החרדים ויתרו על פשרה כדי לקבל פטור גיוס מוחלט

"סיעות יהדות התורה וש"ס מודיעות, שעניין זה (הסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות) הוא נוגע בנפשן ומבחינתן אמור היה להיות מוסדר כתנאי עוד קודם להקמת הממשלה, אך מתוך מודעות לתהליכים המתבקשים, נקבע כי חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה, והתיקון לחוק שירות הביטחון יושלמו עד להעברת תקציב 2023" - סעיף זה בהסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות ממחיש את התסכול בו מצויים הפוליטיקאים החרדיים והציבור החרדי כולו. בעוד שההישג העיקרי שביקשו להשיג בקדנציה הזו הוא אסדרה של סוגיית גיוס החרדים, במקום זאת הם מוצאים את עצמם בלב סערת ההפיכה המשטרית.

ההבהרה של החרדים כי מדובר בדבר שחשוב להם ביותר אינה סתמית, שכן כל מפלגות הקואליציה, כולל החרדים, חתמו על סעיף 30 בהסכמים הקואליציוניים שנותן לחקיקת ההפיכה המשפטית "עדיפות מוחלטת ומלאה, בכל מקרה ובכל נסיבות, על פני כל חקיקה אחרת". צריך להודות על האמת, החרדים לא היו אדישים להפיכה המשטרית, הם חשבו שחקיקתה תאפשר להם להעביר את פסקת ההתגברות ובכך להגן על חוק הפטור הגיוס ממתקפה בבג"ץ. אך ככל שעובר הזמן הם מגלים כי בנימין נתניהו ממהר לזרוק דווקא את פסקת ההתגברות מחבילת ההפיכה והם שואלים את עצמם אם לא היו דרכים פשוטות ועדינות יותר לפתור את חוק הפטור מגיוס.

הפוליטיקאים החרדים מנסים לחדד בשבוע האחרון את המסר הבא: "אנחנו חייבים חוק גיוס שיאפשר לבחורי הישיבות לא להתגייס, זה חשוב לנו יותר מן הרפורמה המשטרית". הפוליטיקאים החרדים נזהרים שלא לייצר משבר קואליציוני ולכן הם נשארים ברמת הדרישות הטכניות, אך מאחורי הדרישות הללו יש תחושות מורכבות בציבור החרדי, שמגיעות עד לפוליטיקאים. החרדים חשים שהם גם אוכלים את הדגים המסריחים, וגם מגורשים מן העיר; גם משלמים מחיר חברתי בגין ההפיכה המשטרית, שמעמיקה את הקרע והביקורת בין החברה החרדית לציבור החילוני בישראל, וגם הרכיב שהיה החשוב ביותר עבורם, פסקת ההתגברות, מושלך על ידי ראש הממשלה לפח בראיונות באנגלית.

בעוד הפוליטיקאים החרדים אומרים כי הם סבורים שנתניהו יעביר את פסקת ההתגברות למרות הצהרותיו, הרחוב החרדי שואל את עצמו "האם הכניסה לרכבת החקיקה הזו משתלמת לנו בכלל?". התרעומת והחששות ברחוב החרדי גדלו גם בגלל שמהלך כמו הורדת גיל הפטור, שבעבר היה מקובל על חלק מהחברה החילונית, צפוי להפוך כעת להיות איתות לפתיחת המחאות מחדש - מה שעשוי לגרום לכך שהליכוד לא יקדם את התחייבותו להסדרת הפטור מגיוס של החרדים.

בעולם אחר, היה אפשר לצפות שאי הנחת מאי הסדרת נושא הגיוס תשמש את הפוליטיקאים החרדים להיכנס לעמדת המבוגר האחראי, להכריז כי הם אינם מקדמים את ההפיכה המשטרית שלא בהסכמה רחבה ולהפוך להיות חוד החנית בקידום ההסכמות. אחת ההסכמות הללו יכולה היתה לכלול פתרון כלשהו לסוגיית הגיוס – אולי אפילו פסקת התגברות של 65 – תוך כדי התחייבות של מפלגת אופוזיציה אחת לתמוך בחוק. או במילים אחרות: החרדים יכלו להוביל מעין עסקה שבה הם מתחייבים ל"רפורמה בהסכמה רחבה" תמורת האתנן של "חוק גיוס לא שוויוני". אבל הקול החרדי הזה כמעט ולא נשמע, פרט לאריה דרעי, שמשמיע אותו בעדינות מסוימת.

