סעודיה ב־BRICS: החיזוק המשמעותי ביותר מאז הקמתו

איראן, סעודיה, איחוד האמירויות, ארגנטינה, מצרים ואתיופיה הוזמנו בשבוע שעבר להצטרף לגוש הכלכלי BRICS בתום פסגת המדינות החברות שנערכה ביוהנסבורג. המדינות הוזמנו להצטרף החל ב־1 בינואר 2024. בפסגה השתתפו מנהיגי דרום אפריקה, סין, הודו וברזיל, כאשר רק נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נעדר בשל צו מעצר בינלאומי שהוצא נגדו.

זו הפעם השנייה מאז היווסדו שה־BRICS מחליט להתרחב, אף כי הפעם מדובר בהתרחבות משמעותית הרבה יותר. הגוש הוקם ב־2009 על ידי ברזיל, רוסיה, הודו וסין, ודרום אפריקה הצטרפה שנה לאחר מכן. לפי הדיווחים, ה־BRICS קיבל פניות מ־23 מדינות שהביעו עניין להצטרף, אך בסוף אושרו שש בקשות בלבד. מי שלא אושרו בשלב זה הן, בין השאר, בוליביה, קובה, הונדורס, ונצואלה, אלג'יריה ואינדונזיה. ראשי ה־BRICS אינם פועלים בשקיפות, ולכן לא פרסמו את הקריטריונים להצטרפות.

לגוש פוטנציאל כלכלי בלתי מבוטל, אם כי לא מנוצל במלואו עד כה בשל חילוקי דעות פנימיים (בעיקר בין סין והודו). כ־42% מאוכלוסיית העולם חיים במדינות הללו ששולטות בכ־20% מהסחר העולמי ו־32.1% מהתמ"ג, יותר מאשר גוש ה־G7. עם המייסדות נמנות גם שלוש מעצמות גרעיניות — סין, רוסיה והודו.

המשותף לחברות ה־BRICS זה מה שהן רואות כחוסר איזון במערכת הבינלאומית בין "הצפון" (המונהג על ידי ארצות הברית והאיחוד האירופי) ל"דרום". בעיקר קיים חוסר שביעות רצון מהתנהלות המערכת הפיננסית, שלתפיסת חברות ה־BRICS נמצאת תחת הגמוניה מערבית. לפיכך מדינות אלה שואפות להגביר את השפעתן כדי להביא לרפורמות בפעילות של גופים כמו הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית.

עבור המדינות החדשות שקיבלו הזמנה להצטרף, ובעיקר סעודיה, האמירויות ומצרים, נראה שהשיקול המרכזי הוא רצונן לחפש חלופות לחיזוק הקשרים המדיניים והכלכליים, נוכח מה שהן מפרשות כירידת העניין של בעלת הברית העיקרית, ארצות הברית, בענייני המזרח התיכון. ניתן להעריך כי בממשל האמריקאי לא רוו נחת מהצטרפות המדינות הללו לגוש משותף עם סין ורוסיה, בוודאי לא בעיתוי הנוכחי, אך מבחינה רשמית הפחיתו מחשיבות המהלך. דוברים רשמיים מטעם הממשל הפדרלי הצהירו בסוף השבוע כי הם אינם רואים בהרחבת ה־BRICS גוש גאופוליטי יריב והדגישו כי זכות המדינות להתחבר בבריתות שהן מוצאות לנכון.

מי שפחות התרשמה מהתגובה של ארצות הברית היא איראן, ש"חגגה" את הזמנת ההצטרפות ל־BRICS. דוברים איראנים רשמיים תיארו את ההתפתחות הזו בדרום אפריקה כ"הצלחה אסטרטגית למדיניות החוץ האיראנית". התגובה המתונה ביותר נשמעה מסעודיה לאחר ששר החוץ שלה, הנסיך פייסל בן פרחאן, הצהיר שהממלכה ממתינה לפרטים נוספים על "אופי החברות", ככל הנראה רמז לכך כי סעודיה רוצה לוודא שחברות ה־BRICS לא אישרו את חברותה רק כדי שתהפוך "פרה חולבת" מבחינת מימון המדינות החלשות יותר, וכי היא מצפה לתמורה.

