בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, אך הבהיר: "היתכנות לא מבוטלת להמשך ההעלאות"

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי - על רמה של 4.75%. בהתאם לכך ריבית הפריים תישאר ברמה של 6.25%.

ההחלטה שלא להעלות את הריבית מגיעה אחרי עשר העלאות ריבית רצופות שהחלו באפריל 2022, כשריבית הבנק המרכזי עמדה על 0.1% בלבד. בבנק נימקו את ההחלטה בכך שהאינפלציה מתמתנת, הן במחירי המוצרים הסחירים והן במוצרים הבלתי סחירים, ובכך שהציפיות והתחזיות לאינפלציה נמצאות בתוך תחום היעד. בבנק הוסיפו: "הוועדה החליטה להותיר את הריבית על כנה, אך רואה היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטותיה הבאות, ככל שסביבת האינפלציה לא תמשיך להתמתן בהתאם למצופה". כלומר הבנק אומר בפירוש כי ההחלטה לא להעלות ריבית לא מלמדת על שינוי מגמה, וכי יש "היתכנות לא מבוטלת" להעלאות נוספות.

במסיבת העיתונאים שקיים לאחר הודעת הריבית נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שב ואמר: "חשוב לי לציין כי בהחלט ייתכן שנצטרך להעלות את הריבית בהמשך". הנגיד אף רמז כי אחד הגורמים שיכולים להשפיע על העלאת ריבית בעתיד הוא המשך הפיחות של השקל, ואמר: "הערכות שמרניות מעריכות כי הפיחות העודף (שנגרם מגורמים מקומיים - ש"ט) עד כה תרם 1%-1.5% מהאינפלציה, וככל שההיחלשות תימשך, הדבר עלול להעיב על חזרת האינפלציה ליעדה".

הנגיד הבהיר שלמרות הפיחות העודף הוא לא התערב עד כה בשוק המט"ח כי הוא נותן לשוק לתמחר את פרמיית הסיכון. בנוסף, הנגיד רמז כי גם בעתיד אם הפיחות יימשך, סביר שהצעד הראשון שיינקט הוא המשך העלאה של הריבית ולא התערבות בשוק המט"ח.

הנגיד גם ציין כי החודשים הקרובים יהיו קריטיים לגיבוש המשך המדיניות המוניטרית: "מגמת האינפלציה בחודשים הבאים תהיה משמעותית להתבהרות התמונה של דינמיקת האינפלציה ולתוואי המדיניות אליו אנחנו צועדים". הנגיד הדגיש מספר פעמים בנאומו כי ההחלטה שלא להעלות את הריבית לא מלמדת על נסיגה כלשהי מהמחויבות להילחם באינפלציה, וכי בבנק לא יהססו להעלות את הריבית שוב: "הנתונים מאפשרים לנו לקחת מרווח נשימה, אך המאבק באינפלציה בעיצומו. אנחנו מעריכים שהריבית תישאר ברמה גבוהה הרבה זמן".

לפי בנק ישראל, הריבית בעוד שנה צפויה להישאר ברמתה כיום. לפי הערכות שוק ההון, היא תעמוד על 4.6%. החזאים האופטימיים ביותר מדברים על ריבית של 3% בעוד שנה מהיום.

בנוגע לצעדי הבנקים בגלגול הריביות למשקי הבית אמר הנגיד: "הצעדים הללו הולכים בכיוון הנכון". הנגיד שב וחזר על הביקורת על הצעות חוק פרטיות ואמר: "התערבות חקיקתית במנגנוני השוק וצעדים שעלולים לעוות את המדיניות המוניטרית עלולים להשיג תוצאה לא רצויה בסופו של דבר".

בנוגע להמשך כהונתו, הנגיד סירב להרחיב על החלטתו, אך אמר כי הוא יקבל החלטה אחרי החגים. הוא אמר כי היחסים בינו לבין ראש הממשלה ושר האוצר "קונסטרוקטיביים".

ההחלטה שלא להעלות את הריבית תאמה את ההערכות של מרבית האנליסטים, שהעריכו שבנק ישראל ישתהה לעת עתה עם העלאת הריבית, זאת בשל העובדה כי סביבת הריבית הריאלית מרסנת, ציפיות האינפלציה בתוך תחום היעד, ומדד המחירים האחרון הפתיע כלפי מטה, כשהוריד את האינפלציה השנתית מרמה של 5% לרמה של 4.6%. עם זאת, היו גם נימוקים טובים להעלות את הריבית פעם נוספת - הן בשל העובדה כי אינפלציית הליבה גבוהה למדי, הן בשל העובדה כי ישנם אינדיקטורים לעליית שכר בקצב גבוה מהאינפלציה והן בשל היחלשות השקל, שיוצרת לחץ לעליות מחירים נוספת.

בנק ישראל מזהיר מהתקדמות החקיקה המשפטית

יחד עם החלטת הריבית התפרסמה תחזית המאקרו של חטיבת המחקר בבנק ישראל. הבנק הדגיש כי התחזית המעודכנת "נערכה על בסיס תרחיש בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית מכאן ואילך". על פי התחזית המעודכנת, האינפלציה בסוף 2023 תעמוד על 3.5%, זאת לעומת 3.9% בתחזית הקודמת מאפריל. בעוד שנה מהיום צפויה האינפלציה לעמוד על 3% - בתוך תחום היעד. גירעון הממשלה בסוף 2023 יעמוד על 1.3% לעומת גירעון של 0.9% בתחזית הקודמת. ואולי הנתון החשוב מכל, התחזית היא שצמיחת התוצר ב-2023 תעמוד על 3%, לעומת התחזית הקודמת שעמדה על 2.5%. תחזית הצמיחה לשנת 2024 ירדה בחצי אחוז ל-3%.

כלכלני הבנק התייחסו גם להשלכות ההפיכה המשטרית: "סיכון מרכזי לתחזית הוא ששינויים חקיקתיים ומוסדיים ילוו באחת או יותר מההתפתחויות הבאות: עלייה בפרמיית הסיכון של המדינה שתלווה בפיחות של השקל, פגיעה ביצוא, ירידה בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית".

כלכלני הבנק התייחסו באופן ספציפי לירידה בהשקעות בהייטק וכתבו: "ירידה זו ככל הנראה חזקה מהירידות בהשקעות הזנק בעולם, שאף מתאוששות במידה מסוימת בניגוד להשקעות ההזנק בישראל. אמנם מדדי הפעילות השונים בתעשיית ההייטק בישראל מצביעים על התמתנות קלה בלבד, לאחר קצב צמיחה גבוה ב-2022, אך המשך ירידה בהשקעות ההזנק מהווה סיכון לתחזית הצמיחה".

גם הנגיד שב והדגיש במסיבת העיתונאים כי "להמשך אי הוודאות עלולים להיות מחירים כלכליים לא מבוטלים. חשוב להשיב את היציבות והוודאות לכלכלה הישראלית, ולוודא ששינויי החקיקה יבוצעו בהסכמה רחבה, וישמרו על חוזקם ועצמאותם של המוסדות".