לאחר שנים של הססנות, משרד הבריאות מחריף את המאבק בסיגריות האלקטרוניות

משרד הבריאות ממליץ לראשונה לאסור בחקיקה באופן גורף הוספה של טעמים למוצרי עישון. שהאיסור יחול לא רק עליהן אלא גם על נרגילות ומוצרים אחרים. בנוסף, משרד הבריאות, שבראשו עומד השר משה ארבל, מציע להעלות את גיל העישון המותר בחוק ל־21 ולאסור באופן גורף מכירה של סיגריות אלקטרוניות חד־פעמיות.

הסיגריות האלקטרוניות החד־פעמיות אחראיות לזינוק של שימוש בני הנוער בסיגריות מכיוון שהן זולות יותר מהסיגריות הרב־פעמיות לסוגיהן. עם זאת, שירה כסלו, מנכלי"ת המיזם למיגור העישון, אמרה לכלכליסט: "האיסור הזה צפוי להעביר את בני הנוער לצרוך סיגריות אלקטרוניות רב־פעמיות. משרד הבריאות היה צריך לנסות לאסור באופן גורף מכירה של סיגריות אלקטרונית". בנוסף, המשרד ממליץ לאסור למכור בקבוקי נוזל מילוי שיהיה בהם תכולה של יותר מ־10 מ"ל.

למרות שהחקיקה בישראל נגד הסיגריות האלקטרוניות היא מהמתקדמות ב־OECD, ניתן לראות כעת שהחקיקה לא היתה מספיקה. נזכיר כי משרד הבריאות מנע את כניסתם של חלק מהסיגריות האלקטרוניות לארץ עד שהוחלט בבית המשפט כי אין לו סמכות למנוע את כניסתן. הממשלה התעכבה לא מעט במיסוי הסיגריות האלקטרוניות, וגם המיסוי הזה הופחת במספר פעימות כשהאחרונה שבהם היא בפברואר השנה. הההססנות הממשלתית נבעה מהקונספציה שיש בסיגריות האלקטרוניות סיכון מופחת. אך כעת מתברר שגם אם הסיגריה האלקטרונית מסוכנת פחות (טענה שלא מגובה מחקרית), היא מדבקת וממכרת יותר.

בנוגע למיסוי הסיגריות האלקטרוניות, ממליצים במשרד הבריאות לחזור לעולם שבו הסיגריות האלקטרוניות והסיגריות הרגילות ממוסות באותה רמה. נזכיר, כי בפברואר האחרון הופחת המס על סיגריות אלקטרוניות ל־145%, לעומת 270% בשאר מוצרי הטבק. בנוסף, ממליצים למסות את נוזל הניקוטין שהיום פטור ממס, ונפתחה פרצת מס המאפשרת לאנשים למהול באופן פרטי את הנוזל עם הניקוטין. כמו כן, לפי ההמלצות יש למסות סיגריות אלקטרוניות במערכת פתוחה. המלצה אחרונה בנוגע לסיגריות האלקטרוניות היא לקבוע גם שמוצרי האידוי והחימום עצמם יהיו בצבע שנחשב לצבע "המכוער ביותר בעולם" (פנטון 448C), הצבע שכיום מכסה את עטיפות כל מוצרי הטבק.

משרד הבריאות ניצל את המלחמה בסיגריות האלקטרוניות כדי להעמיק עוד את המלחמה בכל עולם העישון, והוא מציע להגביל את מכירת הסיגריות רק לנקודות מכירה ספציפיות. מנוסח ההצעה נראה כי בכוונת המשרד להוביל חקיקה שתאסור על חנויות מכולת רגילות למכור מוצרי עישון. אחרי השינוי יוכלו רק חנויות ייעודיות למוצרי עישון למכור סיגריות. גם חנויות לממכר משקאות חריפים יוכלו למכור מוצרי עישון.

