טבח? מלחמה? מה קרה? הממשלה אותה ממשלה

אירועי הבלהות של השבת השחורה, הטבח הברוטלי בחסרי ישע, החטיפה האכזרית של ילדים וזקנים והמלחמה שפרצה מיד אחר כך, יצרו בציבור תחושה של "מה שהיה לא יהיה עוד". הרי אי אפשר שיהיה עוד מזה. קיבלנו סטירה מצלצלת שלא העלינו גם בדמיוננו הפרוע ביותר אחת כמותה, ועכשיו ההנהגה תתאפס. זה כל כך ברור, כי אחרת לא נשרוד.

אבל התחושה הזו כוזבת. משאלת לב שנשענת על רומנטיקה לא רלבנטית. הממשלה הגרועה, המפלגת והלא מתפקדת שהיתה כאן קודם לא הלכה לשום מקום. רעיונות העוועים שלה לא הלכו לשום מקום. סדר העדיפויות המעוות שלה לא הלך לשום מקום. הם כולם כאן. לכל היותר שריה ופקידיה השתתקו לזמן קצר כדי לא למשוך אש, והם רק מחכים לשעת כושר כדי להמשיך בשלהם. אין להם שום תכנון לפרוש, גם לא לשנות כיוון.

מלחמה שמלחמה, טבח שמבח. הנה, המינויים הפוליטיים מטפטפים מחדש, והתקציבים הקואליציוניים זורמים כאילו כלום, וחדלות המעש נותרה אותה חדלות המעש שמטריפה את הדעת, כי כעת ניצבים מולה 1,400 לוויות, אלפי משפחות מרוסקות, יישובים חרבים, מאות אלפי מפונים, חיילים בחזית, עסקים קורסים ותקציב שאינו רלבנטי כדי להתמודד עם כל אלה.

וכולם פה, עזי פנים שכמותם. שר המורשת עדיין איתנו, וגם השר לירושלים ומסורת ישראל, והשר לשיתוף פעולה אזורי ושר התפוצות ושר החוסן הלאומי ושרת המשימות הלאומיות, וגם שרת המודיעין. היא, מתברר, אפילו עובדת. לא לאיחוי קרעים בעם, חלילה, לא לאיזה יצירת קונצנזוס כל־ישראלי מרפא. להפך. למשרדה היה דחוף לשקוד על תוכנית לפתרון הבעיה העזתית אחת ולתמיד. וראו זה פלא, כבר יש לו המלצה: להעביר את עזה לסיני. ככה, פשוט: 2 מיליון איש, מתנה מאיתנו לא־סיסי. איך לא חשבנו על זה קודם.

מיותר להתחיל למנות את הכשלים וחוסר ההיתכנות ועוקם החשיבה, ולמען האמת כל מילה נוספת שתוקדש לרעיון האידיוטי הזה רק תקנה לו נפח שאינו ראוי לו. אבל חשוב לשים לב שבבסיס ההמלצה של משרד המודיעין - שלמזלנו גם הוא יציר חסר תוכן שאף גורם אינו כפוף לו - עומדת תפיסת העולם האידיאולוגית שרוצה לבלוע את עזה וליישב אותה בישראלים.

לא רק שאין חרטה על הרעיונות המשסעים וסדר העדיפויות העקום שליוו את הממשלה מהקמתה וקרעו את העם, השרים שלה ממשיכים לייצר עוד מאותו דרעק. ורק ממנו.

אין לשגות באשליות. קהלת של חירוב הדמוקרטיה נאלצה לדמום לרגע, אבל מיד היא התגלמה בדמותה החדשה, קהלת של הביטחון. וכמו את ההיא, המפלגת והמתסיסה, גם את זו החדשה שרי הממשלה יאמצו בחום. וימשיכו להחזיק את אזרחי המדינה בגרונם בכל הכוח, בלי לשחרר, מגובים במסמכים מלומדים ובניירות עמדה שיסבירו למה ככה טוב לנו.