אין ספק כי מכל המדינות שהוזמנו להצטרף, סעודיה היא המשמעותית ביותר, הן מבחינה מדינית והן מבחינה כלכלית. ברמה המדינית נחשבה סעודיה מסורתית לבת הברית הקרובה ביותר של ארצות הברית באזור המפרץ. בשלוש השנים האחרונות היחסים בין ריאד וושינגטון התקררו ממגוון סיבות (בין השאר בשל מחלוקות בנושאי זכויות אדם, המלחמה בתימן ושוק הנפט), וסעודיה החלה לפזול לעבר סין.

למרות זאת סעודיה וארצות הברית מצויות בחודשים האחרונים במו"מ אינטנסיבי ומעמיק על הסכם ביטחוני־גרעיני־כלכלי מקיף (שאמור לכלול גם נורמליזציה סעודית־ישראלית). העובדה שסעודיה תצטרף לגוש ביחד עם סין כדי לבסס את הקשרים בין ריאד לבייג'ינג אינה אמורה לעורר קורת רוח בארצות הברית, אם כי לא נראה שהדבר יפריע להמשך הדיאלוג הסעודי־אמריקאי.

מבחינה כלכלית משקלה של סעודיה משמעותי ביותר לגוש ה־BRICS. זהו המשק הערבי הגדול ביותר עם תוצר שנתי של למעלה מ־1 טריליון דולר. בנוסף זוהי אחת השחקניות המשמעותיות ביותר בשוק הנפט העולמי (שהמסחר בו מתנהל במטבע הירוק), שאחראית על כ־15% מעתודות הנפט העולמיות המוכחות. תוכנית הגיוון של המשק הסעודי והעלייה בהכנסות הנפט עקב הפלישה הרוסית לאוקראינה משמען מבחינת גוש ה־BRICS היא כי ההצטרפות הסעודית תוביל פוטנציאלית להגברת יכולות המימון שלו.

בה בעת בין חברות ה־BRICS קיימות מחלוקות. לפי דיווחים, לא כולן הסכימו על הצורך להרחיב את הגוש כמו גם על זהות המצטרפות החדשות. מעבר לכך, למרות כל ההצהרות בשנים האחרונות, לא קיימת הסכמה בין המדינות לגבי כינון מטבע חלופי שיוכל לאתגר את ההגמוניה של הדולר במערכת העולמית. על דבר אחד קיימת הסכמה: הרחבת הפעילות של אחד מעמודי התווך של הגוש — בנק הפיתוח החדש (NDB) — ששואף להגדיל את משאביו.

בחודש מאי השנה כבר החל מו"מ עם סעודיה כדי שתצטרף לבנק, ובכך תתחזק יכולתו לממן פרויקטים במדינות מתפתחות ולקרוא תיגר על הבנק העולמי. המו"מ עם סעודיה טרם הסתיים. NDB הוקם ב־2014 ומעניק הלוואות למדינות בשווקים מתעוררים, ובתנאים פחות תובעניים מאלה של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי.

בשנת 2021 NDB קיבל בברכה חברות חדשות — בנגלדש, איחוד האמירויות, אורוגוואי ומצרים. מאז הקמתו העניק NDB לחברותיו הלוואות בשווי כולל של כ־30 מיליארד דולר, סכום קטן בהשוואה להלוואות שסיפק הבנק העולמי באותה התקופה. לדוגמה ב־2021 העניק הבנק העולמי הלוואות בשווי כולל של כ־100 מיליארד דולר ל־190 מדינות, כך שכרגע נראה שגם הצטרפות סעודיה לבנק של ה־BRICS תתקשה לסגור את הפער הקיים בין שני המוסדות הפיננסיים.

בשורה התחתונה, אף שגוש ה־BRICS אינו מהווה בשלב זה איום על ההגמוניה המערבית, הרחבתו איננה סמלית, אלא מהווה איתות לארצות הברית ולאיחוד האירופי לגבי חוסר שביעות הרצון של מספר גדל והולך של מדינות מהתנהלות הגוש "הצפוני".

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת concordmena.com