זמן למנהיגות: פרופ' ירון, תודיע שאתה ממשיך

נגיד בנק ישראל פרופ’ אמיר ירון הבטיח שאחרי החגים יודיע על המשך דרכו. האם פניו לקדנציה נוספת או שהוא מעדיף לשוב לחיים האקדמיים השלווים שהיו לו קודם? למעשה, הכהונה של ירון תסתיים בפועל בסוף השנה, אבל מכיוון שמדובר בתפקיד כה קריטי שעיני כל המגזר העסקי והצרכני נשואות אליו, ודאות היא שם המשחק.

קשה להפריז בחשיבות האירוע. החלפת הנגיד היא המקבילה הכלכלית לפגיעה בעצמאותו של בית המשפט העליון. לא פחות מכך. בנק ישראל בתפקיד בית המשפט העליון של הכלכלה. הנגיד בתפקיד הנשיא שלו. ונתניהו באותו תפקיד. פרישתה של אסתר חיות והניסיון להשתלט על המוסד השיפוטי העליון באמצעות הוועדה לבחירת שופטים הוא אירוע מכונן שהובן היטב והוליד מחאה שכמותה טרם נראתה. השתלטות על הבנק המרכזי היא אירוע בסדר גודל משמעותי לא פחות, שמשמעותו השתלטות על המוסד הכלכלי העליון עם השלכות מיידיות על חיי היומיום.

ירון קורא היטב את המסרים שמועברים מלשכת ראש הממשלה ושומע על המועמדים ששמם עולה כאופציה להחליפו. והוא צריך להחליט: האם הוא מסתכן, לכאורה, בפגיעה במוניטין שלו, מודיע שהוא מעוניין להמשיך ומקבל סירוב, או שהוא פורש באלגנטיות מהתפקיד ומשאיר את הזירה לאחרים. הניתוח הפשטני הזה היה מתאים לימי שגרה. אלא שהמשק והפוליטיקה נמצאים במצב הכי לא שגרתי ומנהיגות כלכלית אחראית ובעיקר עצמאית היא כמעט בגדר הכרח. הגירעון מטפס, והחלטות הממשלה הולכות בכיוון ההפוך מהמלצות ארגון ה־OECD והנגיד עצמו ולא מעודדות בנייה של מנועי צמיחה כלכליים. כשמוסיפים לזה את המדיניות המוניטרית הגוזרת סביבת ריבית גבוהה כדי להילחם באינפלציה, מתקבל קוקטייל קטלני הדורש ניהול אחראי שלא מפחד להגיד לממשלה את האמת. כזו הנסמכת על מדע, נתונים וידע מצטבר. כשכל הגזרות בוערות, זה לא הזמן לעזוב. ממש כפי שרמטכ"ל לא היה עוזב את המלחמה גם אם כהונתו עומדת לפקוע.

ירון לא צריך לחשוש למוניטין שלו גם אם יגיד "כן, אני רוצה להמשיך" וייתקל בסירוב מצד נתניהו.

את הנקודות שלו ככלכלן אחראי שהוביל את הבנק המרכזי בתקופת הקורונה ובתקופת האינפלציה באחריות הוא הרוויח. על העצמאות שלו הוא שמר היטב כשלא היסס לבקר את צעדי הממשלה וההחלטות שלה להשקיע משאבים בהנצחת הבערות במגזר החרדי. וגם כשלא חשש לכמת את נזקי ההפיכה המשטרית לכלכלה ולהציגם לכל העולם. הודעה על הפסקת כהונתו על ידי נתניהו רק תחדד עוד יותר את העובדה שהיה כאן נגיד מקצועי שלא היתה שום סיבה שלא להאריך את כהונתו זולת הרצון למנות כאן נגיד צייתן. גם במקרה של אי־מינויו וחרף העובדה שהביע את הסכמתו להמשיך בתפקיד הנגיד, ירון יוכל לחזור לחיים הקודמים בלי ששערת מוניטין נפלה מראשו. אולי להפך.