הנורמליזציה עם סעודיה מתרחקת

האמירות של בכירי ממשל ביידן, כולל אלו של הנשיא עצמו, על המצב בישראל בשבועות האחרונים מלמדות שהסכם נורמליזציה בין ישראל לבין סעודיה עדיין רחוק. לישראל יש תרומה נכבדת לכך, אך המכשולים בפני הסכם שכזה הולכים הרבה מעבר לכך, וקשורים בראש ובראשונה ליחסי ארה"ב וסעודיה וכן לאינטרסים כלכליים וביטחוניים משמעותיים של המעצמה הגדולה בעולם באזור המזרח התיכון.

עם כל ההערכה לערך המוסף שישראל יכולה לתת לכלכלת מדינות האזור, המדינות שהצטרפו ל"הסכמי אברהם" עשו זאת מתוך אינטרס מדיני־ביטחוני מובהק, ומהתפיסה שאומרת ישראל תפתח להן דלתות בוושינגטון, מה שיחזק את מעמדן אצלה. השיקול לגבי הדיבידנד הכלכלי של ההסכמים, עם כל חשיבותו, היה משני בלבד.

המקרה של סעודיה מורכב יותר. נכון להיום, נוכח חולשת מצרים מאז האביב הערבי והפלת שלטון מובארק ב־2011, והפעלתנות במגוון רחב של תחומים, תחת יורש העצר וראש הממשלה מוחמד בן סלמאן, "סעודיה החדשה" הפכה למנהיגה הבלתי מעורערת של העולם הערבי. לכך יש להוסיף גם את מעמדה הדתי כשומרת המקומות הקדושים לאסלאם, מה שהופך את הסכם הנורמליזציה עם ישראל לסמל של פיוס כולל והיסטורי בין העולם הערבי והאסלאמי לבין ישראל. בתפיסה הסעודית, להסכם כזה יש תג מחיר גבוה, הרבה יותר מרווחים כלכליים שיופקו ממנו.

למחיר הזה יש מרכיב מדיני, כלכלי וביטחוני, שהסעודים מצפים מישראל ומהאמריקאים לשלם. אף שלבן סלמאן יש בטן מלאה כלפי הנהגת הפלסטינים, הוא לא מתכוון לוותר על קידום פתרון לסוגיה הפלסטינית. אישוש לכך ניתן בחודש שעבר על ידי שר החוץ הסעודי פייסל בן פרחאן, שהצהיר כי הסכם נורמליזציה ישרת את האינטרס האזורי, אך ללא פתרון לסוגיה הפלסטינית הוא יהיה בעל השפעה "מוגבלת" בלבד. ההתעקשות על כך, למרות המשקעים מול יו"ר הרשות אבו מאזן, נובעת בין השאר מסנטימנט ציבורי חזק ברחוב הסעודי כלפי הסוגיה. ההתרחשויות בחודשים האחרונים בשטחים ובדגש על הרחבת ההתנחלויות באישור ממשלת ישראל ופגיעה ברכוש פלסטיני על ידי פורעים יהודים, מרחיקות את ההסכם.

בריאד אומנם לא כל כך מתעניינים ברפורמה המשפטית ומתייחסים לנושא כעניין פנימי ישראלי, אולם ההנהגה הסעודית מודעת למתח שנוצר סביבה בקו ירושלים־וושינגטון ומבינה היטב שכרגע ממשלת נתניהו תתקשה לקדם את האינטרסים הסעודיים בבית הלבן.

אבל לא רק המצב בזירה הפלסטינית מרחיק את הסכם הנורמליזציה – ועל כך יותר מרמז הנשיא ג'ו ביידן בריאיון שלו השבוע לרשת CNN – לסעודים סדרה של דרישות מהאמריקאים, שכרגע בבית הלבן לא נלהבים להיעתר להן. בראש ובראשונה הסעודים מעוניינים שיוסרו מגבלות של הקונגרס למכירת נשק התקפי לממלכה. הסעודים סבורים שקיימו את חלקם בדרך להסרת האיסור עם סיום המלחמה בתימן, אך בינתיים ממשל ביידן, בין השאר בשל חוסר האמון בין הנשיא ליורש העצר, לא ממהר לפעול.

גם הדרישה של הסעודים להשיג יכולת גרעינית להפקת אנרגיה באמצעות טכנולוגיה אמריקאית נתקלת בקשיים עקב ההתעקשות שלהם להעשיר אורניום בתחומם. ביידן רמז כי ארה"ב גם לא נלהבת מהדרישה הסעודית הנוספת בדמות חתימת הסכם הגנה בין הממלכה לארה"ב.

דרישה נוספת שהעלו הסעודים כדי שיסכימו לנורמליזציה עם ישראל – הסכם סחר חופשי עם ארה"ב – נראית כרגע כמשהו שהאמריקאים יוכלו לתת לסעודים, אם כי עד כה מגעים להסכם כזה בין המדינות התנהלו במסגרת של גוש משותף עם עוד שלוש מדינות במפרץ, כשלבחריין ולעומאן הסכמי סחר נפרדים עם ארה"ב.