המשק בטלטלה אדירה, אבל המבוגר האחראי ממתין להכרעת נתניהו

1. "ח"כ בני גנץ צריך לוודא שכהונת נגיד בנק ישראל, שהוא המבוגר האחראי בניהול כלכלת ישראל, תוארך לכהונה מלאה. מינוי כזה יבטיח יציבות והמשכיות, ויסייע לשיקום הכלכלה ואמון המשקיעים. זה איננו הזמן לפוליטיקה קטנה ומשחקי אגו. זה הזמן לחשוב על טובתה של מדינת ישראל ועתידה כמדינה מתקדמת". על הדברים הללו שהופנו לחבר קבינט המלחמה והשר הטרי יחסית, חתומים כלכלנים מובילים בישראל, חלקם בעלי תפקידים בכירים בבנק ישראל בעבר. פנייה דומה העביר לראשי הקואליציה ולראש הממשלה בפרט גם פורום העסקים בסוף השבוע האחרון.

אמיר ירון חייב להישאר בתפקיד. המסר הזה מתעצם בימים האחרונים ונראה שמתחיל לחלחל גם למקבלי ההחלטות עצמם. אפילו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר הבין, שלמרות הביקורת המרומזת - וגם זו שלא - ששוטח בנק ישראל על התנהלות האוצר תחתיו, המסר הנכון ביותר של הממשלה יהיה בהצהרה חד־משמעית, לפיה כהונתו של ירון תוארך בחמש שנים נוספות.

ולמרות זאת, כחודש לפני שכהונתו תסתיים באופן רשמי, ובזמן מלחמה, ראש הממשלה בנימין נתניהו נותר המכשול האחרון בדרך להארכת הקדנציה של הנגיד.

2. התנהלות ראש הממשלה בנושא היא המשך ישיר של ההתנהלות שלו לפני אסון 7 באוקטובר. בניגוד גמור לחוות הדעת המקצועיות החיוביות על תפקודו של ירון - המגזין הפיננסי היוקרתי “Global Finance” שמפרסם את דירוג הנגידים המרכזיים, העניק לו ציון "A" (המשקף ביצועים מעולים) וכלל אותו בעשירייה הפותחת של הנגידים הטובים בעולם - נתניהו לא מיהר להציע לירון להמשיך לכהונה שנייה. הנגיד נתפס בעיניו כעוד גורם "מפריע" בניסיון ההפיכה המשטרית שהממשלה ניסתה לקדם וביחד עם שר האוצר סמוטריץ', השניים יצאו לחפש נגיד "נוח" יותר.

הארכה של כהונת הנגיד אינה דבר שקורה באוטומט, אך כשיש שביעות רצון, מגיעה ההצעה. כך היה למשל עם סטנלי פישר, שקיבל מנתניהו הצעה לקדנציה שנייה שאותה סיים כעבור שלוש שנים מבחירה. ולהבדיל, כך היה עם קרנית פלוג, שהתנגדה למדיניות הכלכלית שהוביל נתניהו ביחד עם שר האוצר דאז משה כחלון, שעלה לה באופציה לקדנציה שנייה. הצעה לקדנציה שנייה משמעה הבעת אמון בנגיד. העובדה שזה לא קרה לפני פריצת המלחמה ולא קרה עד עכשיו, מצביעה יותר מכל על כך שנתניהו לא זנח את התוכניות שלו להביא מישהו שיהיה פחות ביקורתי כלפי המדיניות שהוא מוביל.

3. אם לפני 7 באוקטובר עוד ניתן היה להתווכח על שאלת הקדנציה השנייה והבעת האמון של נתניהו בנגיד, אחרי האסון השאלה הזו כבר לא רלבנטית. התפקוד של בנק ישראל תחת ירון מתחילת המלחמה העמיד בצל את ההתנהלות המגומגמת ואף השערורייתית של הממשלה בכל הקשור לטיפול בכלכלה ובעורף. משורה של הקלות שבנק ישראל חייב את הבנקים להעמיד לטובת העסקים כדי למנוע מחנק אשראי ועד להצהרה על תוכנית לרכישת מט"ח כדי לבלום פיחות חד בשקל - מה שסייע לדולר לחזור מהר יחסית אל מתחת לרף של 4 שקלים עד לרמה של 3.728 שקלים כיום.

