חגיגות בניו דלהי לאחר הנחיתה על הירח | צילום: Arun SANKAR / AFP
הנחיתה על הירח: צעד גדול למגזר החלל של הודו
הודו הפכה למדינה הרביעית בעולם המשתייכת ל"מועדון הירח" היוקרתי וצפויה עתה לזריקת מרץ משמעותית בתחום תעשיית החלל והלוויינים הפרטית. עוד לפני הנחיתה ההיסטורית, כלכלת החלל ההודית צמחה בקצב גבוה פי 2 לעומת שאר העולם
ימים ספורים אחרי שרוסיה כשלה בניסיונה להנחית את החללית לונה־25 על הירח, מבצע שהסתיים בהתרסקות כואבת, הודו עשתה היסטוריה והפכה למדינה הראשונה בעולם שהנחיתה חללית קרוב מאוד לאזור הקוטב הדרומי של הירח — כר פוטנציאלי למחקר מקיף ומרכזי בחשיבותו.
"הודו הגיעה לירח", הכריז ס. סומאנאת', ראש ארגון חקר החלל ההודי (ISRO), שהוא השישי בגודלו בעולם, בעקבות הנחיתה הרכה של צ'נדריאן־3. "זוהי הכרזת ניצחון להודו החדשה", בישר בגאווה ראש הממשלה נרנדרה מודי, שצפה ברגעי הנחיתה מיוהנסבורג, שם הוא משתתף השבוע בפסגת מדינות ה־BRICS. מודי בירך את אנשי חדר הבקרה ואמר: "המדינה תמיד תזכור אותנו ברגע הזה". עוד הדגיש, כי הצלחת המשימה צריכה לדחוף את הודו לעבר עתיד מזהיר יותר, כאשר תקוותו היא כי הצטרפותה למועדון הירח היוקרתי תעודד השקעות בשיגורים פרטיים לחלל ועסקים נלווים בתחום הלוויינים.
"ההצלחה הזו שייכת לכל האנושות ותסייע למשימות הירח של מדינות אחרות בעתיד", אמר עוד מודי, בנוכחות שאר מנהיגי ה־BRICS שהצטרפו לחגיגות הניצחון. "אני סמוך ובטוח שכל המדינות בעולם, כולל אלה מחצי הכדור הדרומי, מסוגלות להצלחות. כולנו נוכל לשאוף לירח ומעבר". דבריו אלה התכתבו עם הכרזה חשובה שביצע במהלך הפסגה היום, לפיה הודו ערוכה ומוכנה להרחיב את ברית הכלכלות המתעוררות המונה כעת מלבד הודו, את רוסיה, סין, ברזיל ודרום אפריקה.
הנחיתה המוצלחת מגיעה ארבע שנים לאחר ניסיון כושל שביצעה סוכנות החלל ההודית להגיע לירח, אז התרסקה החללית צ'נדריאן־2 במהלך הנחיתה.
ההישג ההיסטורי היום, לאחר ימים ארוכים של ציפייה מתוחה, עורר פרץ של חגיגות ניצחון ברחבי מדינת הענק. כתבת אתר ה"דויטשה וולה" בניו דלהי, אמריטה צ'ימה, תיארה את תגובת תושבי הודו לנחיתה על הירח כ"אופוריה".
"להודו יש אוכלוסייה צעירה, תוססת ומלאת שאיפות וחלומות והם גאים מאוד להיות חלק ממדינה שצועדת לעבר העתיד ומסוגלת להיות חלק מהליגה של הגדולים, אפילו בתוכנית החלל שלה", ציינה.
החללית יצאה לדרכה לפני ששה שבועות, במהלכם הודים צפו באדיקות בשידורים שתיעדו את המשימה ונשאו תפילות לאלים שלהם, לנחיתה מוצלחת.
הקוטב הדרומי של הירח, אתר חשוב במעלה למטרות מחקר, הוא מקור פוטנציאלי לחמצן, אנרגיה ומים לצורך ביצוע משימות עתידיות ולהקמה אפשרית של מושבת חלל. עתה, לאחר הנחיתה, הגשושית הסולארית פראגיאן (חוכמה בשפת הסנסקריט) צפויה לרדת מהחללית ולבצע במשך השבועיים הקרובים משימות גישוש במהלכן תאסוף דגימות קרקע. המשימות הללו יימשכו מדי יום, עד לדעיכת הסוללות הסולאריות לאחר שקיעת השמש.
"המדינה כולה נרגשת מהמשימה הזו", ציין בשיחה עם האתר space.com אניל בארדוואג', מנהל מעבדת המחקר הפיזיקאלית בהודו, שבנתה כמה מהמכשירים שנמצאים על סיפון הצ'נדריאן־3. כמה וכמה מדינות, ובהן ארצות הברית, סין, יפן וגם ישראל, מתכננות לצאת למשימות חלל בשנים הקרובות. עם זאת, עד לנחיתה ההודית היום, רק ארצות הברית, סין ובריה"מ לשעבר הצליחו לנחות על הירח.
