16 שנה של כסף קטארי הצמיחו מפלצת

בישראל מזוהה קטאר במשך שנים, ובוודאי לאחר המתקפה הרצחנית של ה־7 באוקטובר, כמי שמשתייכת לציר הרשע. זאת בעקבות הסיוע שהיא מעניקה לארגון הטרור של חמאס, בין אם במימון ובין אם באמצעות אירוח מנהיגיו בשטחה או באמצעות שידורי אלג'זירה שהפכה לשופר שלו. "הכסף הקטארי" הפך שם נרדף לבניית אימפריית הטרור של חמאס שהכתה במלוא עוצמתה בישראל.

המימון הקטארי לחמאס נחלק לשתי תקופות. הראשונה, בשנים 2007־2014, אז מימנה ממשלת קטאר את חמאס כראות עיניה, הרחק מכל פיקוח ובקרה בינלאומית. מאז 2014 ועד היום, המימון הקטארי נעשה בתיאום עם ישראל, ארצות הברית והאו"ם. במקביל, פועלים כל העת ערוצי מימון עצמאיים בקטאר, זאת תוך התעלמות של השלטונות.

בה בעת, עם השנים הבינו הקטארים כי הם בבעיה, מאחר שדבקה בהם התדמית של מדינה מממנת טרור. הנושא רגיש במיוחד בשל השאיפה לשמר יחסים קרובים עם ארצות הברית, בייחוד לפני אירוח משחקי המונדיאל לפני שנה. זו הסיבה שהקטארים הקפידו תמיד לטעון, שהסיוע נועד למשפחות העזתיות העניות ביותר וכדי להאריך את שעות החשמל בעזה. הם גם הקפידו לטעון, כי המימון הזה עובר למעשה דרך ישראל ובפיקוחה. לראייה טענו, כי רשימת הנזקקות מועברת מדי חודש לישראל. בשורה התחתונה, ממשלת חמאס בעזה קצרה רווחים מהכסף הקטארי שזרם לרצועה על בסיס חודשי. זה קרה לא רק באמצעות הערמה על מנגנוני הפיקוח — כמו הכנסת אנשי חמאס לרשימת הנזקקים — אלא מאחר שהיא שלטה בכלכלת הרצועה וגבתה מסים על כל פעילות כלכלית שנעשתה בה.

ארה"ב פרסמה רשימת מממנים

ארגון חמאס איננו נשען רק על סיוע כספי מדינתי מקטאר ואיראן, אלא הקים במשך השנים אימפריה כלכלית בינלאומית שמוסווית היטב תחת שמות בדויים וחברות לגיטימיות לכאורה. חמאס מנצל את כל המדינות בהן יש לו נוכחות כדי להפעיל את רשת המימון שלו, ובהיבט הזה, המשרד של חמאס בקטאר שנפתח ב־2012 איננו שונה.

במשך השנים הקימו מנהיגי חמאס ופעיליו בקטאר רשת מימון מתוחכמת. בעבר דווח, כי חברות השקעה בנדל"ן השייכות לחמאס רשומות בקטאר תחת שמות תמימים כביכול, כולל שמות של נשים.

מי שעוד מסייעת במאמץ היא איראן, שגם לה קשרים טובים עם שכנתה הקטארית. בשבוע שעבר פרסמו הרשויות בארצות הברית רשימת שמות של הדמויות הבולטות ברשת המימון הבינלאומית של חמאס. בין השאר הוזכר מוחמד נסראללה, אזרח ירדני ופעיל חמאס ותיק שהשתקע בדוחא בירת קטאר ועוסק בשנים האחרונות בהעברת כספים לחמאס, כולל לזרוע הצבאית. לפעיל הזה קשרים הדוקים עם איראן המסייעת לו.

יחסי קטאר וישראל לא תמיד היו עכורים. קטאר היתה אחת משתי מדינות המפרץ שפתחו משרד אינטרסים בישראל לאחר הסכמי אוסלו. למרות שהוא נסגר עם תחילת האינתיפדה השנייה בשלהי 2000, ישראל וקטאר המשיכו לקיים מתחת לפני השטח יחסים ומפגשים דיפלומטיים.