ומעבר לאלה, ההתעקשות של ירון לשמור על העצמאות של בנק ישראל בכל דרך אפשרית. החלטתו להותיר את הריבית על כנה, שבועיים אחרי 7 באוקטובר, כנגד לחץ כבד שהופעל עליו מהזירה הפוליטית להוריד אותה - הוכיחה את עצמה עד כה. השמים לא נפלו ובהחלט ייתכן שלהחלטת הריבית הבאה - בשבוע הבא - בנק ישראל יגיע במצב נכון וטוב יותר להוריד את הריבית כדי להקל על המשק.

גם הביקורת של בנק ישראל על התנהלות משרד האוצר תחת סמוטריץ' חשובה מאין כמותה. בשבוע שעבר הוציא אגף המחקר של הבנק סקירה מיוחדת ובה המלצה ברורה לוותר על כל הכספים הקואליציוניים ולהקצות את אלה הנדרשים לצורכי המלחמה. ירון, שעמד בפרץ מול שרי הממשלה וחברי קואליציה שביקשו לפגוע בעצמאותו מיום השבעת הכנסת הנוכחית, ממשיך להתריע על הכשלים גם כשזה לא נוח למי שנמצא בצד השומע.

שני אירועים משמעותיים תפסו את אמיר ירון בקדנציה שלו - מגפת הקורונה והמלחמה הנוכחית - בשניהם התפקוד שלו זכה וזוכה לציון לשבח.

4. אחרי הנזקים שגרמו לכלכלת ישראל בניסיון ההפיכה המשטרית, עם אזהרות מצד סוכנויות הדירוג על הורדת דירוג אפשרית, נתניהו וסמוטריץ' נמצאים כעת בנקודה שבה כל החלטה שלהם עלולה לחרוץ את עתיד הדירוג לירידה אפשרית. מהתנהלות תקציבית לא אחראית ועד למינוי אדם לא ראוי לתפקיד הנגיד. בטח כשמנגד עומדת להם האפשרות של הארכת הכהונה של אמיר ירון, שתשדר מסר של יציבות ושל אחריות למדרגים וליתר המשקיעים.

עצם העובדה שהגענו לנקודה הזו הוא אבסורד בפני עצמו. עם הקמת ממשלת החירום, בסיכום שהושג בין נתניהו לבני גנץ, הוחלט כי יוארך מינוים של בכירים שהכהונה שלהם אמורה להסתיים בטווח הזמן הקצר. הדבר נגע לכהונת המפכ"ל קובי שבתאי, נציבת שב"ס קטי פרי וכן לכהונתו של ירון עצמו. הנגיד הוציא מיד הודעה כי הוא נכון להישאר בתפקיד ככל שיידרש, אלא שהיום מתברר כי מינויו לא נכלל באותו סיכום שבין נתניהו לבין גנץ, מה שמותיר לנתניהו את הפתח להחליט להחליפו, גם במהלך המלחמה.

5. היעדר ההחלטה להאריך את כהונתו של ירון עד עכשיו הוא כתם לא רק על התנהלות נתניהו, אלא גם על זו של שותפיו החדשים מהמחנה הממלכתי. גנץ ויתר חבריו למפלגה דאגו להכניס אותו ואת גדי איזנקוט לקבינט המלחמה המצומצם (איזנקוט כמשקיף), אך הפקירו לחלוטין את העורף ואת הזירה הכלכלית.

הם לא דרשו להכניס להסכם עם נתניהו שום סעיף שמקנה להם אחריות כלשהי שנוגעת למשק. הם יכלו למשל לבקש למנות אחד מהשרים שהכניסו לממשלה - גדעון סער, חילי טרופר ויפעת שאשא ביטון - לשר נוסף במשרד האוצר או לקבל לחלופין תיק כלכלי בכיר אחר. הם יכלו גם לדרוש להזיז מראשות ועדת הכספים את ח"כ משה גפני, או לכל הפחות לדרוש לחלוק עמו בתפקיד כדי לוודא שהוא לא מעכב העברות תקציביות נדרשות רק כדי שלא ייגעו בכספים הקואליציוניים שהובטחו לחרדים לפני המלחמה.

הם גם יכלו לדרוש להבטיח את מינויו של אמיר ירון לנגיד לפרק זמן מוסכם מראש כדי לשדר מסר של הרגעה לשווקים. אבל הם לא עשו אף אחת מהפעולות האלה והשאירו את הזירה בידיים של אלה שהניהול שלהם פגע בכלכלה לפני 7 באוקטובר ושמאז מתנהלים בתחום זה בצורה חסרת אחריות לחלוטין תוך פגיעה מהותית במשק וביכולתו להשתקם תוך כדי ואחרי המלחמה.