הבמאי גיא נתיב: "אין הסברה ישראלית. אני רואה במעשיי עבודת קודש"

הסטורי באינסטגרם של במאי הקולנוע הישראלי זוכה פרס האוסקר ("סקין"), גיא נתיב, הוא רצף של תמונות וסרטונים שמתחדש מרגע לרגע של נעדרים; תמונות של צעירים עם כיתובים: "מישהו ראה את שני, שוהם וליאל", "ספיר נעדרת", "יובל ומשה נעדרים", "שקד מנור", "תמר גולדברג", "זיו פרנקל", "נויה וסבתא שלה". התמונות חולפות מהר, יש כל כך הרבה. הגרון נחנק מדמעות.

בין לבין תמונות הנעדרים יש גם סרטונים של כתבות המדווחות על מה שקרה בשבת בבוקר בישראל, כשמחבלי חמאס פלשו לגבולות ישראל ורצחו וחטפו מאות בני אדם. בין התמונות מופיעה גם זו של משפחה שלמה. "תמר, יונתן, הילדות שחר וארבל בנות ה־6 והילד עומר בן ה־4, כולם נרצחו על ידי טרוריסטים של חמאס", נכתב. הכל מתורגם לאנגלית.

הקהל שנתיב פונה אליו הוא אמריקאי. "אני מביא את הנרטיב שלנו", הוא אומר בשיחת טלפון מלוס אנג'לס, וכוונתו לנרטיב הישראלי, או פשוט לאמת. "אני מספר על הברוטליות, על האונס, על המשפחה השלמה שנטבחה בקיבוץ, על ילדים שהתחבאו שעות בארון. אנשים כאן לא יודעים את כל זה. הם לא קוראים מדיה ישראלית, והכתבות של 'הניו יורק טיימס' יכולות להיות מוטות, או פרו־פלסטיניות. המטרה שלי זה שכל מי שנכנס לסטורי שלי, אם הוא ממקסיקו, מאירופה או מאמריקה, יראה את המראות האלה ויבין מה קרה".

"באופן טבעי התחילו לפנות אליי"

נתיב הוא במאי הסרט "גולדה", על ראש ממשלת ישראל במלחמת יום הכיפורים, עם כוכבת הקולנוע הלן מירן בתפקיד גולדה מאיר, המוקרן כעת בבתי הקולנוע בעולם וגם אצלנו (כשייפתחו). סרטו "טאטאמי", שביים לצד הבמאית האיראנית זאר אמיר איברהימי, נבחר להיות מועמד בטקס האוסקר האירופי. הוא מנצל כעת את הבמה שנפתחה והתרחבה בפניו בגלל שביתת התסריטאים האמריקאים שנמשכה חמישה חודשים והסתיימה לפני כשבועיים. "מאחר שהלן מירן, השייכת לאיגוד השחקנים האמריקאי ששבת, לא יכלה להתראיין ולקדם את הסרט - אני עשיתי את זה במקומה. התראיינתי לכל פלטפורמה אפשרית אז", הוא מסביר. כך הרבה יותר דלתות נפתחו בפניו בתקשורת האמריקאית.

הלן מירן בתפקיד גולדה. "היא לפחות ניסתה לשלוט במצב, והיתה בה אמפתיה" | צילום: Ascot Elite Entertainment Group

סרטו מתמקד בדמותה של ראש ממשלת ישראל ב־1973, במשך שלושה שבועות של מלחמת יום הכיפורים. הביקורות על הסרט היו אוהדות, ושיבחו במיוחד את הרגישות והעוצמה שבהם שהציג את הגיבורה.

גם בימים שלפני המלחמה הוא כתב באינסטגרם על ישראל, ועל המחאה נגד המהפכה המשפטית למשל. אבל כעת הוא ממש התגייס לעניין פרסום שמות הנעדרים וההסברה הישראלית. "זה התחיל כי הייתי בקשר עם מור ביידר מניר עוז — שאני מכיר משום שהיא בת דודה של הדוקומנטריסטית ציפי ביידר. המחבלים שפלשו לניר עוז רצחו את הסבתא שלה, צילמו אותה מתה במצלמה שלה והעלו לפייסבוק שלה. איזו אכזריות. היא כנראה הנרצחת הראשונה של המלחמה הזאת. זה כל כך זעזע אותי שהעליתי את זה לסטורי.

