הדרך לעסקת חטופים ולרגיעה בגבול לבנון עוברת דרך קטאר

נוכח התחממות הגזרה הצפונית מול חיזבאללה והרצון לקדם עסקת חילופי חטופים מהירה עם חמאס, מתבלטת חשיבותה של מדינת המפרץ קטאר שנראה שמחזיקה במפתחות לשתי הגזרות. לישראל אין יחסים רשמיים עם קטאר אולם בשנים האחרונות היא מילאה תפקיד מפתח באסטרטגיה של ישראל כלפי רצועת עזה בדמות הזרמה שנתית של 360 מיליון דולר אליה מתוך מחשבה כי כספים אלה "ישכנעו" את חמאס להתמקד בהעצמת נכסיו הכלכליים ופחות בטרור. מתקפת ה-7 באוקטובר הוכיחה כי הזרמת הכספים הקטאריים היתה חלק מתוכנית ההונאה של חמאס.

למרות השת"פ הזה, החשדנות הישראלית כלפי קטאר, הן ברמה הממשלתית והן הציבורית, ברורה ומובנת. התגובה הקטארית המבישה לאירועי ה-7 באוקטובר במסגרתה משרד החוץ בדוחא הטיל את האחריות הבלעדית על ישראל, ללא מילת גנאי אחת כלפי רוצחי החמאס, היא רק דוגמה קטנה להתנהלות הקטארית. הדיווחים ברשת הטלוויזיה הקטארית "אלג'זירה" המשמשת שופר לחמאס הם דוגמה נוספת להתנהלות העוינת של קטאר כלפי ישראל ונטייתה הברורה לצדו של חמאס. במשך שנים, ישראל (וגם מדינות ערביות אחרות) מביעות מחאה על הקו האיסלאמיסטי שנוקטת הרשת הקטארית הפופולארית אך השלטונות בדוחא נמנעים מלהתערב.

למרות האמור לעיל, בעולם הערבי קטאר היא האופציה הטובה ביותר כיום להעברת מסרים בין ישראל לחמאס ובין ישראל לאיראן ומשם לחזבאללה. מה שמכשיר את קטאר לתפקיד זה הוא ראשית היחסים הקרובים בין דוחא לממשל ביידן. הקטארים סייעו לממשל בפינוי האזרחים האמריקאים מאפגניסטן לאחר הנסיגה החפוזה משם, ובאמצעות קטאר נמשכים עד היום חילופי המסרים בין הממשל לשלטון הטאליבן. בנוסף קטאר הפכה לכלי חשוב בידי האמריקאים לביצוע עסקאות עם המשטר האיראני. הדוגמה האחרונה לכך הייתה עסקת חילופי האסירים האחרונה בין טהראן לוושינגטון שכללה גם הפשרת 6 מיליארד דולר של כספים איראניים. כספים אלה הועברו מדרום קוריאה לבנקים בקטאר והם בפיקוח משותף עם ארה"ב. בשבוע שעבר דווח בארה"ב על "הסכמה שקטה" בין ארה"ב לקטאר כי בתקופה הקרובה תימנע גישה איראנית לכספים אלה על רקע החשדות בארה"ב שלמשטר האייתולות היה חלק בתכנון ובסיוע למתקפת חמאס הרצחנית על דרום ישראל.

היחסים הקרובים והאמון שרוחש ממשל ביידן לקטארים באים לידי ביטוי גם בהצבת כוחות אמריקאים במדינה זו (הבסיס האוירי אל-עדיד) וכן בהענקת מעמד מיוחד כבעלת ברית מרכזית מחוץ לארגון נאט"ו. יוזכר שהקטארים, לפי בקשת ארה"ב, גם נכנסו לקונסרציום הבינלאומי שחיפש גז בלבנון, במקום חברה רוסית, אם כי לפי דיווחים בלתי רשמיים מהימים האחרונים הקידוחים הסתיימו ללא תוצאות. כמו כן, לבקשת ארה"ב קטאר החלה לממן בשנה האחרונה את צבא לבנון הן באמצעות העברת מזומנים והן באמצעות העברת מזון.

במקביל ליחסי הקרבה עם ארה"ב, קטאר היא המדינה הערבית היחידה שיש לה מנופי לחץ משמעותיים על חמאס. חוץ מסוגיית המימון, קטאר מארחת בשטחה את צמרת חמאס הפוליטית, ובדגש על יו"ר הלשכה המדינית, איסמאעיל הנייה וקודמו ח'אלד משעל וכן בכירים נוספים. לפי דיווחים, גם בכיר החמאס ומי שנחשב מחולל הטרור סאלח אל-עארורי ביקר בעבר מספר פעמים בדוחא. זה נכון שהיחסים בין קטאר לחמאס הפכו מורכבים יותר בחודשים האחרונים עקב התקרבות חמאס מחדש למשטר אסד בסוריה, אך בנקודת הזמן הנוכחית קטר היא עדיין המדינה הקרובה ביותר לחמאס באזור המפרץ. יצוין כי ההתקרבות של חמאס לסוריה, לא רק שיצרה מתח בין הארגון לקטאר אלא הביאה להפחתת הסיוע הקטארי לרצועת עזה ל-3 מיליון דולר בחודש מה שהקשה על ממשלת חמאס לשלם משכורות למועסקיה אך לא פגע בהכנות של הזרוע הצבאית לתכנן את מסע הרצח שלה בדרום ישראל.

נכון להיום, העברת מסרים לדרגים הגבוהים ביותר באיראן מארה"ב (ודרכה מישראל) ממדינות המפרץ יכולה להתבצע באמצעות קטאר ועומאן שלשתיהן היחסים הקרובים ביותר עם טהראן. ארה"ב השתמשה בתיווך של שתי המדינות הללו כדי לנסות לקדם עסקת גרעין וכן חילופי אסירים.

לפי הדיווחים, קטאר כבר החלה בהתאם לבקשת האמריקאים להעביר מסרים שימנעו הסלמה בצפון. ביומיים האחרונים גבר קצב חילופי המסרים בציר דוחא–טהראן. בשבת שוחח אמיר קטאר עם הנשיא האיראני אבראהים ראיסי על המשבר בעזה. במקביל הגיע ביום ראשון שר החוץ האיראני חסין אמיר עבדאללהיאן לשיחות בדוחא ונפגש שם בין השאר עם אחת הדמויות החזקות במדינה, ראש הממשלה ושר החוץ מוחמד בן עבדאלרחמן אאל ת'אני. הקטארים מקיימים יחסים קרובים עם איראן אם כי שתי המדינות ניצבות משני צידי המתרס בסוגייה הסורית.