגלובלית.

הריבית הגבוהה היא גורם מרסן נוסף של מחירי הנפט. הבנק הפדרלי המרכזי של ארצות הברית נתן את האות במרץ 2022 לגל העלאות ריבית ברחבי העולם במטרה לרסן את האינפלציה. עם זאת, באופן מיידי, צעד זה לא ניכר במחירי הנפט בגלל הפלישה הרוסית לאוקראינה. החדשות הרעות מבחינת יצרניות הנפט והסוחרים היא שמגמת העלאות הריבית צפויה להימשך. בחודש שעבר נמנע הפד מהעלאה, אך רמז כי יעשה זאת החודש ולפחות עוד פעם אחת השנה. הריבית במשק האמריקאי היא כעת הגבוהה ביותר מאז 2007 ועומדת על 5%-5.25%.

הריבית הגבוהה לוחצת על מגזר הנפט מאחר שהיא מאששת את התחזיות הקודורות לגבי סיכויי הצמיחה של המשק העולמי, דבר שיביא בהכרח לירידה בביקושים לנפט. אבל לא רק החשש לכלכלה העולמית לוחץ על מחירי הנפט. התייקרות הכסף מביאה גם להתייקרות מימון עלויות התחזוקה ושימור המלאים. במילים אחרות, לבתי הזיקוק ולסוחרים משתלם כיום פחות להחזיק את המלאים שלהם, ולכן הם מזרימים לשוק עוד ועוד חביות. מחקרי עבר הצביעו על כך שהעלאה של 1% בריבית מביאה במדינות המפותחות לירידת מלאי הנפט בכ־10 מיליון חביות בממוצע על בסיס שנתי.

חשוב לציין כי צמצום המלאים בעת הנוכחית הוא אינטרס של הסוחרים אך יוצר לשוק העולמי סיכונים בטווח הארוך יותר. בסופו של התהליך, אם מגמות צמצום המלאים לצד הקיצוץ בתפוקה יימשכו, היצע הנפט צפוי לרדת לרמה שהשוק לא הורגל אליה בעשור האחרון לפחות. במציאות שכזו ובמקרה של התפתחות גדולה ולא צפויה, הזעזוע בשוק יהיה משמעותי ולא בר תיקון בטווח המיידי.

מי שככל הנראה תורמת אף היא לדשדוש מחירי הנפט היא לא אחרת מאשר רוסיה עצמה. אף שהרוסים הכריזו בפברואר השנה על קיצוץ מרצון של 500 אלף חביות ביום והודיעו כי הוא יהיה בתוקף גם באוגוסט, גורמים בשוק מפקפקים בכך. רשמית, הרוסים מתעקשים שהם עומדים בהבטחתם לקצץ, אך קשה לדעת את המצב לאשורו. מוסקבה הודיעה כי לא תפרסם נתונים בדבר יצוא הנפט והגז שלה לפחות עד אפריל 2024 בגלל הסנקציות הבינלאומיות שהושתו עליה בענפים אלה בעקבות פלישתה לאוקראינה. במקביל, חברות המנהלות מעקב אחרי תנועת הספנות העולמית דווקא מדווחות על הגברת המשלוחים מרוסיה לשוק באסיה מאז תחילת השנה.

הסעודים חושדים זה שנים כי רוסיה מערימה עליהם מאחורי הגב ומזרימה לשוק כמויות גדולות יותר מכפי שהיא מצהירה, ובמחירים נמוכים יותר, ובכך פוגעת בשאר היצרניות. במהלך חודש מאי האחרון אף דווח על עימות חריף בין סעודיה לבין רוסיה בסוגיה זו. כלפי חוץ, ניתן להתרשם כי הסעודים נזהרים בכבודם של הרוסים במטרה לשמר את הברית ביניהם, וזו הסיבה ששר האנרגיה הסעודי אמר לפני ימים אחדים כי ההחלטה על הארכת הקיצוץ הוולונטרי מבטאת את רמת התיאום הקיימת בין שתי המדינות. במהלך מאי הוא נשמע יותר ספקן כשהצהיר כי הוא סומך על הרוסים, אך רוצה לוודא שהם עומדים בהתחייבותם.

גם ארצות הברית תורמת את חלקה בנושא הלחץ על מחירי הנפט. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, היא צפויה לקבוע שיא בתפוקה השנה, כאשר לפי הערכות סוכנות הדירוג P&S תפוקת הנפט מפצלי שמן תהיה גבוהה ב־1.4 מיליון חביות ביום בהשוואה ל־2022. לפי הנתונים האחרונים שפורסמו במרץ השנה, תפוקת הנפט של ארצות הברית עלתה ל־12.7 מיליון חביות ביום — רמת שיא מאז היציאה מקורונה ולא רחוק מתפוקת השיא שנרשמה טרם המגפה: 12.86 מיליון חביות. החדשות הטובות מבחינת היצרנים האמריקאים הן, שכל עוד מחיר החבית אינו יורד אל מתחת ל־50 דולר, ההפקה של נפט מפצלי שמן עדיין רווחית.

דורון פסקין הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת. concordmena.com