עובדים במשרדי Gloat | צילום: gloat
אין העלאות שכר או בונוסים, חוזרים לעבוד מהמשרד – סוגרים שנה בהייטק הישראלי
השנה שחלפה התחילה עם משבר עולמי, המשיכה עם משבר חוקתי מקומי ובסופה, כאשר ההייטק כבר בשפל - פרצה המלחמה. בסיכום השנה רואים שאמנם חמישית מהמשרות נחתכו ושחלה ירידה משמעותית במעברים בין חברות מכיוון שאנשים 'נצמדים לכיסא' - אבל הצפי לשנה הבאה הוא אופטימי
על מסיבות בהייטק כבר מזמן אין על מה לדבר אבל שנת 2023 הייתה קשה במיוחד ל'קטר של המשק'. נכנסנו אליה עם משבר כלכלי עולמי, המשכנו עם משבר מקומי בעקבות ניסיונות ההפיכה המשטרית וכאשר ההייטק כבר חבוט – הגיעה המלחמה. שוחחנו עם אנשי מפתח בתעשייה על מנת להבין מה היו המגמות מבחינת גיוס עובדים, שכר ותגמול, והעבודה היומיומית ומה הצפי לשנה שבפתח.
"העלאות שכר? לא קיים כרגע"
החדשות הטובות הן שההייטק הישראלי עדיין חי ובועט ואין מגמה של פיטורים אבל החדשות הפחות טובות הן שהשכר קפוא במקרה הטוב ונמצא במגמת ירידה במקרה הפחות טוב. "העלאות שכר זה משהו שלא קיים כרגע. לא קורה בכלל. גם לא בונוסים. אנחנו כן רואים חלופות במבנה התגמול – מורידים אולי קצת שכר ונותנים יותר אופציות. משחקים עם הכלים שיש במסגרת חבילות התגמול על מנת לתמרץ עובדים להישאר, ולתגמל אותם על המאמץ המיוחד שהם עושים בעקבות הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים כרגע", אומרת יודפת הראל בוכריס, מנהלת בלאמברג קפיטל ישראל. לדבריה, אחרי שכבר היו מספר גלי פיטורים, השנה לא רואים צמצומים של עובדים.
השכר, כאמור, לא עולה ובמקרים מסויימים אף קצת יורד מכיוון שעובדים חדשים מגוייסים במשכורות קצת יותר נמוכות. לפי דנה לביא, מנכ"לית נישה מחטיבת משאבי אנוש של קבוצת דנאל, השנה אכן לא חלו כמעט שינויים בשכר וההערכה היא שהשכר הממוצע בהייטק לא יעלה בשנה הקרובה. עם זאת, עבור טאלנטים בתחומי האלגוריתמיקה, AI והנדסת תוכנה - חברות ימשיכו לשלם שכר גבוה.
נצמדים לכיסא
לאחר שברבעון השלישי מועמדים חזרו לחפש הזדמנויות חדשות עם עלייה של 18% לעומת הרבעון השני במספר מחפשי העבודה בהייטק – הרי שהמלחמה הביאה לצניחה של 10% במספר המועמדים בשוק ברבעון האחרון, כך לפי נתונים של AllJobs. מבחינת היצע המשרות בהייטק במהלך השנה בסך הכל חלה ירידה של 22% כאשר דווקא ברבעון האחרון היית ההזדחלות של 1% כלפי מעלה.
מצבי משבר וחוסר וודאות מתאפיינים לרוב ב'היצמדות לכיסא'. יש פחות מעברים בין מקומות עבודה וזו מגמה שמתרחשת גם בהייטק כעת בתקופת המלחמה. "אנשים יותר חוששים לעשות שינוי והשוק הוא יותר שוק של מעסיקים מאשר של עובדים כפי שהיה המצב בשנים האחרונות", אומרת הראל בוכריס.
