הסברה? תעמולה: המשרד לכיבוס נתוני ההפיכה המשטרית

הממשלה כנראה תחליט היום סוף סוף, מה הם תחומי הפעילות של משרד ההסברה בראשו עומדת גלית דיסטל אטבריאן. מבין השורות נראה כי תחום הפעילות העיקרי של המשרד צפוי להתרכז במאמצי הסברה סביב ההפיכה המשטרית או כפי שהיא נקראת בממשלה "הרפורמה המשפטית". כלומר, להסביר באנגלית את מה שקשה להגיד בעברית ("זרקתי את פסקת ההתגברות"), לנסות בכל מחיר לחתור לשינוי המשטר בישראל אך בלי לשלם מחיר בינלאומי.

הסיבה לחשש זה נעוצה בכך שהחלטת הממשלה מדגישה כי כל מה שקשור למאבק באנטישמיות בעולם ולמאבק בחרמות נגד ישראל, יישאר בתחומי משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות בו מכהן השר עמיחי שיקלי. על משרד ההסברה הוטלה המשימה הכללית "להציג לציבור הבינלאומי את הנעשה בישראל באופן מהימן, ולהתמודד עם מידע כוזב".

אם משרד ההסברה מתכוון שלא להתעסק באנטישמיות ובדה־לגטימציה לישראל, כלומר בטענות על ישראל הקשורות לסוגיות הביטחון, הרי שהוא יהיה כלי תקשורת נוסף שינסה לדברר את המהפכה.

קמפיין תומך להפיכה

הזיקה להפיכה המשטרית עולה גם ממטלות אחרות שהממשלה מטילה על משרד ההסברה. מטלה אחת היא "להביא לידיעת הציבור הישראלי מידע עובדתי רלבנטי שנמצא לאחר בחינה מקצועית של משרד ההסברה כי הוא ראוי להסברה ממשלתית".

חשוב לזכור, ההצעה מדגישה שהמשרד לא נכנס לתחומים של משרדים אחרים, כך שמשרד ההסברה לא הולך להסביר על נזקי ההשמנה, על זהירות בדרכים או על השמשת מקלטים בעת חירום. ההסברה שלו היא "מידע עובדתי שייראה רלבנטי לגורמי המקצוע במשרד ההסברה". קשה שלא לראות איך הסעיף הזה לא מתגלגל בידי השרה לקמפיין תומך להפיכה.

המטלה השלישית שמוטלת על המשרד מזכירה כמעט בפירוש את ההפיכה המשטרית. הכוונה היא לאחריות שהוטלה על השרה "לקדם באמצעים הסברתיים את החוסן והלכידות של החברה הישראלית ואת ערכיה כמדינה דמוקרטית".

הממשלה מודה במשבר

בדברי ההסבר להחלטה אף נכתב באופן מפורש כי "המתחים בין קבוצות שונות בחברה, והמתח בין הזהות הקבוצתית לבין הזהות הישראלית הפכו בחודשים האחרונים לאיום מן המעלה הראשונה על חוסנה של מדינת ישראל ויש צורך ביצירת לכידות והדגשת המכנה המשותף לצד מתן ביטוי לקבוצות אוכלוסייה".

יש לברך על הפיסקה הנדירה הזו של הממשלה המודה כי המצב החברתי מגיע לכדי איום מן המעלה הראשונה, ובכלל מפתיע קצת לשמוע פוליטיקאית שמקדמת את פוליטיקת הזהויות במלוא המרץ מצרה על כך "שהחברה הישראלית עוברת תהליכים שמדגישים את הזהות הפרטיקולרית והשבטית על פני הזהות הישראלית המשותפת".

אך מטריד יותר מכל זו המחשבה שמדובר באתגר של הסברה, ולא באתגר של מדיניות ממשלתית. הממשלה יכולה וצריכה להביט אל נוכח הפילוג והקרע בעם ולעשות מעשה של ממש בכדי לכונן את אותה זהות ישראלית משותפת. זהות ישראלית לא תקום דרך משרד תעמולה.