חצי טריליון דולר בדרך לכוכבים

תעשיית החלל הגלובלית ממשיכה לצמוח בקצב מהיר, חרף הלחצים האינפלציוניים שמעיבים על כלכלת העולם. לפי דו"ח של ארגון קרן החלל שפורסם ביולי, כלכלת החלל צמחה בשנה שעברה ב־8% לשווי של 546 מיליארד דולר. מדובר על זינוק של 91% בעשור החולף.

לכל כתבות הפרויקט לחצו כאן

הממשלות המובילות בהוצאה על חקר החלל הן ארצות הברית, ואחריה בפער משמעותי סין, יפן וצרפת. הודו, האחרונה שהצטרפה למועדון המדינות שנחתו על הירח, ממוקמת שביעית, אך צפויה לבצע קפיצת מדרגה משמעותית.

"הדו"ח צופה המשך צמיחה של תעשיית החלל, ובהתבסס על הנוסחה השמרנית שלנו, אנחנו מעריכים ששווייה יתקרב ל־800 מיליארד דולר בתוך חמש שנים", כותב סגן נשיא קרן החלל תומס דוראם. ב־2022 ההכנסות מתעשיית החלל המסחרית היו אחראיות על רוב ההכנסות מכלכלת החלל — שיעור של 78%. צמיחה מהירה במיוחד נרשמה במגזר התקשורת בעקבות עלייה בביקושים לשירותי פס רחב לווייניים. התחום הזה צמח ב־17% בשנה שעברה, ל־28 מיליארד דולר. עלייה חדה של 35% נרשמה בשיגורים של לוויינים.

ארצות הברית: מעצמת החלל המובילה

אף על פי שארצות הברית ממשיכה להוביל בפער עצום על פני מדינות אחרות בהוצאה הממשלתית בתחום החלל, בשנים האחרונות מתכווץ שיעור ההוצאה מכלל התקציב הפדרלי. ב־1966 היו הוצאות סוכנות החלל האמריקאית נאס"א כ־4.5% מהתקציב, בשנים האחרונות זה עומד על כ־0.5%. לשם השוואה, ההוצאה הביטחונית של ארצות הברית עומדת על כ־20% מהתקציב.

ב־2021 תקצב הקונגרס את נאס"א ב־23 מיליארד דולר, עלייה של 3% לעומת שנה קודם לכן. היסטורית, כ־90% מתקציב נאס"א זרמו לקבלנים פרטיים, שהופקדו בעיקר על תכנון וייצור של חלליות ורקטות, בעוד נאס"א פיקחה על המהלכים והפעילה את הציוד. כיום גם המשימות מופקדות לעתים קרובות בידי גורמים פרטיים, כמו ספייס X ואורביטל סיינסס.

בפועל רוב חברות החלל הפרטיות הגדולות פועלות בארצות הברית, בהובלת בואינג, ספייס X וריית'יאון, מה שמאפשר לה להמשיך ולשחק תפקיד מפתח בפיתוח רקטות, לוויינים ושאר ציוד הנדרש לפעילות בחלל. נאס"א יצרה שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי לטובת תוכנית ארטמיס, שבמסגרתה אמורים ארבעה אסטרונאוטים, כולל האשה הראשונה, כריסטינה האמוק קוך, לנחות על הירח עד 2024.

באפריל 2020 הודיעה נאס"א כי ספייס X של אלון מאסק, בלו אוריג'ין של ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון, וחברת דיינטיקס שבסיסה באלבמה יפתחו ויבנו את החללית שתנחית את האסטרונאוטים על הירח בשלב האחרון של המסע. ממשל ביידן התחייב לתמוך בפרויקט של נאס"א, שאמור לעלות כ־93 מיליארד דולר עד 2025.

סין: תחרות מול ארה"ב

במאי האחרון הודיעה סין כי בכוונתה להנחית אסטרונאוטים על הירח לפני 2030 ולהרחיב את תחנת החלל שלה, טיאנגונג, לאחר שבנובמבר שעבר נוסף לתחנה אגף שלישי. סין מדורגת שנייה אחרי ארצות הברית בהוצאה ממשלתית על חקר החלל, אך מדובר על כחמישית מהתקציב האמריקאי. "סין נערכת בשלב ראשון לשהייה קצרה על הירח ולמחקר משולב אנושי־רובוטי", ציין גורם בכיר מטעם סוכנות החלל הסינית עם הצגת התוכנית.

משימת החלל המאוישת הראשונה של סין, לפני שני עשורים, הפכה אותה למדינה השלישית אחרי ברית המועצות לשעבר וארצות הברית, שהצליחה להנחית חללית על הירח. סין הקימה תחנת חלל עצמאית לאחר שהוחרמה על ידי תחנת החלל הבינלאומית, בעיקר בשל התנגדויות שהגישה ארצות הברית על רקע הקשרים ההדוקים של תוכנית החלל הסינית עם הצבא שלה.