כסף הוברח במזומן דרך המנהרות

ב־2007 התהפכו היוצרות כשישראל וקטאר מצאו עצמן משני צדי המתרס. זה קרה אחרי שקטאר היתה אחת המדינות היחידות שהביעו בפומבי תמיכה בחמאס לאחר שביצע הפיכה אלימה נגד הרשות הפלסטינית ברצועת עזה. בשנת 2012, האמיר של קטאר דאז ואביו של השליט היום, שיח' חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, הפך לראש המדינה הראשון שביקר בעזה תחת שלטון חמאס, אז התחייב לגייס 400 מיליון דולר שישמשו לשיקומה הכלכלי של הרצועה.

אלו היו ימי השיא של "האביב הערבי", כששלטון מובארק במצרים הופל ואפשר את עליית האחים המוסלמים, התנועה־האם של החמאס, לשלטון בקהיר. אז דווח כי קטאר העבירה לחמאס סיוע שנתי מוערך בשווי של 100 מיליון דולר. מובן שקשה לספק הוכחות לכך, מאחר שהעברות הכספים, אם התרחשו, נעשו במחשכים כדי לחמוק מפיקוח בינלאומי וסנקציות אפשריות או לחילופין הוברחו במזומן דרך המנהרות לשטח הרצועה.

עוד בטרם הופל שלטון הנשיא האסלאמיסטי מוחמד מורסי במצרים, ביולי 2013, הופץ בתקשורת הערבית מסמך, כביכול מהבנק המרכזי של קטאר, ובו אישור העברה של 250 מיליון דולר ללשכה המדינית של חמאס. אז נטען כי סכום זה הועבר כמענק מיוחד שנועד להגן על שלטונו של מורסי באמצעות מחבלי החמאס. האותנטיות של המסמך הועמדה בספק, אך פרסומו ביטא את האווירה שנוצרה סביב פעילותה של קטאר באותה תקופה. לאחר הפלת מורסי והחזרת הצבא לשלטון, דווח כי קטאר העבירה לחמאס מענק הסתגלות מיוחד בשווי 350 מיליון דולר.

למרות שלא ניתנו הוכחות חותכות להעברת הכספים בפועל, ב־2014 הצהיר תת שר האוצר האמריקאי דאז דיוויד כהן, כי קטאר מממנת "מזה שנים" את חמאס. הפעילות הזו של קטאר גם משכה את תשומת לבו של ארגון ה־FATF, כוח משימה בינלאומי לפיתוח וקידום מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, שפרסם בשנים האחרונות דו"חות לא מחמיאים אודות מדינת המפרץ.

הרציונל שהניע את קטאר לתמוך בחמאס הוא שארגונים אסלאמיסטיים מתחזקים, ולכן ימלאו תפקיד משמעותי יותר בעתידו של האזור. לפיכך, חשוב למדינה קטנה כמו קטאר, שחשה מאוימת משלל גורמים, לשמור איתם על יחסים תקינים. רציונל זה היה דומיננטי בשיאו של האביב הערבי, כאשר נראה היה שהאסלאמיסטים הם אלה שקוצרים את הרווח הפוליטי ברחבי המזרח התיכון.

מבצע צוק איתן בקיץ 2014 היווה נקודת מפנה במימון הקטארי לרצועת עזה. ארצות הברית, האו"ם, קטאר וישראל החליטו על הקמת מנגנון חדש, ובמסגרתו ממשלת קטאר תסייע לרצועה בסכום של 30 מיליון דולר בחודש. מתוך סכום זה, 10 מיליון דולר יועדו לרכישת דלק מישראל עבור הפעלת תחנת הכוח היחידה ברצועה, 10 מיליון דולר למימון משכורות עובדי הממשלה ו־10 מיליון דולר עבור סיוע חודשי של 100 דולר ל־100 אלף משפחות נזקקות. זו היתה תחילת בנייתה של הקונספציה בישראל, ולפיה ככל שחמאס יצבור נכסים כלכליים, כך יירד תיאבונו לממש את האידיאולוגיה הרצחנית שלו הקוראת להשמדת ישראל. קשה לדעת איזה נתח מהכספים הללו הגיעו בסופו של דבר לכיסים של הזרוע הצבאית של חמאס. בכיריה טענו לאורך השנים, כי לזרוע זו ערוצי מימון נפרדים.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת. concordmena.com