אך ההמלצה הדרמטית ביותר היא ההחלטה להעלות את גיל המכירה המותר לסיגריות, כלומר, יהיה ניתן למכור סיגריות רק מגיל 21 ומעלה, ולא מגיל 18 ומעלה כפי שנהוג היום. מהלך זה קודם בעבר על ידי חבר הכנסת יהודה גליק. הטיעון העיקרי כנגד המהלך הוא כי "לא ייתכן שניתן לילדים בני 18 נשק ונבקש מהם לסכן את עצמם, אך לא ניתן להם לעשן".

במשרד הבריאות התייחסו באופן מובלע לטיעון וכתבו "צעירים רבים מתחילים לעשן בזמן שירות החובה בצבא, ולכן אנו סבורים כי לנוכח מצב זה אפילו עוד יותר נכון להעלות בישראל את גיל המכירה לגיל 21. כך נסייע כמדינה לצעירים המתגייסים לשמור על בריאותם".

במיזם למיגור העישון לא מתלהבים מההמלצה האחרונה. מנכלי"ת המיזם שירה כסלו אמרה לכלכליסט "גם איסור מכירה עד גיל 18 לא נאכף. הסקרים שלנו מלמדים כי בני נוער רוכשים את הסיגריות בעצמם. אנחנו מברכים על ההצעות של משרד הבריאות, אך בשלב זה יש לתעדף את העמקת האכיפה על פני הרחבת האיסור".

שיעור בני הנוער המעשנים בקביעות בחברה היהודית הכפיל את עצמו מ־4.7% ב־2019 ל־9.8% ב־2022. שיעור כלל המעשנים בקבוצת הגיל הזו (15–17) עלה גם הוא מ־15.5% ב־2019 ל־24.8% בשנת 2022. בחברה הערבית המצב חמור יותר, שם אנו מגיעים לשיעורי עישון של כ־38% בקרב גילאי 15–17. כלומר, יש בישראל כ־110 אלף בני נוער שעישנו בחודש האחרון.

ההסבר לתופעה הזו הוא בן שני מילים: "סיגריה אלקטרונית". בשנים האחרונות הסיגריה האלקטרונית הפכה לשער הכניסה לעולם העישון. ההסתכלות הנכונה עליה מבחינת שיקולי מדיניות ציבורית צריכה להיות כגורם שצפוי להגדיל את מספר ושיעור המעשנים המסורתיים בתוך כמה עשורים, לאבד לטמיון חלק משמעותי מההצלחה להפחתת שיעורי העישון, לעלות הון למערכת הבריאות הציבורית, וחשוב מכל, לאמלל את חייהם של מאות אלפי משתמשים. אפיונים אלו מביאים לכך שהסיגריה האלקטרונית אטרקטיבית גם בקרב ילדים קטנים. לפי נתוני משרד הבריאות כ־3% מכיתות ה'–ו' מעשנים סיגריות אלקטרוניות. מדובר בכ־10 אלף ילדים.

המשמעות של הנתונים הללו היא דרמטית, שכן היא מנתצת שתיים מהקונספציות העיקריות סביב הסיגריות האלקטרוניות - קונספציית הנזק המופחת, והכלי לגמילה.

משרד הבריאות מודה כי נושא "הנזק המופחת" שנוי במחלוקת. בנוסף, יש עדיין מחסור במחקר ארוך טווח לגבי סרטן ועישון פאסיבי. בעבר הדילמה הייתה "האם לתעדף את אלו שכבר מכורים או את בני הנוער?" אלא שכעת מתברר כי היקפי הכניסה לעישון בגין הסיגריות האלקטרוניות גדלים והולכים, כי הן פוגע בשיעור הנגמלים מניקוטין, וכי התועלת שלהן ככלי לגמילה טרם הוכחה.

גם אם ברמת הפרט הנזק מעישון סיגריה אלקטרונית קטן מסיגריה מסורתית (נתון שנוי במחלוקת), הרי שהנזק לחברה הישראלית עשוי להיות אף גדול יותר מסיגריה מסורתית, שכן היא מכניסה רבים וצעירים יותר לעולם העישון.