אגב, לשם הקוריוז יש לציין כי מפלגת ש"ס היא היחידה ממפלגות הקואליציה שהכניסה את הסעיף הבא (סעיף 84) להסכם הקואליציוני שלה, שלפיו "הממשלה תפעל להגיע להסכמה רחבה בעם בנושאים השנויים במחלוקת", אך נראה שלא מדובר בסעיף וטו ובש"ס לא מתכוונים בשלב זה להפעיל אותו. מה שקורה בפועל הוא ההפך הגמור - הפוליטיקאים החרדים מטילים את כל כובד משקלם על יישום "חוק גיוס" טוטאלי המלווה בפסקת התגברות צרה, לגבי הסערות ברחוב הישראלי. חבר כנסת חרדי אומר ל"כלכליסט": "את ציבור הבוחרים שלנו לא מטריד שתהיה מחאה כמה ימים".

הפתרון ה"זמני" שוב עולה על הפרק

את האפשרויות להסדרת סוגיית הגיוס ניתן לחלק בצורה גסה לשניים: קיבוע אי־השוויון בחובת הגיוס כנורמה חוקית וקבועה; או מתווים שתכליתם לצמצם את אי השיווין בתהליך הדרגתי.

הניסוח המקורי של האפשרות הראשונה היה באמצעות "חוק יסוד לימוד תורה" שמופיע בהסכמים הקואליציוניים. חוק כזה היה יוצר תשתית חוקית המאפשרת להגדיר לימוד תורה כמקביל לשירות צבאי. אלא שאפשרות הזו ירדה מהפרק, גם בגלל לחץ ציבורי וגם מפני שהמשפטנים המייעצים לוועד הישיבות ולחרדים (בראשם עומד רז נזרי, המשנה ליועמ"ש לשעבר) סבורים כי חוק כזה לא יסייע לעגן את הפטור מבחינה משפטית, שכן גם אם בג"ץ לא יפסול את החוק (מכיוון שהוא יוגדר כ'חוק יסוד') הוא עדיין יבקש לאזן בין הזכות לשיוויון לבין חשיבותו של לימוד התורה. לכן ההצעה הנוכחית מדברת על פסקת התגברות, שתאפשר להעביר מחדש את חוק הגיוס המקורי שנפסל בבג"ץ ב־2015. המשמעות היא שיהיה ניתן לדחות את שירותם של בני הישיבות מכח חוק, ללא שיהיה ניתן לבקר את החוק בבית המשפט. אפשרות זו מועדפת על החרדים, בייחוד על אגודת ישראל, שמעוניינת בפתרון שיחזיק שנים רבות.

המשפחה האחרת של הפתרונות היא מתווים שנועדו לצמצם את אי השוויון בתהליך הדרגתי. המתווים המתוחכמים בקבוצה הזו מבקשים להתבסס על שתי עקרונות: עיקרון אחד הוא הגדלת מספר המתגייסים והמשרתים החרדים בתהליך הדרגתי (ובמסגרות שאינן בהכרח צבאיות); והעיקרון השני הוא עידוד החרדים להשתלבות בתעסוקה.

מתווים כנים כאלו יוכלו לעבור את בג"ץ, שכן המדינה תטען כי המתווה מגדיל את השוויון בטווח הארוך מחד, ושהנסיגות שיש בו מעקרון השוויון, דוגמת הורדת גיל הפטור, נעשים לשם מטרה ראויה וחשובה של שילוב החרדים בתעסוקה. ככל שהמתווים מהסוג השני יהיו כנים יותר מבחינת הממשלה, כלומר, שבית המשפט ישתכנע שיש נכונות לפעול לשילוב חרדים בתעסוקה ולהגדיל את מספר המתגייסים בקרבם, כך הסיכוי שלהם להיות מאושרים בבית משפט הולכים וגדלים.

על פניו, הפתרונות מן הסוג השני פחות נוחים לפוליטיקאים החרדיים, שכן הם אינם פותרים את סוגיית הגיוס מביקורת שיפוטית ויהיו בעתיד חשופים לפסילה בבג"ץ. אך הפוליטיקאים החרדים גם מפנימים בימים האחרונים שייתכן כי בטווח הארוך כדאי ללכת לעוד פתרון זמני מאשר לייצר מהומת עולם חברתית ופוליטית כדי להשיג פטור בחוק גורף וקונטרוברסלי. הם יודעים היטב שלפעמים הזמני הוא הדבר הקבוע ביותר.

יתרה מזו, חשוב לזכור שהחרדים לא מוטרדים מכך שהם יגויסו בפועל - הרי כבר עברו כמעט 50 יום מאז שפג תוקפו של חוק הגיוס, ואף בחור ישיבה לא גויס. הם מוטרדים בעיקר מכך שכל הישגיהם התקציביים לישיבות, כ־2.9 מיליארד שקל, בשנות התקציב הנוכחיות, עשויים להיות מוקפאים, שכן מבחן התמיכה לישיבות קובע מפורש כי בכדי לקבל תמיכה כספית על בחורי הישיבה הלומדים במוסד להיות דחויי שירות - והמסלול של פסקת התגברות עשוי להיתקל בקשיים וסיבוכים שיעכבו את הכספים הללו.

מי יעזוב את הישיבה בגיל 21?

