אמיר ארגמן: "מי שחושב שצריך להפסיק עם העלאות הריבית לא יודע היסטוריה"

"את שבע הדקות הבאות אנצל כדי לנסות להסביר האם שד האינפלציה העולמית חזר לבקבוק", פתח ואמר אמיר ארגמן, אסטרטג השקעות ראשי, כלל ביטוח ופיננסים, בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי.

"מאז שנות ה-90 הייתה האינפלציה בארצות הברית סביב 2% בממוצע. בשנת 2020 המריאה האינפלציה בארצות הברית ל-9%. הסיבה המרכזית, כולם יודעים, היא הקורונה. לוקחים מערכת סדורה והופכים אותה לכאוס: פחות ייצור, אנשים בבית, אנשים פחות צורכים. היו גם הפרעות בשרשרת האספקה: פחות מוצרים, המחירים עולים. מלחמת רוסיה-אוקראינה שפכה דלק למדורה. אנחנו רואים שהאינפלציה כבר ירדה לאזור ה-3%. אז האם אפשר לברך על המוגמר? האם זו הסיבה היחידה? התשובה היא לא".

"אנחנו רגילים מאז 2008 שהבנק המרכזי בארצות הברית מדפיס כספים, ריביות נמוכות - אבל ב-2020 זה הפך להיות עירוי ישר לווריד. הממשלות מזרימות הרבה מאוד כסף ותומכות בכלכלה הגלובלית. הכסף הזה נצבר: חברות ומשקי בית חסכו את הכסף הזה והוא היתרגם לביקושים וזה מה שאנחנו רואים בשנה-שנתיים האחרונות. אנשים שלא רכשו רכבים, לא טסו לחו"ל - התחילו לחיות מחדש. עברנו מאינפלציה של היצע, לאינפלציה של ביקושים; עברנו מאינפלציה לא-דביקה לאינפלציה דביקה. למה זה חשוב? למשל מחיר הדלק יכול לעלות ולרדת. זה לא דביק. האירוע הזה נגמר. עכשיו אנחנו באינפלציה שלילית. למה הבנקים המרכזיים עדיין קשוחים איתנו? בגלל האינפלציה הדביקה, אינפלציה של שירותים.

"למשל, משכיר שהעלה את שכר הדירה לשוכר שלו ב-500 שקל, לא יוריד את שכר הדירה חזרה. לכן מי שמאיץ בבנקים המרכזיים, לא ממש מבין עם מה הם מתמודדים. הבעיה היא שהריבית הגבוהה לאורך זמן פוגעת בנדל"ן, בחברות, בצריכה. מי שיש לו משכנתא יש לו פחות כסף לבזבז. המטרה של הבנקים המרכזיים היא מטרה מאוד קשה להשגה. תארו לעצמכם מישהו שמנסה לנסוע קדימה תוך כדי שהוא מסתכל במראה האחורית של הרכב. האינפלציה נוצרת ממה שקרה בעבר, ואילו העלאת הריבית תשפיע רק בעוד 12 עד 18 חודשים".

"לכן בנקים מרכזיים לא ממש יכולים להשלים את המשימה. אז מה אנחנו רוצים מהם? מי שחושב שהבנק המרכזי צריך להיות יותר רך, להפסיק עם העלאות הריבית, לא מכיר היסטוריה. בנק מרכזי שמעלה ריבית ומוריד אותה מהר מדי, נסיגה מוקדמת מדי עלולה לגרום להתפרצות אינפלציונית בשיעור דו-ספרתי. שווקים מדי פעם מייצרים לעצמם נרטיב - למשל הבינה המלאכותית. יש איזשהו נרטיב בשווקים, שהבינה המלאכותית תעזור לחברות להתייעל. האם זה נכון? לא יודע. יכול להיות שהתועלות של הבינה המלאכותית קטנות יותר במציאות. למשל מניית זום. בקורונה ניהלנו פגישות רק דרך וידאו, אמרו לנו שכבר לא ניסע לפגישות וכנסים בחו"ל. האם זום שינתה את חיינו? כן. האם המניה שלה עלתה פי עשרה ואז ירדה ב-90%? גם כן. שד האינפלציה ברובו בתוך הבקבוק ותהיו בטוחים שהבנקים המרכזיים לא יורידו את הריבית עד שהשד יהיה כולו בבקבוק".