במקביל, סין מוסיפה להתחרות בארצות הברית בניסיון להתעלות על הישגיה. בנוסף לתוכניות הירח של שתי המדינות, הן הנחיתו גשושיות על מאדים, ובייג'ינג מתכננת ללכת בעקבות יריבתה גם בהנחתה של חללית על אסטרואיד.

ארצות הברית רואה בסין איום בתחום החלל. בינואר האחרון, ראש נאס"א ביל נלסון, לשעבר אסטרונאוט וסנטור בפלורידה, הזהיר כי ייתכן וסין תנסה לטעון לבעלות על משאבים בירח. לדבריו, התחרות בין המדינות מתעצמת והשנתיים הבאות יקבעו איזו מדינה תשיג את היתרון. "אנחנו נמצאים במרוץ לחלל", אמר נלסון לאתר "פוליטיקו". "כדאי לנו להיזהר שהם לא יגיעו למיקום כלשהו בירח תחת האצטלה של מחקר מדעי וישתלטו עליו".

יפן: עושה דרכה לירח

אף על פי שיפן נמנית עם המדינות המובילות מבחינת השקעה במרוץ לחלל, היא רשמה כמה כישלונות צורבים לאורך הדרך. בשנה החולפת אלה כללו ניסיון נחיתה כושל על הירח, התפוצצות של מנוע רקטי במהלך ניסוי והחלטה להשמיד את אחת מרקטות הדגל שלה בגלל בעיות הצתה במנוע. עם זאת, מזלה עשוי להשתנות.

מוקדם יותר החודש יפן שיגרה משימה לירח מתוך תקווה להפוך למדינה החמישית שתצטרף למועדון היוקרתי אחרי הצלחתה המסחררת של הודו בקיץ האחרון. פרויקט SLIM היפני צפוי לנחות על הירח בתוך ארבעה עד שישה חודשים. מדובר בפרק זמן ארוך מהרגיל, משום שהמערכות הממוחשבות של החללית יתכננו את נתיב הטיסה באופן שימזער את צריכת הדלק.

בכוונת יפן גם לחבור להודו במשימת חקר ירח שתצא לדרכה אחרי 2025. המשימה LUPEX נועדה לאסוף נתונים על מים בירח במטרה לקבוע אם ניתן יהיה לנצלם למשימות חקר חלל בנות־קיימא. עם זאת, תרומתה הגדולה ביותר של יפן בתחום תתבצע תחת תוכנית ארטמיס האמריקאית, שייעודה הסופי הוא להכשיר משימות למאדים. בנובמבר שעבר טוקיו חתמה על הסכם עם וושינגטון שגם סולל את הדרך להצבת אסטרונאוט יפני בתחנת המחקר העתידית. השותפות האמריקאית־יפנית מדגישה את היריבות הגיאו־אסטרטגית שלהן מול סין.

הודו: המצטרפת החדשה

הודו איננה מדורגת בחמישייה הפותחת בקטגוריית ההוצאה הממשלתית על חקר החלל, אך הנחיתה של צ'נדריאן־3 סמוך לקוטב הדרומי של הירח באוגוסט האחרון מיקמה אותה גבוה בשרשרת המזון. הנחיתה על הירח, שהגיעה ארבע שנים לאחר התרסקות החללית צ'נדריאן־2, צפויה לתת זריקת מרץ משמעותית לתעשיית החלל ההודית, ששווייה מוערך ב־8 מיליארד דולר (כ־2% מכלכלת החלל הגלובלית). קצב הצמיחה שלה בשנים האחרונות עומד על 4% בשנה, פי שניים ממתחרותיה בעולם, והתחזית היתה שעד 2040 יגיע שווייה ל־40 מיליארד דולר. ההערכות הללו צפויות להשתנות בעקבות המשימה ההיסטורית המוצלחת.

הודו שואפת ללכת בעקבות נאס"א ולפתוח את תחום החלל להשקעות פרטיות. עד כה בלטה במיוחד הפעילות שלה בתחום הלוויינים, כאשר מאז 1999, היא שיגרה לחלל 381 לוויינים זרים עבור 34 מדינות וגרפה מכך 279 מיליון דולר בהכנסות. "מגזרים כמו תעופה, חלל והגנה יקבלו תמריץ עתה", ציין מוקש קוצ'אר, מנהל קרן ההשקעות AUM קפיטל, בעקבות נחיתת צ'נדריאן־3. "בהודו רשומים כ־140 סטארט־אפים בתחום החלל. החברות הללו ימשכו הרבה השקעות אחרי הצלחת המסע הזה. גם התקצוב הממשלתי בתחום צפוי לגדול, כך שתהיה כאן זריקת מרץ לכלכלה ההודית".