הטבות עם משמעות
ההטבות לעובדים כבר אינן כוללות מסיבות ראוותניות או נופשים בחו"ל אבל חברות עדיין רוצות לתגמל את העובדים ולעשות פעילויות שמתאימות לצרכי העובדים כעת. לכן, עושים דברים כמו סיוע לבני הזוג שנמצאים בבית כאשר העובד/ת במילואים, עושים וובינרים בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם המצב כמו חוסן, ניהול במשבר וכד'. "כל הפינוקים ירדו אבל יש מאמץ לתת פתרונות ולתגמל אנשים שתורמים תרומה מיוחדת", אומרת הראל בוכריס. "כמעט כל החברות קיצצו בסעיף הזה באופן משמעותי".
לדברי סיוון שמרי דהן, שותפה מנהלת בקומרה קפיטל, ההתמקדות כעת בזמן המלחמה היא בהטבות עם משמעות: "כבר לא מטיסים את כל החברה לאיטליה או קפריסין, ההטבות ממוקדות עכשיו במקומות של תרומה ומשמעות. למשל, תמיכה במפונים, ביישובי העוטף גם ברמה של תרומה כספית אבל גם פעילות התנדבותית, כמו קטיף או פעילויות העשרה לילדים במלונות המפונים".
גיוסים - למקצועות הליבה
״האינפלציה העולמית ועליית הריבית בשנה האחרונה יחד עם חוסר היציבות הפוליטית והמלחמה שפרצה באוקטובר גרמו לחברות ההייטק ולסטארטאפים להיות ממוקדים יותר, ומובן מאליו שזה לא הזמן להוצאות ראוותניות ולמתנות ממותגות. בקרב חלק גדול מחברות הפורטפוליו שלנו נמשך גיוס של עובדים ועובדות חדשים, אבל בעיקר לתפקידי ליבה טכנולוגיים כמו ראשי צוותים, מפתחי בק-אנד, פרונט-אנד, פולסטאק ואנשי דבאופס. במצב הנוכחי, חברות חזקות עם הרבה כסף בקופה או כאלו שהן על סף הרווחיות נהנות מגישה טובה לטאלנט שיכולים לבחור את החברות היציבות ולהקטין את הסיכון האישי שלהם", אומר ד״ר דור לי-לו, מייסד-שותף ב-IBI Tech Fund, קרן המשקיעה בחברות בשלב מוקדמים.
למרות שהמיקוד כעת הוא במקצועות הליבה, אין חזרה לתפיסה שהייתה רווחת לפני שלוש-חמש שנים בהייטק לפיה את מקצועות המעטפת (שיווק, מכירות וכו') עדיף להוציא לעובדים מחו"ל, בדרך כלל מארה"ב. "הצמיחה במקצועות המעטפת תחזור", אומרת שמרי דהן, "אני חושבת התפיסה לפיה מקצועות המעטפת אינם החוזקה שלנו הוכחה כלא נכונה. המעבר מסטארטאפ ניישן לסקייל אפ ניישן זה תהליך שכבר קרה והוא הולך ומשתכלל. יש לנו כבר הרבה חברות בישראל עם הכנסות של 100 מיליון דולר, חברות ציבוריות, זה משהו שמעולם לא ראינו פה בישראל. השנתיים האחרונות חיזקו את אותן חברות, חיזקו את התשתית שלהן והפכו אותן לחברות שבעתיד הלא רחוק יצטרכו יותר אנשי מכירות, שיווק, כוח אדם לתפקידי המעטפת. אנחנו לא נמצאים במקום בו היינו לפני חמש או שמונה שנים".
המקצועות המבוקשים
הגיוסים כעת, כאמור, מתמקדים במקצועות הליבה ואכן אפשר לראות שהעליה הגדולה ביותר בביקושים ברבעון האחרון הוא למפתחי C# מנוסים (עלייה של 48%) ולאנשי DevOps (31%), לפי נתונים של אולג'ובס. גם אנשי UX/UI, מהנדסי בקאנד ואנשי IT נהנו מעלייה בביקוש ברבעון האחרון.