משרד האוצר הפך להיות אחד הגורמים החשובים בסוגיית אי גיוס החרדים. הכלכלנים במשרד סבורים שהעובדה שמי שאין לו פטור משירות צבאי לא יכול להשתלב בתעסוקה היא איוולת, שכן בזמן שברור לכל שהחרדים דה פקטו לא מתגייסים ולא צפויים להתגייס, אנו מכריחים אותם להישאר בישיבה וללמוד - לרבות אלה שהיו מעוניינים להשתלב בתעסוקה.

במשרד האוצר תומכים בהורדת גיל הפטור לגיל 21 וסבורים כי הורדה כזו תאושר גם בבג"ץ, שכן הפגיעה בשוויון נעשית לתכלית ראויה. כדאי להזכיר שהשופט יצחק עמית כתב בעבר בפסק הדין שניתן לבחון אפילו הורדה של גיל הפטור לגיל 18 לתקופה מוגבלת כדי לעודד יציאה לתעסוקה.

הפגנה נגד הגיוס. החשש המיידי: עצירת תקציבים לישיבות | צילום: יואב דודקביץ

באוצר אומרים כי הורדה לגיל 18 איננה אפשרית באקלים החברתי הנוכחי, אך בעוד מבחינת החילונים ספק האם יש הבדל בין בליעת הגלולה המרה של פטור מגיל 18 לבין בליעת הגלולה של פטור מגיל 21, הרי שמבחינת החרדים ישנה התנגדות חריפה לפטור מגיל 18. באופן מסורתי, החרדים התנגדו להורדת גיל פטור גם ל־21, בשל החשש שזה יגרום לבחורי ישיבות לצאת מהיכלי התורה לטובת עולם התעסוקה.

אלא שההתנגדות הזו רוככה לאחרונה: באגודת ישראל החסידית, למשל, אומרים כי בגיל 21 תלמידי הישיבות שלהם נשואים וממילא כבר לא נמצאים ב"סיכון רוחני". ואילו בדגל התורה סבורים כי "אין בחורי ישיבה שיעזבו לעולם התעסוקה בגלל פטור מגיוס". לעומת זאת, בש"ס יש גורמים שחוששים כי הורדת גיל הפטור תביא לזניחת הישיבות דווקא בקרב המצביעים שלהם.

על אף שהפוליטיקאים החרדיים אמורים לפעול להקטנת העוני בחברה החרדית וממילא להגדלת שיעורי התעסוקה בקרב הגברים החרדיים, הרי שהחרדים לא מביעים התלהבות של ממש מהורדת גיל הפטור. מספר פוליטיקאים הגדירו את זה כ"עניין של האוצר. זה לא פותר לנו באופן מהותי את הבעיה של גיוס בין גילאי 18 עד 21, אף אחד לא מדבר על פטור לגילאים האלו", אמר פוליטיקאי חרדי ל"כלכליסט". ועדיין, יש הבנה חרדית כי אם יוצג מתווה שלם שמציב יעדי גיוס מחד, ומציג צעדים לשילוב חרדים בכלכלה מאידך, הרי שסיכויי המתוה להיות מאושרים הולכים וגדלים.

כמה גורף יהיה חוק הפטור מגיוס?

בג"ץ פסל ב־2017 את חוק הפטור מגיוס הקודם בטענה שאינו שוויוני, והטיל על הממשלה לחוקק חוק חדש. הליכוד מבקש מהחרדים להתפשר כדי לחוקק חוק שיעבור את מבחן בג"ץ, אך החרדים מסרבים. תחת זאת, הם מבקשים להעביר במסגרת חוק הפטור מגיוס פסקת התגברות שתאפשר לחוקק מחדש חוקים שבג"ץ פסל, כפי שהוסכם בהסכמים הקואליציוניים. נתניהו מתנגד לכך ובליכוד מבקשים לחוקק את פסקת ההתגברות רק לאחר שחוק הפטור מגיוס החדש ייפסל.

פטור גורף מגיוס

בעד: החרדים - דורשים פטור גורף.

נגד: הליכוד - דורשים לצמצם את היקף הפטור.

יעדי גיוס

בעד: הליכוד - מוכן לתמוך בקביעת יעדי גיוס, אפילו ללא סנקציות פליליות או כלכליות.

נגד: החרדים - מתנגדים לקבוע יעדי גיוס, גם לא כאלה שלא תהיה סנקציה בצדם.

חוק יוקרת השירות

בעד: שר הביטחון גלנט - מקדם את "חוק יוקרת השירות", שיעניק הטבות משמעותיות לכלל המשרתים בצבא בעלות של כ־8 מיליארד שקל בשנה.

נגד: שר האוצר סמוטריץ' - טוען שאין כסף בקופה.

הורדת גיל הפטור

בעד: הליכוד והחרדים מסכימים על הורדת גיל הפטור מ־26 ל־21–22.