ההתפתלות המביכה של החשכ"ל להסתרת אזהרות חברות הדירוג

הדוחו"ת הכספיים של מדינת ישראל שפרסם אתמול החשב הכללי כוללים גם התייחסות לדירוג האשראי של המדינה. הנורמה היא לדווח על החלטות הדירוג שהתקבלו גם אחרי ששנת הכספים של הדו"ח חלפה, וזאת במסגרת מה שמכונה "ביאור 35". ולכן מעניין לבחון איך בחר החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, להציג את האזהרות של חברות הדירוג מפני קידומה של הרפורמה המשטרית ללא הסכמה רחבה.

כבר בהקדמה לדוחו"ת ניתן להבחין בהבדל משמעותי בין השנים. בדו"ח של שנת 2021 הכניס רוטנברג בדברי ההקדמה שלו את הפסקה הזו: "באפריל 2022 נוספה העלאת תחזית הדירוג על ידי מודי'ס מ'יציבה' ל'חיובית'". בדברי ההקדמה לדו"ח הנוכחי – של שנת 2022 – אי אפשר למצוא פסקה מקבילה המדווחת על הורדת תחזית הדירוג. אלא ניתן למצוא את ההתנסחות העקיפה שלפיה "בשנים 2021-2022 דירוג האשראי של ישראל שמר על יציבות בשלוש חברות הדירוג האשראי הבינלאומיות, להרחבה בנושא ראה ביאור 35 בדבר אירועים לאחר תאריך המאזן".

ובכן, הבה נלך אל ביאור 35 העוסק בהודעות דירוג האשראי של שנת 2023. הפסקה של החשב הכללי המתארת את הודעות חברות דירוג האשראי במהלך השנה רחוקה מלשקף את האזהרות החמורות שהעבירו החברות הללו מהחלשת המוסדות בישראל. רוטנברג לא משקר, הוא מציג באופן חלקי ומגמתי את דברי חברות הדירוג ועושה מאמץ לא מבוטל כדי להסתיר את הדגלים האדומים שהחברות הרימו אל מול ממשלת ישראל.

"מדגישה אלמנטים חזקים"

הדיווח של החשב הכללי פותח בהודעת הדירוג של פיץ' מ־1 במרץ, כך הוא מתאר זאת: "החברה הודיעה על אישור מחדש של דירוג האשראי של ישראל ברמה של A+ עם תחזית יציבה, בהודעתה מדגישה החברה את האלמנטים החזקים בכלכלת ישראל, ביניהם, כלכלה מגוונת ואיתנה, בעלת ערך מוסף גבוה. וחשבונות חיצוניים חזקים".

וכעת רוטנברג עובר לחלק הפחות נעים ומנסח אותו בריחוק: "על פי החברה, החולשות העיקריות על דירוג האשראי הן נטל חוב גבוה באופן יחסי, סיכונים ביטחוניים, וחוסר יציבות פוליטית". הניסוח של רוטנברג אינו שגוי, זה אכן תרגום של הפסקה הפותחת של הדו"ח של פיץ'. אך זו התעלמות שנראית מכוונת מפסקאות ארוכות ומפורשות של אותה הודעה, דוגמת הפסקה הנושאת את הכותרת "הרפורמה המשפטית עלולה להחליש את פרופיל האשראי". בפסקה נכתב כי "הממשלה שמה בראש סדר העדיפויות להעביר רפורמה משפטית שתצמצם את סמכויות ביהמ"ש העליון ותעניק יותר כוח לרוב בממשלה. פיץ' סבורים כי לרפורמה עשויה להיות השפעה שלילית על פרופיל האשראי או על ידי החלשת אינדיקטור הממשל או בגלל סנטימנט שלילי של משקיעים". פיץ' גם הזכירה מה קרה במדינות אחרות שהפחיתו "איזונים ובלמים". בפיץ' גם הקדישו פסקה שלמה לחשיבות של עצמאות בנק ישראל. או בקיצור, האופן שבו מסכם רוטנברג את הודעת פיץ' רחוק מלהיות שלם.

ההתפתלות של החשב הכללי מתגברת כשמגיעים להחלטה של מודי'ס להוריד את תחזית הדירוג מ"חיובית" ל"יציבה". רוטנברג מתאר כך את ההחלטה של מודי'ס להוריד את התחזית: "השינוי נבע מההערכה של מודי'ס כי הסנטימנט הנוצר סביב מתווה הממשלה לשינויים במערכת המשפט משקף הרעה בחוסן המוסדות והממשל בישראל". המשפט המסורבל הזה מותיר את הקורא עם יותר שאלות מתשובות. רוטנברג הולך בין הטיפות, מבחינתו "מודי'ס מעריכה שהסנטימנט משקף הרעה בחוסן", האם יש חשש להרעה בחוסן המוסדות? האם מודי'ס חושבים שיש הרעה בחוסן המוסדות או חשש להרעה בחוסן? אלא שבעוד רוטנברג מתפתל, חברת מודי'ס לא התפתלה כלל ופתחה את הדו"ח בקביעה כי "השינוי של התחזית משקף הידרדרות בממשל בישראל כפי שממחישים האירועים האחרונים.. האופן שבו ניסתה הממשלה ליישם רפורמה רחבת היקף מבלי לחפש הסכמה רחבה מצביע על היחלשות החוזק המוסדי". ובהמשך הדו"ח, "הערכת מודי'ס היא שתוכניות הממשלה מצביעות על הרעה בחוזק המוסדי והממשלתי של ישראל", לא סנטימנט שמשקף, אלא הרעה בחוסן.

רחוק ממודי'ס

ההתפתלות לא נגמרת כאן. רוטנברג ממשיך וכותב כי "סוכנויות הדירוג מצפות לוודאות כמה שיותר גבוהה ורואות בוודאות חשיבות רבה, ומבחינת סוכנויות הדירוג ודאות כלכלית מתבססת בין היתר על הסכמה רחבה בישראל לשינויים המשפטיים ולעוצמת המוסדות בישראל". פיסקת ההסבר התיאורטית הזו לא נמצאת בדו"ח המקורי של מודי'ס, והיא משקפת ככל הנראה את תפיסותיו של רוטנברג ששם דגש על "אי הוודאות". מבלי להיכנס לרמת הנכונות והדיוק של התפיסה ששמה דגש על אי הוודאות ולא על תכני הרפורמה, הרי שפיסקה זו משקפת כי הניסוחים של רוטנברג לא נובעים ממדיניות חסכנית של הצגת הודעות דירוג האשראי, אלא נועדו להקטין את עוצמת האזהרות של חברות דירוג האשראי.

בנוגע לחברת הדירוג השלישית, כותב החשב הכללי כי "S&P אישרה מחדש את דירוג האשראי של ישראל, והשאירה את התחזית על יציבה. התחזית היציבה מאזנת בין 'סיכונים פוליטיים, אזוריים ומקומיים מוגברים' מול כלכלה איתנה, מאזן תשלומים חזק, ורמת חוב ציבורי מתונה". גם כאן הסתפק החשכ"ל בבחירת משפטי הסיכום הכוללים, והתעלם מכך שחברת הדירוג הזהירה מאי הוודאות הפוליטית הפנימית בישראל.