"על אף הקיפאון בשוק העבודה, ישנן חברות שממשיכות לגייס, כגון חברות ביטחוניות, חברות אבטחת מידע וסייבר וחברות מדיקל. באופן כללי חברות מבוססות יותר שורדות את המשבר בצורה מיטבית לעומת סטרטאפים צעירים שלא הגיעו עדיין לסבבי גיוס משמעותיים. כמו כן, ההון האנושי בחברות ההייטק משופע באנשי מילואים, בחלק מהחברות יותר מ-35% מכוח האדם נמצא במילואים. עובדה זו מצריכה מהחברות לחשוב על גיוסים נוספים של פרילנסרים או ניוד או איוש או הרחבת תחומי אחריות לעובדים הנוכחיים בחברה. לאור גיוס רב של עובדים למילואים בשלל התפקידים בענף, חלק מהחברות לא תוכלנה להחזיק במצבת כוח האדם החסרה לאורך זמן. התפקידים שנשארו מבוקשים וחמים גם בתקופה זו הם למעשה כל תפקידי פיתוח התוכנה, ביניהם משרות הפול סטאק (Full Stack Developer), בקנד, פרונטאד, ומשרות RT בחברות הייטק ובחברות מדיקל ומכשור רפואי. תפקידים שהולכים ומתחזקים הם תפקידי אלגוריתמיקה ו-AI", אומרת לביא.
רבים מגוייסים למילואים - השאר עובדים יותר קשה
במרבית חברות ההייטק (70%) מגוייסים למילואים בין 5% ל-20% מעובדי החברה, כך לפי סקר שערכו קרן ויולה וחברת Compete. המשמעות היא שעל מנת להמשיך בפעילות ולדלוור העובדים שאינם במילואים נדרשים לעבוד קשה יותר והחברות נאלצות למצוא פתרונות לעבודה בכוח אדם חסר. "בתוך החברות אנשים עובדים במעל ל-100% משרה, הם בסוג של צו 8 בעבודה, הם מבינים שיש להם תפקיד משמעותי כדי לחפות על היעדרות חבריהם הקרובים ביותר שנמצאים היום בעזה, יש סוג של התגייסות בקרב קהילת ההייטק על מנת לשמור על חוסן כלכלי, וזה חלק מהפטריוטיות והדאגה למדינת ישראל גם עכשיו וגם לשנים הבאות", אומרת שמרי דהן.
חוזרים למשרדים
אחד הדברים המפתיעים שקרו השנה הוא החזרה לעבודה מהמשרדים. בעוד שבאופן הדרגתי מאז הקורונה היה מעבר לעבודה מהבית באופן מלא או חלקי (היברידי), כעת המגמה היא לחזור ליותר ימי עבודה מהמשרד. בתחילת המלחמה חברות איפשרו גמישות מירבית לעובדים לבחור אם להגיע למשרדים או לא גם מכיוון שבחלק מהמקומות לא ניתן היה להגיע למשרדים, לא היו מרחבים מוגנים או שהעובדים לא יכלו להגיע למשרדים מסיבות שונות (ילדים קטנים שלא היו במסגרות למשל). למרות זאת המלחמה גרמה לעובדים ולמעסיקים לרצות להגיע יותר למשרד ובמרבית החברות עברו לשלושה-ארבעה ימי עבודה מהמשרד לפחות. "אני חושבת שיש משהו באינטראקציה בקביעת יעדים משותפים ובתמיכה שגורמת לאנשים לרצות להגיע יותר למשרדים. בנוסף זה מאפשר קצת להתנתק ממה שקורה בבית, מהלחץ הזה. במצב של מלחמה להיות רק עם עצמך זה קשה, במשרד יש אווירה קצת יותר קלילה. החברות אצלנו בפורטפוליו, גם כמה מהבוגרות יותר וגם הצעירות עברו לעבודה מהמשרד לפחות שלושה-ארבעה ימים בשבוע ואני חושבת שזה מבורך", אומרת הראל בוכריס.