"באופן טבעי אנשים התחילו לפנות אליי כדי שאעלה פרטים ותמונות של קרוביהם שנעדרים. 'אולי מישהו מכיר? אולי מישהו ראה?' הגיעו עוד ועוד ועוד בקשות. בכל שעה יש לי 50 בקשות חדשות. 'זה בעלי', 'זאת אחותי'. אני ונועה תשבי (השחקנית והמפיקה שגם מתגוררת בארה"ב ועוסקת בהסברה ישראלית - ר”ק), נהיינו חמ"ל.

בזמן שאנחנו משוחחים הוא מקבל ווטסאפ על עוד סיפור קשה. מישהי שכותבת לו על מה שקרה אצל השכנים. על מחבלים ש"ניתצו את הצינורות גז, הדליקו את הבית, וחיכו שהאנשים יפתחו חלון לנשום כדי להרוג אותם… הילדים שלהם מספרים שהם לא הצליחו לנשום והרגישו שהם מתחילים להיחנק מהעשן, אז הם פתחו את החלון של הממ"ד. בגבר המחבלים ירו, ואת האשה חטפו - ויש סרטון שלה מעזה על אופנוע עם המחבלים'". הוא כמובן תרגם את המסרון הזה והעלה אותו.

"זה אסון ענק שלא יודעים עליו", הוא אומר. "אני רואה במה שאני עושה עבודת קודש ואני אמשיך בה כי אין בן אדם בארץ שהמתקפה הזאת לא פגעה בו". מאז החל במשימה הזאת, עוקביו הולכים ומתרבים. לפני שהתחלנו לדבר בטלפון המספר היה 21.6 אלף עוקבים, היום המספר כבר הוא יותר מ־24 אלף, וחלקם הם שחקנים מפורסמים בהוליווד: ביזי פיליפס ("קוגר טאון") שיתפה את הפוסט של נתיב שבו העלה את תמונות כל החטופות הישראליות שנמצאות בידי חמאס. השחקנית שרה פולסון ("אימה אמריקאית") כתבה לו "אני מזועזעת, משתתפת בצערך", והעלתה בעצמה פוסט תמיכה בישראל. נעמי ווטס ("מולהולנד דרייב") הגיבה לאחד הסטוריז הקשים של נתיב במילים "זה נורא. אני שולחת את תפילותיי. זאת תקופה מזוויעה בעולם. שולחת את אהבתי". ג'סיקה צ'סטיין ("כוננות עם שחר") שיתפה פוסט שבו כתוב ש"אפשר להתנגד לממשלת ישראל ועדיין להתנגד לכך שטרוריסטים אסלאמיסטים מרססים אנשים בתחנת אוטובוס אז תהיו אנושיים, יא חארות, כשאתם חושבים על מה שקרה בישראל היום".

"אני פונה לשחקנים שיעלו פוסט"

במקביל, נהפך נתיב למקור מידע. "אנשים התחילו להגיד 'אם אתם רוצים לדעת מה באמת קורה, תקראו את גיא נתיב'. הם יודעים שהתוכן שלי אמיתי ולא פייק, שאני מביא את קולותיהם של אנשים שאיבדו את יקיריהם", הוא אומר. אחרי השיחה שלנו הוא התראיין ל־CNN והביא איתו את נכדה של הנרצחת הראשונה שהזכיר קודם.

נראה שהחלפת את ההסברה הרשמית הישראלית. היא בכלל קיימת לתחושתך?

"אין פה הסברה ישראלית. אני לא נתקלתי בה, לא בלוס אנג'לס ולא בניו יורק. אנשים פרטיים עורכים סרטונים ושולחים לי אותם בפרטי. אני פונה לשחקנים, כמו אדגר רמירז, והם מעלים פוסט למען ישראל. הם מגלים הרבה אומץ בזה, והם לא שחקנים יהודים, כי הם מפסידים עוקבים, לפעמים 200 אלף עוקבים. ובעניין הבעיות של ישראל הרשמית, עוד יהיה זמן להביא את האשמים לדין. אני לא מתעסק בזה. מה שחשוב לי עכשיו זה להביא את מה שקרה למודעות עולמית".

רבים משווים את הפוסט־טראומה ממלחמת יום הכיפורים, שסרטך 'גולדה' עוסק בו, למה שקורה עכשיו. מה דעתך?

"לא יכולתי לדמיין שמחדל יום הכיפורים יכול לחזור על עצמו. אבל המחדל ההוא זה ילד קטן לעומת מה שקורה עכשיו. מה שקורה עכשיו זה 11 בספטמבר שלנו. בכיפור היינו צבא מול צבא. אפילו פלסטינים, שהם חברים שלי, שואלים אותי 'איפה היה הצבא שלכם?'. אני אומר להם 'אולי אתם יודעים'. ובעניין גולדה, שמעתי עכשיו בחדשות 12 שאמנון אברמוביץ' אמר שהוא מתגעגע לגולדה כי לפחות היא לא התעלמה במשך תשעה חודשים מהתרעות. לפחות היא גייסה מילואים באופן חלקי".