"איזו דרך נפלאה להפגין טכנולוגיות חדשות וגם להשיג את הנחיתה הרכה הראשונה של הודו על גוף שמימי. כל הכבוד, התרשמתי מאוד", כך צייץ מזכ"ל סוכנות החלל האירופית ESF ג'וזף אשבאכר, ב־X (לשעבר טוויטר). הסנטור ביל נלסון, ראש תוכנית החלל האמריקאית נאס"א, הצטרף גם הוא למברכים. "אנחנו מאושרים להיות השותפים שלכם במשימה הזו!" כתב ברשתות החברתיות. שני ארגוני החלל ליוו את הודו במשימות שונות לקראת היציאה לחלל.
הנחיתה המוצלחת צפויה לתת זריקת מרץ חסרת תקדים לתעשיית החלל ההודית, ששוויה מוערך כעת ב־8 מיליארד דולר, שהם כ־2% מכלכלת החלל הגלובלית. קצב הצמיחה שלה בשנים האחרונות עומד על 4% בשנה, פי שניים מהעולם, כאשר התחזית עד כה היתה כי עד שנת 2040 יגיע שווי תעשיית החלל ההודית ל־40 מיליארד דולר. כל ההערכות הללו צפויות להשתנות עתה, בעקבות המשימה ההיסטורית המוצלחת.
מאז 1999, הודו שיגרה לחלל 381 לוויינים זרים עבור 34 מדינות וגרפה מכך 279 מיליון דולר בהכנסות. לפני יציאתה של משימת הירח לדרך, אנליסטים העריכו כי אם תזכה להצלחה, הרי שהיעדים הפיננסיים יושגו בשלב מוקדם הרבה יותר, שכן מדינות אחרות צפויות עתה לחבור להודו לעסקאות בתחום הלוויינים.
תקציב ארגון החלל ההודי לצורך ביצוע המשימה עמד על 74 מיליון דולר, כאשר לשם השוואה, נאס"א צפויה להוציא כ־93 מיליארד דולר על משימת החלל ארטמיס עד שנת 2025.
"ברגע שהמשימה הזו תצליח, היא תעלה את הפרופיל של כל מי שמשתתף בה", כך העריך אג'יי ללה, יועץ במכון מאנוהר פריקאר למחקר בטחוני, שאמר את הדברים ל"טיימס אוף אינדיה". הודו שואפת ללכת בעקבות נאס"א ולפתוח את תחום החלל להשקעות פרטיות, בדומה לפרויקט ספייסX של אלון מאסק ופרויקטים של חברות אסטרובוטיק ואינטואיטיב מאשינז. גם חברות כמו אקסיום ספייס ובלו אוריג'ין של ג'ף בזוס מפתחות יורשות במימון פרטי לתחנת החלל הבינלאומית.
בימים האחרונים, לקראת הציפייה לנחיתה מוצלחת אפשרית על הירח, מניות תעשיית החלל של הודו הוסיפו לשוויין 2.5 מיליארד דולרים - כך לפי דיווח בסוכנות בלומברג. המניות הללו כוללות, בין השאר, את החברות Avantel, Centum ו־Linde India. לפי דיווחים, מאז 2021, סטארט-אפים בתעשיית החלל ההודית קיבלו מימון כולל של מעל 200 מיליון דולר.
"הודו צריכה לעודד אימוץ נרחב של שירותי אינטרנט לווייניים ולמקסם את היכולות הקיימות שלה בתחום של ייצור לוויינים ומערכות שיגור", ציין בחודש שעבר בראיון לאתר livemint בארניק ציטראן מייטרה, שותף מנהל בחברת ארתור די. ליטל, הודו ודרום אסיה. במקביל, חברת הייעוץ צופה כי שוק החלל הגלובלי צפוי להגיע לשווי של טריליון דולר עד 2040, כאשר קצב הצמיחה של תעשיית החלל ההודית, כאמור, הוא כפול מזה של המתחרות.
"ממשלת הודו שואפת שמגזר החלל של המדינה יגיע לנתח של 9% מהתעשייה הגלובלית עד 2030. לפי התחזיות הקיימות, כלכלת החלל של הודו עשויה להגיע להיקף של 40 מיליארד דולר עד 2040. עם זאת, להודו יש פוטנציאל לקבל נתח גדול הרבה יותר מתעשיית החלל הגלובלית — 100 מיליארד דולר בהזדמנויות עד 2040", ציינה סוכנות הייעוץ. גם תיירות החלל הצוברת תאוצה בימים אלה ממש, צפויה לתת לכך רוח גבית, הדגיש מייטרה.