בחברת Gloat למשל, עם פרוץ המלחמה עברו לעבודה מהבית. לאחר כשבועיים פתחו את המשרדים ואפשרו לכל עובד להחליט מהיכן לעבוד. ״בחודש האחרון וללא הנחיה מצידנו , אנחנו רואים שהעובדים מגיעים מספר פעמים בשבוע ושהנוכחות במשרדים עולה עם כל יום שעובר. עם החזרה של הילדים למסגרות והפחתה במספר האזעקות באזור המרכז, שמחנו לראות שהעובדים מעוניינים לחזור לקשר אישי ואנושי באופן ישיר. יש ערך אישי ומקצועי למפגש בין אנשים, ברמה הצוותית והמחלקתית וניכר כי העובדים יוצאים נשכרים מכך. בזמנים קשים אלה, החזרה לשגרה כלשהי בתחום התעסוקה, עוזרת למסגר את העבודה ככזו התורמת לחוסן הלאומי, להנעה כלכלית וכמובן לחוסן האירגוני שלנו כחברה ומעניק משמעות וכח לכולנו״, אומרת ענת גיל, סמנכ״לית משאבי אנוש בחברת Gloat.
ולשנה הבאה - אופטימיות
למרות שאנחנו בעיצומה של המלחמה שסופה אינו נראה באופק, למרות חוסר הוודאות הרב והמצב המדכדך, הקרנות וחברות הגיוס דווקא משדרות אופטימיות. "האתגרים הרבים עימם התמודדה תעשיית ההייטק בשנת 2023, מעידים דווקא על חוסנה של התעשייה. בשווקים רבים, סערה כמעט מושלמת של סביבת ריבית גבוהה, ירידה בגיוסי הון, צמצום בהיקף המשרות ומשברים גיאו-פוליטיים היו מסבים פגיעה כמעט אנושה, אך בישראל האתגר של השנה האחרונה מגיעה ככל הנראה לסיומו ברבעון האחרון ועם מגמת שיפור לשנת 2024".
"כאשר בוחנים את הרבעונים הראשונים של שנת 2023, רואים את הירידות החדות בהיקף המשרות לצד הכותרות הרבות בתקשורת על פיטורים וצמצום כוח האדם. אבל דווקא עם סיומה של 2023, אנחנו מתחילים לראות התאוששות כמעט בכל הפרמטרים המשמעותיים הקשורים בהיקפי המשרות, גיוסי עובדים ונכונות של חברות להשקיע במנועי צמיחה. שינוי המגמה בולט מאוד ברבעון האחרון של השנה, שלראשונה הירידות נעצרות וישנה עליה ראשונית ומעבר לצמיחה. בעיקר בולטות העליות באחוזים גבוהים בתחומי הליבה; אנשי DevOps, מפתחים בכירים, מעצבי UX/UI, ומהנדסים. לדעתנו, 2024 טומנת בחובה פוטנציאל צמיחה מחדש לא מבוטל לתעשייה שהתגברה על אתגרים רבים ונראה כי נמצאת בפתחה של מסלול צמיחה מחודש", אומר לירן חן, מנכ"ל פעילות ההשמה של AllJobs ומוביל פעילות הפיתוח העסקי בקבוצה.
המשבר, כך סבורים רבים בתעשייה, דווקא יחזק את היזמים והחברות. "אני חושבת שתעשיית ההייטק תתחזק", אומרת שמרי דהן, מתוך המשבר הזה יקומו יותר חברות טכנולוגיות נהדרות וטכנולוגיות חדשות ומדהימות. יהיה פה גל גדול של חברות נהדרות".