עלות דחייה נוספת בבחירות לרשויות: מיליארדי שקלים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתעקש לדחות את הבחירות המוניצפליות ליום שאחרי המלחמה, אף שאיש אינו יודע מתי ניתן יהיה להגדיר את סיומה, בטענה כי הלחימה לא מאפשרת את קיומן. אלא שנתונים שסיפק אתמול צה"ל באמצעות עוזר הרמטכ"ל מבהירים שמדובר בשיעור קטן למדי של מועמדים שנמצאים כעת בשירות פעיל – 70 מועמדים לראשות מועצה או עיר. מדובר על 8.5% מתוך 827 מועמדים. אם אין סיבה מבצעית שמונעת זאת, צה"ל יכול לשחררם ואז הם יצטרכו להחליט האם להמשיך לתרום בשירות צבאי או ציבורי.

כעת יש גם בשירות צבאי עוד 2,346 מועמדים המשובצים באחת מאלפי רשימות שמתמודדות על מושב במועצות ובוועדות יישובים, 115 מהם בתפקידים פיקודיים. גם במקרה הזה מדובר בכ־8% מתוך כ־28 אלף מועמדים. כ־40% מהם מועמדים לוועד מקומי של אחד מעשרות ישובים קטנים, ואם יבחרו ימלאו תפקיד התנדבותי באחת הוועדות בישוב. קשה לאמוד את חשיבות המועמדים מהספסל האחורי לקמפיין הבחירות המוניציפליות, וכמובן שיש לשמור על זכותם להתמודד. השאלה אם דחיית הבחירות היא הפתרון, כי המחיר הכלכלי כבד ועלול להגיע למיליארדי שקלים.

דחייה נוספת של הבחירות היא גם פגיעה בעקרון דמוקרטי בסיסי שבלעדיו הזכות להיבחר היא כותרת חסרת משמעות. הממשלה הזו כבר לימדה אותנו כי אין פרות קדושות וקו אדום שנחצה פעם אחת יחצה שוב, אז מדוע שלא ידחו גם את הבחירות הכלליות. בעקבות מכתב הרמטכ"ל שר הפנים משה ארבל ביקש לקיים דיון בישיבת הממשלה בהשתתפות נציגי צה"ל, אך בקשתו נדחתה על ידי רה"מ בנימין נתניהו.

אז כמה יעלה לדחות את הבחירות? הדחייה ל־30 בינואר של מועד הבחירות לרשויות המקומיות עלתה למשרד הפנים עד כה כ־25 מיליון שקל. הסכום נובע מעלויות לוגיסטיות, מיחשוב, תקשורת, הדרכות והוצאות שקשורות ללחימה, למשל קלפיות ניידות ועלייה במספר המצביעים במעטפות כפולות. דחייה נוספת תגרור עלות נוספת.

לסכום זה צריך להוסיף עלות שאינה ידועה כרגע שנובעת מהגדלת התקציב למימון בחירות. במועד הבחירות המקורי התקציב הכולל שהוקצה לרשימות השונות היה כ־460 מיליון שקל, והוא מבוסס על מפתח של 63 שקל לכל בעל זכות הצבעה. בסך הכל בפנקס הבוחרים רשומים 7.3 מיליון בעלי זכות בחירה.

מכיוון שמועד הבחירות נדחה בחודשיים יש לרשימות שמתמודדות ברשויות המקומיות הוצאות נוספות למימון קמפיין הבחירות. ועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה דנה כעת בסוגייה ותגיש מסקנותיה ביום שישי. אם יוחלט להגדיל את התקציב ב־25% בדיוק כפי שגדלו סכומי המקדמות שמשולמות לרשימות על חשבון תקציב מימון הבחירות, מדובר בהוצאה נוספת ולא מתוכננת של 115 מיליון שקל.

אבל כל זה הוא רק כסף קטן לעומת העלות הכלכלית שנשלם אם הבחירות ידחו שוב. בבחירות שיתקיימו ב־30 בינואר יצביעו בוחרים שרשומים בספר הבוחרים שנוצר כאשר תאריך הבחירות היה 31 באוקטובר. בספר רשום כל אזרח שמלאו לו 17 עד תאריך הבחירות המקורי. המשמעות היא שבמועד החדש (ינואר) יהיו בני 17 שחגגו יום הולדת ב־1 בנובמבר או אחר כך, אבל הם לא יוכלו להצביע ולממש את זכותם החוקית והדמוקרטית. אם הממשלה והכנסת יחליטו לדחות שוב את הבחירות לא תהיה ברירה אלא לפתוח את ספר הבוחרים ולעדכן אותו. לכן הממשלה תיאלץ גם להעמיד תקציב בחירות חדש משום שזו מערכת בחירות חדשה לחלוטין.

וזה לא סוף החשבון. התקציב למימון בחירות משולם לרשימות על פי מספר המושבים שהן השיגו במליאת המועצה. מועמדים לראש הרשות מקבלים מימון על פי שיעור ההצבעות עבורם. בתקופת הבחירות הרשימות רשאיות לבקש מקדמות על חשבון התקציב הזה. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי עד עתה משרד הפנים שילם מקדמות בהיקף של 275.7 מיליון שקל. המקדמות האלה יזרקו לפח ולא יוחזרו לאוצר המדינה אם תתחיל מערכת בחירות חדשה.

ואם לא די בכך, התקציב בכל רשות מקומית הוא 63 שקל כפול מספר הבוחרים. את התקציב הזה מחלקים בין הרשימות בהתאם למספר המושבים (כל מושב הוא יחידת מימון אחת) שהשיגה רשימה. רק רשימה שזכתה במושב אחד לפחות מקבלת מימון מלא, כלל המימון תלוי במספר המושבים שבו זכתה. רשימות שלא זכו במושב מקבלות רק 60% מיחידת המימון. רשימה שלא הצליחה לקבל אפילו 50% הקולות שמספיקים למושב לא מקבלת כלל כסף.

אבל אם נכנסים למערכת בחירות חדשה, כספים שהרשימות השקיעו עד עתה בבחירות יירדו לטמיון. רשימות שניהלו עד עתה קמפיין בחירות תוך שהן מסתמכות על תקציב הבחירות ידרשו החזר מלא להשקעתן וסביר שלא יסתפקו רק במקדמה שקיבלו. מאחר שלא נערכו בחירות ולא נקבעו מספר המושבים שבו זכתה כל אחת מהרשימות, הן עשויות לדרוש החזר מלא. ידרשו זאת גם כאלה שאולי לא היו זוכות במושב במועצה. איש לא יודע מה יהיה גובה ההחזר שידרשו הרשימות. אבל יש ברשומות של משרד הפנים 5,500 רשימות, אם כל אחת מהן תבקש רק כמה מאות אלפי שקלים נגיע להוצאה לא צפויה של כמה מיליארדים.