אתה מנסה להסביר עניינים פוליטיים לעוקבים שלך?

"כרגע כל מה שאני מעביר זה האפוקליפסה, ההרס, החורבן והשואה שקרו לבני עמנו. אנחנו במצב של 'Fight or Flight'. אנחנו צריכים לקבל אמפתיה מהעולם. כשהמלחמה תיגמר יהיו תחקירים. אין לי רצון לעסוק בדברים מסובכים עכשיו. יש אמת אחת — נעשה בנו טבח, כל השאר זה מורכבות שאי אפשר להכילה".

אבל אתה עצמך מעלה גם דברים שהם קשים להכלה.

"נכון, אני מעלה תמונות קשות. התקשורת הרשמית לא מביאה את הזוועות אולי כדי לא לפגוע במורל. אני חייב להביא את המידע הזה".

בעוד 50 שנה תעשה סרט על בנימין נתניהו, ראש הממשלה בזמן המחדל הזה, כמו שעשית על גולדה מאיר?

"לא. קודם כל, גמרתי עם סרטי אסונות. הנפש שלי לא עומדת בזה. חוץ מזה, גולדה עוררה בי איזו השראה. רציתי לספר סיפור אחר אחרי הרפש שזרקו עליה. ניסיתי קצת לנקות את השם שלה. כי היא לפחות ניסתה לשלוט במצב, והיתה בה אמפתיה. נתניהו הוא ממש לא דמות שמעוררת בי השראה".

***

לוקחים את ההסברה לידיים

בהיעדר הסברה ישראלית רשמית מי שמפיצים לעולם את המידע על המתקפה של חמאס על ישראל בשבת, על מצב החטופים, הנעדרים והנרצחים, הם אזרחים ומתנדבים, כמו גיא נתיב. גם השחקנית נועה תשבי מעלה סרטונים ל־400 אלף עוקביה באינסטגרם. בין העוקבים נמצאים נציגים הוליוודיים בולטים המשתפים את תכניה.

בימים האחרונים מצטרפים עוד אישים הוליוודיים מפורסמים המביעים הזדהות עם ישראל ועם אזרחיה. שלשום להקת יו־2 הקדישה שיר לנפגעי הטבח בפסטיבל נובה בדרום; הקומיקאי ג’רי סיינפלד כתב “אני אוהב את המולדת היהודית שלנו. הלב שלי נשבר מהזוועות”; והשחקנית איימי שומר הביעה את רגשות ההזדהות שלה מול 13 מיליון עוקביה, וגם אמרה בהופעתה “עם ישראל חי”.

מישראל, בנוסף, פרופ' שקמה ברסלר, ממובילות המחאה, הודיעה על הקמת קהילה בווטסאפ שתתפקד כחמ”ל הסברה ישראלית בשיתוף משרדים ממשלתיים וגופי הסברה גדולים. לצורך זה אף ביקשה את התנדבותם של אנשי קריאטיב ועורכי וידיאו.

עוד גוף שהוקם ומטרותיו הסברתיות הוא מטה המאבק להשבת החטופים והנעדרים. הוא הוקם על ידי נציגי משפחות החטופים והנעדרים ובהובלת המשפחות ובכירים ממערכת הביטחון, המשפט והדיפלומטיה. בין המומחים: דוד מידן ואורי סלונים, לשעבר מתאמי מערך השבויים והנעדרים, סגן היועמ”ש לשעבר עו”ד רז ניזרי, פרקליט המדינה לשעבר דן אלדד ומומחים נוספים. המטה מתמקד בחמישה צירים מרכזיים, כשאחד מהם הוא גם ציר תקשורתי. בציר הזה מתנדבים טובי היוצרים ואנשי המקצוע מתחום הקולנוע והטלוויזיה.

אחד מאנשי אותו מטה, שהעדיף שלא להתראיין בשמו, עבד במטה ההסברה של ממשלת בנט־לפיד. “היו אז ניסיונות, עם הרבה הצלחות, לשקם את מערך ההסברה הלאומי”, הוא אומר. “לתכלל אותו עם כל הגופים שעושים הסברה בישראל. אך הממשלה הנוכחית מתייחסת להסברה כאל מפעל ג’ובים. אין אפילו ניסיון לעשות הסברה. חמאס עושים הסברה הרבה יותר טובה מישראל. זה אבסורד”.